חשבתי שמגיע לי צחוק מכל הלב, כזה שמשכיח את הצרות והקשיים. זה מה שקרה כשקראתי את ספריו הקודמים של ג'רום - "שלושה בסירה אחת מלבד הכלב" ו"שלושה גברים בבומל". הספר חיכה על המדף ונשלף כשהחלטתי שהזמנים קשים מספיק לקליבר שלו.
למעשה זה לא ספר אלא אסופת רשימות שנכתבו בין 1893 ל 1916 בקבצים שונים. קיבלתי קצת ממה שרציתי - צחוק מכל הלב, כזה שאחריו אתה מרגיש חדש - וקיבלתי עוד מדברים אחרים: היכרות קצת יותר מעמיקה עם הסופר - שהושמץ בזמנו על ידי המבקרים הבריטיים מהסיבה ש"ההומור שלו אינו הולם באופיו את רוחה של הספרות האנגלית ואת המסורת שלה"(!!!) (הציטוט הוא מהמסה המצויינת של שמעון מרקיש, המובאת בסוף הספר ומתארת את חייו ויצירתו של ג'רום)
האוסף "סקיצות לרומן" שנכתב ב 1893 ונתן את שמו לספר הזה, כלל בתוכו קטעים מצחיקים בסגנון "...מלבד הכלב". הוא מתאר את החלטת הסופר לכתוב יחד עם חבריו רומן. בחיפושים אחרי גיבורה לספר הוא מתאר את הגיבורה מהמאה ה-18 כך: "היא אף פעם לא פגשה את אהובה, אלא כדי לומר לו שלא תוכל להיות שלו, והיא בדרך כלל בכתה כל הפגישה. היא לא שכחה להחוויר למראה דם ולהתעלף בזרועות הגיבור ברגע הכי פחות מתאים. היא היתה נחושה לעולם לא להתחתן בלי הסכמת אביה, ובאותה נחישות החליטה להתחתן רק עם אדם מסויים אחד, שהיא משוכנעת שאביה לעולם לא יסכים שתתחתן איתו..." ג'יין אוסטן, לתגובתך!
מצחיקים מאד היו בעיני הקטעים שתארו עשירים - ביחוד עשירות - שחלק חשוב מדמויין היה "להיות טובות עם עניים" - סל עם אוכל ויין בידן והן מבקרות מספר פעמים בשבוע את העניים בסביבתן. לכן נדרשו עניים בטווח הליכה קצרה מביתן. ואם הסביבה היא אמידה ואין בה עניים? אחד מסוכני הנדל"ן היצירתיים - שרצה למכור נכס לעשירה כזו - הציע להביא כמה עניים נבחרים ולשכן אותם בסביבת הבית בבקתות מטות לנפול שנבנו במיוחד למטרה זו...
הדרך המתוחכמת והמצחיקה בה מביא ג'רום ביקורת על בני תקופתו, מפי כלבים וחתולים היא מופת לאמירה רצינית ומעמיקה בלבוש מצחיק. התיאור של החתולה החכמה המלמדת חתול חנון איך כדאי לו לבחור לו בעלים חדשים, כי הבעלים הותיקים מקבלים אותו כמובן מאליו: להגיע רטוב. להסכים לאכול לחם יבש. לתת מבט מלא אמון באנשים - הם נופלים שדודים לרגלי מי שמאמין להם ...
בסוף הספר יש שני סיפורים קצרים וכלל לא מצחיקים: האחד אלגורי והאחר מלודרמטי. הם שונים ממה שצפיתי ממנו, ומדגימים את הגיוון בעבודתו.
אהבתי אותו. ג'רום היה כותב מוכשר ביותר בתחום שיש מעט מאד כותבים מוכשרים. מבחינתי הוא עשה את העבודה - הצחיק אותי בתנאים קשים. וגם - כבונוס - גרם לי לחשוב. וזה משהו שאני מתקשה לעשות בזמנים אלה.


















