הביקורת נכתבה ביום שישי, 21 במרץ, 2014
ע"י מתלמד
ע"י מתלמד
הגעתי לשורה האחרונה. הכושי אמר את דברו. פסוק של משלי הוא משאיר להדהד. "בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך". נשקתי לכריכה האחורית. השתתקתי.
"נו?! מה אתה אומר?!", שאלתי את עצמי. עצמי, הכל-יודע, שתק. "מה יש לומר?!" הוא השיב לי מתחמק,"לא'דע, צריך לחשוב על זה. לפחות שעתיים". הוא הרהר עוד רגע ופלט בייאוש "אבל למי יש שעתיים?".
למעשה, השתיקה שלי התארכה הרבה יותר משעתיים. את הספר החשוב הזה, סיימתי לקרוא, כבר לפני שבועיים. אבל זה היה מוקדם לי בשביל לנסח לכם, ידידיי, המלצה. רציתי עוד הזדמנות לקחת לריאות. לכלוא את העשן פנימה, שיחמם, שיערבב, שישרוט, שיעשה משהו, שיותיר רושם לפני הספר הבא שאני צריך להספיק. (לעמוד במחצית הקצב של מרביתכם, גולשי 'סימניה').
אז תקשיבו לי רגע, בבקשה. כי אני איש מכירות די חלש, ובכל זאת אני חושב שכדאי לי לשכנע אתכם לקרוא את הספר הזה. ואם אתם רוצים הוכחה עד כמה אני חלש במכירות, אסתפק בגילוי נאות ואומר שאני בעצמי לא יודע בדיוק למה זה כל כך חשוב לי. אני באמת לא יודע, אבל אני מרגיש את החשיבות בריאות. בעשן, שעדיין לא כלה.
טוב, אנסה מכיוון אחר, מוסיקאלי יותר. אתם מכירים את השיר הנוגה "יידישע מאמע" של המשורר היהודי-אמריקאי ג'ק ילן? אם עדיין לא, חשוב שתעצרו הכל ותעשו 'ויקיפדיה' על מלך החזנים יוס'לה רוזנבלט, ועוד 'יוטיוב' על "ידישע מאמע", השילוב הזה יהודי ואימאי מתמיד. לב יהודי, גם אם הוא לא מבין אידיש, יבין את המלודיה מרטיטת הנימים.
ואם לא הבנתם אז החזן המתקתק והגליצייאני הזה, הקדיש שיר הלל לאימותינו היהודיות, נטולות היומרה וגדושות התבונה. אלו שבלי תארים, העמיקו להטמיע חותם בתוך לבבות מצולקים, אלו שחשקו שיניים ובלי ארגונים פמיניסטיים הכשירו בנות והחליקו מצוקות. בקיצור, א יידישע מאמע.
המשורר עצמו כיוון במילותיו, כך לפחות על פי ויקיפדיה, להביע את הרהוריו ומצפונו של בן שהתגייס לצבא. הוא מהלל את האם היהודייה ופורט על סטריאוטיפים אופייניים שלה. כשהשיר והמנגינה העצובים מסמלים תחושה של נוסטלגיה אל הוויית "העולם הישן", כמו גם רגשי אשמה על עזיבתו לטובת היטמעות בחברה האמריקאית
אז רגע אחרי שאני נהיה קיטשי ואתם מריחים געפילטע פיש, אני רוצה לספר לכם שאותו משורר ענוג שכל כך היטיב לספר על האמא היהודית של כולנו, נפטר ב-1933, שבע שנים לפני שהיה לעולם הזדמנות לראות את הזן המפעים הזה עובר את ההכחדה הנוראה בקורותיו. בהבנה שלאחר מעשה, השיר הזה הפך לנגינת הנצחה לעולם קסום שהיה והוכחד.
