ביקורת ספרותית על צבע המים מאת ג'יימס מקברייד

---

הגעתי לשורה האחרונה. הכושי אמר את דברו. פסוק של משלי הוא משאיר להדהד. "בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך". נשקתי לכריכה האחורית. השתתקתי.

"נו?! מה אתה אומר?!", שאלתי את עצמי. עצמי, הכל-יודע, שתק. "מה יש לומר?!" הוא השיב לי מתחמק,"לא'דע, צריך לחשוב על זה. לפחות שעתיים". הוא הרהר עוד רגע ופלט בייאוש "אבל למי יש שעתיים?".

למעשה, השתיקה שלי התארכה הרבה יותר משעתיים. את הספר החשוב הזה, סיימתי לקרוא, כבר לפני שבועיים. אבל זה היה מוקדם לי בשביל לנסח לכם, ידידיי, המלצה. רציתי עוד הזדמנות לקחת לריאות. לכלוא את העשן פנימה, שיחמם, שיערבב, שישרוט, שיעשה משהו, שיותיר רושם לפני הספר הבא שאני צריך להספיק. (לעמוד במחצית הקצב של מרביתכם, גולשי 'סימניה').

אז תקשיבו לי רגע, בבקשה. כי אני איש מכירות די חלש, ובכל זאת אני חושב שכדאי לי לשכנע אתכם לקרוא את הספר הזה. ואם אתם רוצים הוכחה עד כמה אני חלש במכירות, אסתפק בגילוי נאות ואומר שאני בעצמי לא יודע בדיוק למה זה כל כך חשוב לי. אני באמת לא יודע, אבל אני מרגיש את החשיבות בריאות. בעשן, שעדיין לא כלה.

טוב, אנסה מכיוון אחר, מוסיקאלי יותר. אתם מכירים את השיר הנוגה "יידישע מאמע" של המשורר היהודי-אמריקאי ג'ק ילן? אם עדיין לא, חשוב שתעצרו הכל ותעשו 'ויקיפדיה' על מלך החזנים יוס'לה רוזנבלט, ועוד 'יוטיוב' על "ידישע מאמע", השילוב הזה יהודי ואימאי מתמיד. לב יהודי, גם אם הוא לא מבין אידיש, יבין את המלודיה מרטיטת הנימים.
ואם לא הבנתם אז החזן המתקתק והגליצייאני הזה, הקדיש שיר הלל לאימותינו היהודיות, נטולות היומרה וגדושות התבונה. אלו שבלי תארים, העמיקו להטמיע חותם בתוך לבבות מצולקים, אלו שחשקו שיניים ובלי ארגונים פמיניסטיים הכשירו בנות והחליקו מצוקות. בקיצור, א יידישע מאמע.

המשורר עצמו כיוון במילותיו, כך לפחות על פי ויקיפדיה, להביע את הרהוריו ומצפונו של בן שהתגייס לצבא. הוא מהלל את האם היהודייה ופורט על סטריאוטיפים אופייניים שלה. כשהשיר והמנגינה העצובים מסמלים תחושה של נוסטלגיה אל הוויית "העולם הישן", כמו גם רגשי אשמה על עזיבתו לטובת היטמעות בחברה האמריקאית

אז רגע אחרי שאני נהיה קיטשי ואתם מריחים געפילטע פיש, אני רוצה לספר לכם שאותו משורר ענוג שכל כך היטיב לספר על האמא היהודית של כולנו, נפטר ב-1933, שבע שנים לפני שהיה לעולם הזדמנות לראות את הזן המפעים הזה עובר את ההכחדה הנוראה בקורותיו. בהבנה שלאחר מעשה, השיר הזה הפך לנגינת הנצחה לעולם קסום שהיה והוכחד.

וכאן, אחרי בליץ-קריג מטורף ולפני מלחמת התשה בלתי נגמרת, נפגשו בני היידישע מאמע'ס, באחיהם מהמזרח. הסתבר שגם להם יש יידישע מאמ'עס, שרדניות לא פחות ורגשניות אפילו יותר. רק טבעי היה שהשיר הזה על מילותיו המקסימות, יתורגם אורגינל לשפות האחים, לאדינו, מרוקאית ואפילו ערבית. יידישע מאמע, מסתבר, היא משהו שלא השפה והמנטליות עושה.

