ביקורת ספרותית על אשמת הכוכבים מאת ג'ון גרין
ספר מעולה

---

מה מביא אותי לכתוב ביקורת בשלוש וחצי לפנות בוקר? דיון על הספר כמובן.
אשמת הכוכבים הוא ספר שלקחתי לי לקרוא ביום כיפור האחרון , קראתי אותו עברית ואנגלית במקביל .
התרגום של הספר כ"כ מרגיש רדוד , כך שלי מרגיש שמזלזלים בקוראים הישראלים , מה שכן העטיפה הישראלית הרבה יותר טובה מהעטיפה המשעממת המקורית.
אשמת הכוכבים הוא ספר סוחט דמעות , וגם אני מודה בכיתי לא מעט ( בן אדם רגשן , תתמודדו )
הרעיון של ספר בתוך ספר מצד אחד זה רעיון מעולה , אבל מצד שני זה גורם לעומס רב ברצון להבין את המתרחש בספר שהוכנס לספר. התבלבלתי מעצמי , מה שכן באשמת הכוכבים יש את הניסיון הזה והוא עובר , אך בקושי.
אשמת הכוכבים בא עם המון נגיעות פילוסופיות שאליהן נורא התחברתי , כמו תהייה מה יהיה אחרי שאני לא אהיה פה, חשבתי על זה לפני שהתחלתי לקרוא את הספר , ואני חושבת על זה הרבה יותר לאחר מכן .
כן יש את התהייה הזו , וכן אני מתה לדעת , אבל אין דרך לדעת, כמו שאין דרך להימנע מליפול אל תהום הנשייה , גם אני רוצה להשאיר פה חותם , אבל זה לא יקרה , כי כולם בני אדם ובסופו של דבר כל אדם שאי פעם הכיר ואהב אותך ימות ,
וזה הטבע .
לי אישית מרגיש שהספר משתנה באמצע , תחילת הספר הוא נורא סרקסטי וציני ולאט לאט הספר הופך לסיפור אהבה מסורטן ,
אך גם אם אגיד שלא אהבתי את סיפור האהבה של גאס והייזל אשקר . כי כן אהבתי אותו.
-במהלך כל הספר מתחילתו ועד סופו ידעתי שמישהו עומד למות , ידעתי שזה יקרה הייתי בטוחה שזו הייזל , ולמען האמת
כבר בקטע עם המים בראות האמתי שהיא תמות .
אבל לא זו לא היא .
-
הדמויות בספר , אוח .
אני ממש לא אפרט על כל דמות , ממש בקטנה .
~
הייזל - הייזל יקרה , כל תחילת הספר את צינית וסרקסטית לרוב , אך את דיכאונית לרוב , אך אוגוסטוס מצליח
טיפה להוציא ממך את זה , ברגעי אושר קטנים , הדיכאון שלה משקף בני נוער רבים , שנשאבים אל הדיכאון הזה.
~
גאס - נשמע כמו גבינה , נתחיל מזה , אוגוסטוס הוא דמות די מיוחדת שלא רואים בכל ספר , הוא לא על משבצת הבן החתיך , שתמיד לצד הגיבורה ללא מחשבות משלו , על המשבצת הזו לא עומד אף אחד. גאס הוא דמות חביבה למדי , ונורא התרגשתי ממנו בחלקים רבים מן הספר.
~
אייזק - דמות למופת , כל רגעי השבר אשר גרמו לצחוק , הוא פשוט לא מפונק , הוציאו לו פאקינג את שתי העיניים והוא לא מתחיל להתבכיין על זה , הוא בכלל בוכה על משהו אחר , שכן כל אחד היה בוכה על זה בסופו של דבר.
-
הסרט , אגיד את זה בקצרה
מושמטים הרבה קטעים חשובים דמויות אך הליהוק טוב .
חוץ מזה שאייזק בכלל לא בלונדיני , אלא שחור שיער , כאילו מה קשה לכם לצבוע שיער לבלונדיני ,
עושים את זה בכל סרט.
-
לסיכום , הספר הוא ספר מנוקדת מבט שונה ממה שרגילים וסרטן הוא לא המרכז ,
זה ספר המשקף בני נוער בצורות רבות , לא בהכרח הקשורות לסרטן.
אני מאוד אוהבת את הספר , והתחברתי אליו מאוד .

» ביקורות נוספות של daymoly
» ביקורות נוספות על אשמת הכוכבים