וכאן, אחרי בליץ-קריג מטורף ולפני מלחמת התשה בלתי נגמרת, נפגשו בני היידישע מאמע'ס, באחיהם מהמזרח. הסתבר שגם להם יש יידישע מאמ'עס, שרדניות לא פחות ורגשניות אפילו יותר. רק טבעי היה שהשיר הזה על מילותיו המקסימות, יתורגם אורגינל לשפות האחים, לאדינו, מרוקאית ואפילו ערבית. יידישע מאמע, מסתבר, היא משהו שלא השפה והמנטליות עושה.
ובחזרה לספר שאני מתעקש בלי הסבר להציע לכם, 'צבע המים'. אם להמשיך את האנלוגיה, זה בדיוק מה שקרה לה, לילדה יהודיה אומללה, שאביה וגורלה חברו יחדיו להתאכזר עליה ולהוציאה מקרב הדת היהודית. בדחף מוסבר להחריד, היא זוחלת לטבילה באגן שבעיני הוריה הוא תכלית הטומאה, ובעיניה הוא קודש קודשים. היא תתקשר בעומקי נפשה במאמין שחור - כושי, כמו שהיא ובנה קוראים לו בחוסר פוליטקלי קורקט משווע - ויחד עמו ועם זה שיבוא בעקבותיו היא תקים שבט של שנים עשר ילדים שחורים.
החיים הבודדים והמנוכרים בחצר האחורית של שכונות פשע שחורות, יהרסו את נפשה. העוני והבורוּת, יטריפו את דעתה. הבדידות והמרחק הגדול מהעבר, ייענו את תמצית נשמתה. רק נחמה אחת היא תמצא בעונייה. היא תתקשר בגורלו ובנשמתו של יהודי אחר, גם הוא בורח או מוברח, שהביא ברית חדשה עם הרבה רצון טוב לנוצרים, ועוד קצת דם רע והרבה נפשות מתות לאלו שיקחו אותו ברצינות יתירה.
שנים יחלפו, כל הילדים השחורים יעלו ויצליחו במסלול החיים האמריקאי. עד שאחד מהם, ג'יימס, בעל הנפש היהודית, ישוב אחורה לבדוק את שורשיו. הוא ינסה לראיין את אמו שמתוך המון המלל הספונטני והמתריס שלה, ומתוך תיווכו השחור, המפעים והישיר, בוקעת לפתע שירת דואט מוערבת צבע ומרתיחת לב. השירה הזאת, מוכרת עד להחריד. גם להם יצא אותו שיר: א יידישע מאמע. הפעם בגירסת ג'אז של נגן שחור ונוגה, חד ומינימליסטי. הוא כמעט לא יתן פרשנות, רק יקשיב לאמא, וילווה אותה בכינור שני. שניהם יחד ישרטו את הנשמה. א יידישע מאמע.
אז הנה השיר, בתרגום ניסיוני שלי:
איך װיל בײַ אײַך אַ קשיא פֿרעגן
זאָגט מיר װער עס קען:
מיט װעלכע טײַערע פֿאַרמעגנס
בענטשט גאָט אַלעמען?
...
פזמון:
אַ ײִדישע מאַמע,
עס גיבט ניט בעסער אין דער װעלט
אַ ײִדישע מאַמע,
אױ, װײ, װי ביטער װען זי פֿעלט!
װי שײן און ליכטיק איז אין הױז
װען די מאַמע איז דאָ;
װי טרױעריק פֿינצטער װערט װ
נעמט איר אױף עולם הבא!
אני רוצה אתכם שאלה לשאול
ישיב לי מי שיכול:
באיזה מוצר יקר ונדיר,
מתברך הא-ל תדיר?
...
פזמון:
אַ ײִדישע מאַמע
אין מתן טוב ממנה בעולם
אַ ײִדישע מאַמע
אוי, כשהיא חסרה, כמה מר ורע לכולם
כמה מאיר ויפה הוא הבית
כאשר האמא נמצאת בו
וכמה עצוב וחשוך כאשר הא-ל מחליט
לקחתה אליו לעולם הבא לקירבתו!
https://www.youtube.com/watch?v=hHNvu4c8c20
https://www.youtube.com/watch?v=dwxXdb8zU9c
והנה עוד אחד בלאדינו:
https://www.youtube.com/watch?v=qbrDnoWOkPI
29 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
מתלמד
(לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
תודה נינה, גם אני מתרגש. תודה
|
|
נינה
(לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
הביקורות שלך נפלאות,מעשירות ומחכימות
וגם,ממלאות את הנפש.