ובחזרה לספר שאני מתעקש בלי הסבר להציע לכם, 'צבע המים'. אם להמשיך את האנלוגיה, זה בדיוק מה שקרה לה, לילדה יהודיה אומללה, שאביה וגורלה חברו יחדיו להתאכזר עליה ולהוציאה מקרב הדת היהודית. בדחף מוסבר להחריד, היא זוחלת לטבילה באגן שבעיני הוריה הוא תכלית הטומאה, ובעיניה הוא קודש קודשים. היא תתקשר בעומקי נפשה במאמין שחור - כושי, כמו שהיא ובנה קוראים לו בחוסר פוליטקלי קורקט משווע - ויחד עמו ועם זה שיבוא בעקבותיו היא תקים שבט של שנים עשר ילדים שחורים.

החיים הבודדים והמנוכרים בחצר האחורית של שכונות פשע שחורות, יהרסו את נפשה. העוני והבורוּת, יטריפו את דעתה. הבדידות והמרחק הגדול מהעבר, ייענו את תמצית נשמתה. רק נחמה אחת היא תמצא בעונייה. היא תתקשר בגורלו ובנשמתו של יהודי אחר, גם הוא בורח או מוברח, שהביא ברית חדשה עם הרבה רצון טוב לנוצרים, ועוד קצת דם רע והרבה נפשות מתות לאלו שיקחו אותו ברצינות יתירה.

שנים יחלפו, כל הילדים השחורים יעלו ויצליחו במסלול החיים האמריקאי. עד שאחד מהם, ג'יימס, בעל הנפש היהודית, ישוב אחורה לבדוק את שורשיו. הוא ינסה לראיין את אמו שמתוך המון המלל הספונטני והמתריס שלה, ומתוך תיווכו השחור, המפעים והישיר, בוקעת לפתע שירת דואט מוערבת צבע ומרתיחת לב. השירה הזאת, מוכרת עד להחריד. גם להם יצא אותו שיר: א יידישע מאמע. הפעם בגירסת ג'אז של נגן שחור ונוגה, חד ומינימליסטי. הוא כמעט לא יתן פרשנות, רק יקשיב לאמא, וילווה אותה בכינור שני. שניהם יחד ישרטו את הנשמה. א יידישע מאמע.

אז הנה השיר, בתרגום ניסיוני שלי:

איך װיל בײַ אײַך אַ קשיא פֿרעגן
זאָגט מיר װער עס קען:
מיט װעלכע טײַערע פֿאַרמעגנס
בענטשט גאָט אַלעמען?
...

פזמון:
אַ ײִדישע מאַמע,
עס גיבט ניט בעסער אין דער װעלט
אַ ײִדישע מאַמע,
אױ, װײ, װי ביטער װען זי פֿעלט!
װי שײן און ליכטיק איז אין הױז
װען די מאַמע איז דאָ;
װי טרױעריק פֿינצטער װערט װ
נעמט איר אױף עולם הבא!


אני רוצה אתכם שאלה לשאול
ישיב לי מי שיכול:
באיזה מוצר יקר ונדיר,
מתברך הא-ל תדיר?
...

פזמון:
אַ ײִדישע מאַמע
אין מתן טוב ממנה בעולם
אַ ײִדישע מאַמע
אוי, כשהיא חסרה, כמה מר ורע לכולם
כמה מאיר ויפה הוא הבית
כאשר האמא נמצאת בו
וכמה עצוב וחשוך כאשר הא-ל מחליט
לקחתה אליו לעולם הבא לקירבתו!


https://www.youtube.com/watch?v=hHNvu4c8c20
https://www.youtube.com/watch?v=dwxXdb8zU9c
והנה עוד אחד בלאדינו:
https://www.youtube.com/watch?v=qbrDnoWOkPI

» ביקורות נוספות של מתלמד
» ביקורות נוספות על צבע המים