ביקורת ספרותית על תקוות גדולות מאת צ'ארלס דיקנס
ספר מעולה

---

לטעמי סיפרו הטוב ביותר של דיקנס. יש בו כמה דמויות שמוחזרו והועתקו על ידי סופרים אחרים. אמילי הזקנה, בסיפור ורד לאמילי של פוקנר, היא בעצם מיס האווישם אצל דיקנס. איזה זקנה שאהובה נטש אותה ביום חתונתה ומשמרת כל חייה את הרגעים הרעים של חייה בלי יכולת או רצון להשתנות ובסופו של דבר מתרסקת לרסיסים. בספר הזה, בניגוד לספרים אחרים של דיקנס, אין דמויות קריקטוריות. לא שאני נגד הצגת הדמויות בצורה קריקטורית, כי דיקנס עושה את זה מצויין בספריו אחרים, למשל אוליבר טוויסט ופייגין היהודי הזקן

» ביקורות נוספות של יורם
» ביקורות נוספות על תקוות גדולות