אני תמיד מתרגשת כשאני מגלה שכתבת אחת חדשה. |
|
(לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
מתלמד יקר, התרשמתי עמוקות מהתגובה. וכן, השתכנעתי. אמנם אמא היא אמא, היא אמא - ללא הבדל sת, גזע... אבל אידישע
מאמעס עם כל מה שזה אומר, שייכות כנראה רק לגזע שלנו :)) מן הסתם, חווינו אתה עם ה-אידישע (הפולנייה או.. שלך) ואני עם ה-אידישע תוצרת נורבגיה במקרה שלי וההוא עם ה-אידישע מצפון אפריקה / אסיה / חבל טירול / הצברית מתל אביב או מהקיבוץ - בהיותנו בני אותו הגורל היהודי את אותה היידישע - זה מין זן כזה במבטא כזה או אחר או צברי.. אבל תמיד יידישע עם אותם הסימפטומים... :-)) וכל שאר העולם חווה רק את האמא שהיא אמא שהיא אמא..
|
|
אפרתי
(לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
ביקורת נפלאה. what else new
|
|
נצחיה
(לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
קראתי את הספר די מזמן.
מה שאני בעיקר זוכרת ממנו, אולי זה בגלל משהו שנכתב בסוף, ואולי אני רואה מהרהורי ליבי, זה הכותב. איש שכנראה לא ממש הצליח למצות את עצמו ולהצטיין במשהו, אז הוא מסתכל על אמא שלו וכותב עליה ספר. והספר לא זכור לי כספר טוב במיוחד, סתם כזה.
|
|
מתלמד
(לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
ועכשיו לאוקי חברתנו.
בעולם הישיבות נהוג לספר מעשה הירואי, שכל ישיבה מספרת על רבה שלה.
בקצרה זה הולך כך: ראש הישיבה הכין שיעור עמוק במשך שבועיים. הוא נכנס והניח את הייסוד המחודש שאותו הוא מבקש להוכיח בשיעור הבא. רגע של דומיה, ומאחת הפינות מתרוממת אצבע. עילוי צעיר מבקש את רשות הדיבור. ראש הישיבה שומע את השאלה, מקשיב, מהרהר, ואז קם בהכרזה: "מורי ורבותיי, אין לי מה לענות". סוגר את הגמרא ויוצא בראש מורכן. (הסיפור משקף כמובן את מידת ה'מודה על האמת' שלו, וגם את עילויותו של הצעיר, ועוד הרבה דברים שמעמיסים בהם) כשקראתי את תגובתך הקצרה, חשבתי לעשות כאותו ראש ישיבה לומר "חברה אני מבטל את דבריי". מישהו כאן הקשה נכון. אידישע מאמע, תישאר עם אותו מטען אמוציונלי, גם לאחר שנוריד ממנה את ה"אידישע". האמת, צודקת. ובכל זאת, חשוב להתחשב בגורל. האידישע מאמעס, העבירו איזשהו לפיד, והצליחו לעשות את זה בתוך סביבה ממש אחרת. יש בכל זאת משהו לאמא היהודיה. ועדיין, חשוב לשמוע את הערתך. אוקי? |
|
מתלמד
(לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
לרץ יקירי, אני קורא את דבריך ונאלץ לשתוק. יש משהו במה שאתה כותב.
