רם אורן איננו מן הסופרים המוערכים ביותר בספרות העברית וזה בלשון המעטה... אני מודה שקראתי בזמנו את ספרו "פיתוי" ולא ממש התפעלתי ממנו... אבל כרגיל אצלי, הגיע אליי במקרה, ספרו זה "ימים אדומים" ומבחינתי הוא מפתיע לטובה. מדובר גם כאן בסוגה שהולכת וגוברת בשנים האחרונות בעברית, של "דוקו דרמה". יש כאן שני סיפורים אמיתיים ודרמטיים מתקופת המנדט הבריטי שנקשרים זה בזה: סיפורו של "יאיר" הוא אברהם שטרן שהקים את מחתרת לח"י והרצח הטראגי שלו. והשני הפחות מוכר הוא סיפורה של שושנה בורוכוב בתו של המנהיג הציוני-סוציאליסטי בר בורוכוב והרומאן שניהלה עם עם קצין המשטרה הבריטי תומאס וילקין שהיה שותף לרצח שטרן. (ונרצח ע"י לח"י כנקמה)
אברהם שטרן שהיה עילוי בזמן לימודיו באוניברסיטה העברית, הלך והקצין את עמדותיו עד שפרש אפילו מאצ"ל שלא היה קיצוני דיו עבורו. בחוכמה שלאחר מעשה הרהרתי על כך עד כמה הזויות היו פעולותיו של הלח"י מהרגע שבו פרצה מלחמת העולם השניה; שטרן ניסה ליצור קשרים עם גרמניה הנאצית (להגנתו ניתן לומר שהיה אולי תמים מדי בייחסו להיטלר ולנאציזם...) והעובדה הפשוטה שאפילו באותו הזמן שבו בריטניה הייתה בעצם היחידה שעדיין נלחמה במשטר הברברי של היטלר ורצחנותו נגד היהודים, ניהל הלח"י פעולות מחתרת נגד הבריטים שכללו רציחות של אנשי ממשל בריטיים והביאו בין השאר גם למותם של יהודים...
ובעצם גם אם לא התכוון לכך עזר לצד הגרמני!... לא פלא הוא שאירגונו נחשב אז למוקצה מחמת מיאוס בכלל הציבור היהודי ובוודאי שבמוסדותיו הרשמיים. הספר מאיר גם עוד תופעות פחות-נעימות; העובדה שנשים יהודיות רבות לא רק שניהלו רומאנים עם חיילים ושוטרים בריטיים אלא שחלקן גם התחתנו איתם והיגרו לאנגליה. וגם את תופעת ההלשנות! יהודים חסרי מצפון הלשינו במקרים רבים על אנשי מחתרת תמורת בצע כסף. עד עכשיו לא יודעים בדיוק האם שטרן נרצח בגלל הלשנה אבל ידוע שבמקרים אחרים, אחראים היו יהודים כאלה למותם של אנשי מחתרת. בניגוד למחקר אקדמי, אין כאן הערות שוליים שמבססות את הכתוב אבל בסוף הספר יש רשימה ארוכה של מקורות ביבליוגרפיים שעליהם מתבסס החומר ההיסטורי שבספר. הספר כולל גם צילומים מעניינים רבים ובסך הכל הוא מרתק לקריאה.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
