ערב טוב סימניה,
מכירים את הבדיחה על הגולנצ'יקים בתחרות האיות?
לא מכירים? איפה אתם חיים?
יש גולנצ'יקים בסימניה? טוב טוב, אני אכתוב לאט ואשתמש במילים קצרות....
תחרות צה"ל לאיות...
המנחה אומר טוב נפתח במילה קצרה לחימום הקנה
נציג חייל הים: איך מאייתים ילד?
נציג חיל הים" י.ל.ד
כל הכבוד שאוג מהנחה.... וכל הקהל שלובש מדי א' לבנים יוצא מגדרו בשאגות עידוד...
נציג גבעתי, איך מאייתים שסק?
נציג גבעתי: ש.ס.ק....
הקהל סגול הכומתה יוצא מגדרו בשאגות הידד ובשירי מסייעת....
הגענו לנציג של גולני: איך מאייתים אמא?
הנציג של גולני מתאמץ מגרד את מצחו חושב, דממה באולם......
ע.מ.א ?
המנחה מתחיל לענות: "אני מצטע...
כל הקהל בכמתות חומות... מתחיל באגות טרוף..."תן לו צ'אנס תן לו עוד צ'אנס"
טוב אחרי הכול זה חימום הקנה אומר המנחה
א.מ.ה?
"לצערי.." מתחיל המנחה
"תן לו צ'אנס תהיה פאסיח תן לו צ'אנס"
"או קיי ניסיון נוסף..."
ע.מ.ה?
"תן לו צ'אנס תן לו צ'אנס" שואג הקהל...60 גולנצ'יקים משולהבים מי מסוגל עלייהם...
א.מ.א ? מנסה החייל על הבמה.
"תן לו צ'אנס תן לו צ'אנס" שואגים הגולנצ'יקים....
טוב יכול להיות שזו בדיחה שמצחיקה רק צנחנים.... ערב טוב סימניה ! יש צנחנים בקהל?
הייתי חייב את הבדיחה לשונרא, והיא פתיחה טובה לספר המצוין הזה של דוד גרוסמן
לדוד גרוסמן יש יכולת מדהימה, לא רק לספר סיפור,אלה גם להכניס את הקורא להלך רוח בו יבחר, הוא יודע לדייק מאוד בסיטואציות שהוא יוצר, להגזים אבל באופן שייתפס לקורא כאפשרי, בדמויות הוא פחות מדייק, הוא מאוד משתדל לדייק, אבל דמויות הן בד"כ לא מדויקות, ויש בהן לרוב גם מזה וקצת מזה...
בספר "סוס אחד נכנס לב" גרוסמן לוקח אותנו לערב סטנדאפ בנתניה, ערב שיורד לגמרי מהפסים. תוך כדי גרוסמן מספר לנו על חברות, ועל אכזבה, ועל בחירות של לעשות\לא לעשות את הדבר הנכון.... מי מאתנו לא נתקל בסיטואציה בה הוא אכזב חבר? בה הוא לא עשה את הדבר הנכון? אני מקווה שכולם אומרים לעצמם בלב עכשיו שזה קרה להם אחרת אני ארגיש הרבה יותר מניאק וחרא עם עצמי...
אני לא אוהב סטנדאפים... אני נבוך בשביל האמן כשזה לא מצליח, אני לא אוהב שנטפלים לקהל... אני לא אוהב שהקהל צועק כדי שיטפלו אליו... ובשביל סטנדאפ טוב, כזה שאתה מפספס בו פאנצ'ים בגלל שלא סיימת לצחוק מהקודם, אתה עשוי להתבוסס בכמה שהם מביכים.
עכשיו, סטנדאפ זה עסק חמקמק, וסטנדאפ שיורד מהפסים זה בכלל סיטואציה מביכה וחמקמקה באותה מידה, ולכתוב את זה בדיוק משכנע זה לא צחוק זו אומנות.
מומלץ לא רק לאהבי גרוסמן