ובכל זאת, צריך פעם לדבר על נוסטלגיה. לבדוק עד כמה געגוע שלנו למשהו גלותי ונכחד, יש בו משהו יותר מסנטימנטלי. הרי שנינו לא היינו רוצים לחזור לשטייטל, ושנינו - כך אני מקווה - מעדיפים את הגירסה החדשה של האידישע מאמע הצברית, שלמדה באוניברסיטה, נראית לא רע וגם עושה כמה לירות. האמת, לא יודע.
|
|
מתלמד
(לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
לחני, תודה. כמה שעות אחרי, זאת בדיוק ההוכחה לטיבו של הספר. כמה שעות שלך, כמו שבועיים שלי
לאיתי ונתי, תודה. לא אשתכנע, עד שלא אשמע שקראתם... סתאם...
|
|
מתלמד
(לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
ליעל, כך בדיוק אני. לא יודע בדיוק מה דעתי עליו, וזו בדיוק דעתי. אי אפשר להתעלם ממנו.
ליקרתינו שין-שין, תודה. כבר הרבה זמן שאני חושב להפוך למתרגם מיידיש. למרות, שתתפלאי, אבל אצלי זאת ממש שפה נרכשת.
|
|
מתלמד
(לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
תודה לכולם. אני מחלק את התגובות שלי לכמה הודעות. אחד-אחד. לא לדחוף.
לסופרקליפרג, שכחתי להזהיר, את השירים האלו ואת התוכן הזה, צריך להרחיק מהישג ידם של ילדים. למרבה הצער, כשהם יבינו משהו על אמא, הם כבר יהיו בגילה. לו היה לילדים שכל... לבינתיים, כמו שאת אומרת, הם מעדיפים יכולות קולינריות. יגדלו.
|
|
נתי ק.
(לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
שכנעת...
|
|
רץ
(לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
אין כמוך לאופן שבו אתה מעלה לדיון את כוחה של התרבות היהודית וההישרדותה לאורך הדורות, ובדורות האחרונים,
אני ממשיך איתך דיאלוג של ביקורת קודמת, אמרתי עולם יהודי הולך ונעלם, והתכוונתי לשורשי, הורי דיברו אידיש, כמו צברים רבים אחרים בזתי לשפתם הגלותית, כעת במרחק הזמן אני חש געגוע, לצליל, ולהומור, ומדי פעם שאתה מעלה נושא יהודי, אתה גורם לחוש מעט יהודי. ובנוסף הכתיבה שלך ממש נפלאה.
|
|
On The Road
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
לפי הביקורת הזו, אתה יכול להיות איש מכירות מצוין!
|
|
On The Road
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
לפי הביקורת הזו, אתה יכול להיות איש מכירות מצוין!
|
|
חני
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
כתבת נפלא לדעתי אי אפשר להתווכח עם קורא שספר כל כך מפעים אותו...
לכל אחד מאיתנו יש חיבורים ושקעים שונים. קראתי אותו מזמן
הוא לא הפעים אך גרם לי לחשוב עליו כמה שעות לאחר סיום הקריאה. תודה על השיר היפה זה משהו שאי אפשר לקחת מאיתנו היהודים את ה - "מאמא היהודיה"... |
|
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
כתבת ביקורת נהדרת :)
ו.. א יידישע מאמע לא באה מכאן או משם זו תכונה שנמצאת בילט אין ב-DNA האמהי... בלי הבדל דת גזע או מוצא המשפחתי..
|
|
שין שין
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
בקורת נהדרת ומרגשת לספר נפלא, מצטרפת להמלצתך החמה.
התרגום שלך של השיר הוא יצירה רגישה ומרגשת בפני עצמה. עכשיו אני סוף סוף מבינה במה מדובר.
|
|
yaelhar
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
עד היום - הרבה זמן אחרי שקראתי את הספר - אין לי מושג מה דעתי עליו.
|
|
סופרקליפרג`ליסטיק
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
ואני חיפשתי את גרסת הג'אז
הקשבתי הבוקר במיטה עם הטבלט. הבנות שלי לא התלהבו להתעורר עם הביטוי הזה ליידישע מאמע ... נראה לי שהן מעדיפות את הביטוי הקולינרי למושג :-)
כך או כך, יופי של ספר ויופי של ביקורת. |
29 הקוראים שאהבו את הביקורת