ההרגשה שלי לאחר קריאת הספר: המשימה: איך לכתוב רב מכר? ראשית צריך רעיון: נמצא-יש. צריך סיפור, נמצא-יש. רצוי להפעיל "לחצני רגש", הצלת ילדים בשואה-יש. מתח-יש. חדשנות-יש.
בקיצור: נראה מרשם טוב לכתיבת ספר ללא תוכן ממשי. המילים מעון לילדים...ניצולי שואה...סבא...נכד...סיפור הצלה וגבורה...מושכים (אותי). הספר מתחיל בסיפור מעניין שמוביל את הקורא לעלילה בעלת פוטנציאל מצוין להתפתחות מעניינת. מרגע שמגיעים לאי מסתורי שבו ניצל הסב, העלילה מתדרדרת אל תהום מעורפל. הרעיון/המשימה: שימוש בלקט תמונות ישנות ממקורות שונים וחיבור סיפור מקשר. כך ברור שדי מהר הכותב יהיה חייב לגלוש ליקום מקביל על מנת לחבר עלילה סביב תמונות משונות שאין בינהן כל קשר מלבד יושנן.
התחלת הספר מושכת ומכילה אלמנטים שמפעילים היטב את "כפתורי הרגש" עד לכדי כך שגם לאחר המעבר ליקום מקביל והזוי עדיין היה לי חבל לזנוח בתקווה ש"יחשב מסלול מחדש".
וכך המשכתי וקראתי עד הסוף...ולצערי לא נמצא התיקון המיוחל.
במיוחד חורה לי השימוש המועט באיזכור סיפור הצלת נוער בתקופת השואה (שעליו נכתבו ספרים מצוינים,הנערה מברלין..). יצאתי בהרגשה שהסופר ביצע פה סוג של מניפולציה ו"עושה עלי סיבוב". להפתעתי קראתי שהצליח גם בסרט (ואולי אצפה בסרטת למרות שהספר לא מצדיק זאת, ואולי אמצא שהסרט כן ראוי, או כדי להבין איך מפיקים הצלחה מחומר כזה) ובעיקר קשה לי להבין מה מצאו בספר זה אנשים רבים ואני לצערי לא מצאתי.
בנוסף, אני מסתייג מהמלצת התאמה לילדים בגיל 12 עד/או 120 התיאורים והעלילה מבלבלי נפש, חלקם אלימים מאוד, לא אמליץ לנכדיי.
אסיים ברוח "סבא משה":הרשו לי רק תיקון קטן "לבני 120".

מיותר לחזור על תקציר הספר שמצוי לרוב. אפרט מעט תחושות בקריאת הספר, מבט מרתק על הודו בעבר ובהווה. (חזרתי לפני חודש מטעימה קלה בהודו הרב גוונית כשאני מלא פליאה ושאלות). סדר עולם אחר מהמוכר במערב, חלוקה למעמדות וקסטת המנודים, החיים בעיר ובכפר, נושאים בלתי ניתנים להבנה קלה. הפאזל העצום שנקרא הודו. בעלילה ניתן מבט על חיי כפר, מחויבות הדדית של בני משפחה, דרכי אהבה, כבוד, רשע, וכל אלו מתוארים נפלא (ונדמה שהסופרת חייה בהודו-תחקיר אמין ומושלם שעליו כדאי ללמוד). תאורי מהלכי הבוררויות, חשיבות שיתוף בין בני זוג, מחויבות אחים, יחסי חברים, מציאות של רוע קיצוני, אהבה חמלה וטוב לב נפלא, הכרת הטעות, תיקון, כל אלו שזורים בעלילה בצורה נפלאה. וברקע סיפור של חיבור בין לבבות המוביל את הדמויות לאורך הספר, שזור בהחלטות ובהשלמה. נפלא.

מעולה.
עוד פרק נוסף "מהחיים הקודמים" בספר התנך המתחדש.

מעולה +++. פרוט בהמשך הזמן

מעולה. הרחבה בהמשך

מצחיק, נחמד, טוב.

מעולה.
אכן זו פינת ירושלים שהכרתי בשנות ה-50, "הר ציון" מדויק חיצונית ופנמית, בחומר וברוח. מתארת כמו בסקירת CT ו-MRI מדויקים, ובעיקר באומץ "רב" וברור שהשרשים הם מהבית.
שנון, מצחיק, עצוב, נוגע, כיף אמיתי.
מקווה לקרא עוד.....ושלא ייבש המעיין.

מעולה,

מעולה, נוגע . המשך יבוא...