ביקורת ספרותית על צבע המים מאת ג'יימס מקברייד
ספר מעולה

---

"ביתנו היה צירוף של קרקס תלת-יציעי וגן חיות גם יחד, עם תנועה תמידית ומעשים נועזים, מוזיקה ובעלי חיים" כך כותב ג'יימס מקברייד , סופר עיתונאי ומוזיקאי אמריקאי בן לכומר שחור ואם לבנה , השמיני מתוך 12 ילדיה-מעורבי הגזע, שהחליט לפני כ-18 שנה- בגיל 30 להתחקות אחר השורשים של אמו .
את האוטוביוגרפיה הזו הוא כותב בשני קולות. בקולה של האם -"המפקד העליון בבית" - ובקולו שלו, ולנו הקוראים מתאפשרת הצצה נדירה לתוך הקרביים המדממות לעתים של אוכלוסיית השחורים בארצות הברית בתקופה שנחשבה עדיין לשחורה לגמרי .
ההתגברות על הקשיים הבלתי נתפסים שלהם פשוט מרתקת. "לא הייתי היפה ביותר הוא מציין או הצעיר ביותר או המבריק ביותר הוא מודה. הייתי אחד שאפשר לקשור אותו לענות אותו לדגדג אותו ולהתעלל בו ולדון אותו לכל מיני סוגים של השפלות ....כילד אף פעם לא ידעתי מהיכן אימא שלי - וכשהייתי שואל היא הייתה אומרת : אלוהים עשה אותי . ולשאלתי אם היא לבנה , היא הייתה עונה - אני בהירת עור,ומשנה את הנושא" .

בספר הזה מעורבים זה לצד זה טאטה(סבא יהודי) ומאמה (סבתא יהודייה), וכומר אחד ומשפחה פרוטסטנטית, בתי כנסת וכנסיות בתי מטבחיים לשחיטה כשרה , וחבורות קו קלוקס קלאן , לבנים שחורים ויהודים ומשפחה אחת מעורבת,בעלת אומץ בלתי רגיל שסיפורה מעורר תהיות לגבי יחסה הגזעני של אמריקה כלפי השחורים בפרט וכלפי היהודים בכלל .
53 שנים עברו מאז הנאום של מרטין לותר קינג- אוגוסט 1963- הנאום המפורסם שלו "יש לי חלום" והשוויון המלא שעליו הוא נאם רחוק עדיין שנות אור מהגשמה.
וכל הפוליטיקלי קורקט שבעולם לא יצליח להסתיר את העובדה שלא רק ארצות הברית אלא עוד רבות ממדינות העולם נגועות עדיין בגזענות ...

ספר מקסים ואופטימי למרות הכול שלופת את הקורא חזק בבטן ובעיקר מרתק. "ניצחון הרוח על החומר "...
מומלץ !

» ביקורות נוספות של אירית פריד
» ביקורות נוספות על צבע המים