ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שני, 14 במרץ, 2016
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
לא חשבתי שהספר הזה ירשים אותי כל כך. סיפור על (עוד) משפחה בארצות הברית. מה עוד חדש? הספר הזה חדש. הוא עוסק במספר נושאים כבדי משקל וכבדי ראש ועושה את זה בחינניות, לפעמים בקלילות ובהומור תוך שהוא מספר סיפור מרתק שגם - מסתבר - מבוסס על מקרה אמיתי. את הסיפור מספרת רוזמרי קוק בגוף ראשון. היא מתחילה אותו מהאמצע - משהו שלמדה כילדה פטפטנית: אם את רוצה שיקשיבו לך - תתחילה מהאמצע. וגם - אם יש כמה דברים שאת רוצה להגיד, תבחרי אחד ותתרכזי בו. ורוזמרי מספרת סיפור שמתחיל כסיפור משפחתי והופך לאט לאט ללא ייאמן.
המוטיב המרכזי של הסיפור הוא מוסר ואתיקה. המוסר של בני האנוש "אדוני הבריאה" המסרבים לחלוק את תחושת המוסר שלהם עם יצורים נוספים החיים על הגלובוס. יצורים חיים אחרים נחשבים רכוש. אפשר למכור או להשכיר אותם, אפשר להפריד אותם מילדיהם בלי לבקש רשות, אפשר לערוך עליהם ניסויים - לעתים מזוויעים - לצרכים לא ברורים. אפשר להתעלל בהם אפשר להחזיקם בתנאים מחפירים ולהפוך את חייהם (הקצרים) לגהינום פשוטו כמשמעו.
נושא נוסף בסיפור הוא יחסי הורים וילדים.וגם פה לאתיקה יש משקל. הורים אוהבים (בדרך כלל) את ילדיהם ודואגים להם. הם גם מחליטים מה יהיו תנאי גידולם, לא בהכרח לפי טובתם של הילדים, אלא לפי השקפת העולם של ההורים וצרכיהם. והם מתעלמים - או לא יודעים - מההשפעה הבלתי הפיכה של החלטותיהם על ילדיהם, שלא יצליחו להשתחרר מתוצאותיה עד סוף חייהם.
הספר זכה בפרס פן-פוקנר והיה מועמד ל"בוקר". הסיפור עימת אותי עם העובדה הבלתי נעימה שלמרות אהבתי לבעלי חיים ואמונתי שזכויותיהם נשללות באכזריות, אני לא מתחייבת ולא עושה דבר פרט לדיבורים - אפילו לא את ההקרבה הפעוטה של אלה שאינם אוכלים בשר מטעמי מוסר ומצפון.
על הכריכה הקדמית של הספר יש ציטוט של רות אוזקי - שהיא חברתה של הסופרת, מסתבר - שהתרגשה מאד מהספר ובכתה כשסיימה אותו. לדעתי אין לסופר יתרון על פני קורא מהשורה, כשמדובר בהמלצה על ספר שאינו ספרו, אבל הסכמתי עם אוזקי: גם אני התרגשתי מהספר. ולמרות שהדמעות שלי היו יותר דמעות של תחושת אין אונים וכעס - הן בהחלט זלגו.
31 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
שונרא - לא כל התעללות נחשבת לפשע.
לפעמים משהו שהורים מחליטים עליו גורם לילדים נזקים בלתי הפיכים, אבל לא יוכר כפשע. אני מעדיפה את ההגדרה "חסרי ישע" לגבי התעללויות: אם הקורבנות אינם יכולים להתגונן מול מעניהם - בין אם הם בעלי חיים או ילדים או זקנים, מדובר, לטעמי, בפשע. |
|
|
שונרא החתול
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
אבל התעללות במי שהוא לא בעלי חיים נתפסת כפשע בעוד התעללות בבעלי חיים זה כאילו כורח המציאות.
אז זהו, שלא. |
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
תודה יונתן בן.
המלצתי על "תחושה של סוף" היתה כי הוא זכה ב"בוקר". אהבתי את כל מה שקראתי מבארנס, כולל "שולחן הלימון", "ארתור וג'ורג'" ואפילו "משהו להצהיר". |
|
|
יונתן בן
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
סקירה מעולה. ו- "תחושה של סוף" אכן מעולה ונוגע. ממליץ מאוד גם על "שולחן הלימון" של בארנס.
|
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
רב תודות, שונרא!
צודקת. רות אוזקי כתבה את "שנת הבשרים שלי" שלא קראתי ואת "על פני הבריאה כולה" שקראתי. יש לה אג'נדה חד משמעית לגבי הסביבה ומה שאנחנו עושים לה, בטובנו. יש לה גם סיגנון כתיבה אופייני וחד. לגבי הספר - יש דברים שאי אפשר לדעת לפני שקוראים. ופה מתעללים לא רק בבעלי חיים... עולם בלי בני אדם לא יהיה עולם. לטוב ולרע. ובכל מקרה - האופצייה הזו בינתיים לא קיימת. |
|
|
שונרא החתול
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
האם רות אוזוקי הגיעה למעמד שבו מאזכרים את שמה מבלי לציין מי היא ומה היא?
אם כן, לא סיפרו לי. אז מי היא ומה היא? הספר הזה הוא מסוג הספרים שאין לי אומץ לקרוא אבל גם אין לי צורך לקרוא. אני כבר יודעת. הפיסקה השנייה שלך מדויקת ופוצעת. והיא בהחלט שווה ציטוט. "המוטיב המרכזי של הסיפור הוא מוסר ואתיקה. המוסר של בני האנוש 'אדוני הבריאה' המסרבים לחלוק את תחושת המוסר שלהם עם יצורים נוספים החיים על הגלובוס. יצורים חיים אחרים נחשבים רכוש. אפשר למכור או להשכיר אותם, אפשר להפריד אותם מילדיהם בלי לבקש רשות, אפשר לערוך עליהם ניסויים - לעתים מזוויעים - לצרכים לא ברורים. אפשר להתעלל בהם אפשר להחזיקם בתנאים מחפירים ולהפוך את חייהם (הקצרים) לגהינום פשוטו כמשמעו." עולם בלי בני אדם יהיה טוב יותר. או במילים אחרות ובשפה אחרת: There is no gravity Earth just sucks |
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
אוי, פואנטה, כה חבל!
שקלתי להכניס שורת אזהרה בביקורת מפני הספוילר באותה ביקורת, שהורס את השליש הראשון של הספר. אבל זה נראה לי גסות רוח. גם לי - שבדרך כלל ספוילרים לא מפריעים לי - זה קלקל בקריאה. מה שאני יכולה לומר הוא שהספר - גם בלי אותה הפתעה - מביא דברים חדשים מספיק, כדי שיהיה כדאי לקרוא אותו. ואכן לרות אוזקי יש אג'נדה, יש לה סיגנון אופייני ובשני הדברים האלה השפעתה ניכרת. |
|
|
פואנטה℗
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
כתבת כל-כך
יפה ומשכנע אז מייד הלכתי לדף הספר (שלא שופע ביקורות כי הוא חדש) ומייד קפץ עליי הספויילר הענק שהוציא את כל החשק לקרוא את הספר.
בעניין המלצות הסופרים, אני חושבת שזה שווה עוד פחות מהמלצה של קורא מן השורה כי זה מצטייר כמו סוג של נורמה לחלק סופרלטיבים כמחווה הדדית של סופרים. רק שבמקרה המסוים הזה, זאת לא סתם חברה של הסופרת אלא רות אוזקי ("שנת הבשרים שלי"), ולהמלצה שלה יש ערך מוסף של אג'נדה אז נראה לי שזה כן יתרון. |
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
חן חן, מחשבות!
פרסים ספרותיים אינם מעלים ואינם מורידים, לדעתי, מאיכות הספר. כל מה שהם אומרים זה שועדה כלשהי מצאה את הספר ראוי למועמדות או לפרס. היתה לי דעה קדומה חזקה ביותר לגבי פרס נובל לספרות, ואז הם בחרו בשימבורסקה... לגבי ה"בוקר" - אני זוכרת טוב מאד את "תחושה של סוף" של בארנס. מבחינתי ספר מופלא. אם לא קראת - כדאי לך מאד להתגבר על הפרס ולנסות. ההנאה כמובן אינה מובטחת, כי הטעם האישי אינו ניתן לחיזוי - אבל אולי יתקן לך את הטעם הרע מספרים שזכו בפרס הזה. |
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, מסמר עקרב!
לדעתי סופר הוא סופר רק לגבי ספרו. לגבי שאר הספרים - הוא עוד קורא מהשורה. |
|
|
מורי
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
את מאוד משכנעת. מאוד. אבל אז אמרת שהספר היה מועמד ל''בוקר'' וזה מבחינתי אות קלון
לספר. לגמרי האיג-נובל של הפרסים הספרותיים. מה אעשה עכשיו?
|
|
|
מסמר עקרב
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
סקירה משובחת. אהבתי את הגישה הגורסת כי אין לסופר יתרון על פני קורא מן השורה, כשמדובר בהמלצה על ספר שאינו ספרו.
וכמובן שהוספתי את הספר לרשימת הקריאה. |
31 הקוראים שאהבו את הביקורת
