ביקורות ספרים על הספר כולנו יוצאים מגדרנו

אני לא יכולה לכתוב את הביקורת הזו מבלי לתת אמת מידה מסוימת לחוויתי הפנימית והבלתי מווסתת ולספר כי השעה 01.04 בלילה, יום חמישי למבצע "עם כלביא". ברקע יותר מידי סוגי צלילים הקיימים במדינתנו הקטנה ומרפררים לאזעקה ויירוטים ללא כל הצדקה. "כולנו יוצאים מגדרינו" היה ספר הבחירה שלי לימיה הראשונים של המלחמה עם איראן. כלומר, לא בחרתי בו, הוא בחר בי - נקלע לבין ידי בתזמון מעולה. לי לא היה מושג, אבל אם יש מי שידע לגבי התקיפה באיראן בחמישי בלילה, הוא היה אחד מהם. הספר הזה. בריחה מעולה ממציאות בלתי נתפסת - מה יותר טוב מלאוורר טילים הנשלחים בידי אדם ישירות אל אדם אחר, בנ... המשך לקרוא

לי אור

ספר בינוני זהו ספר שבו הדמות הראשית "רוז", מתארת לפרטי פרטים, ובשקיפות רבה, את משפחתה, תחילה אחיה לואל שנעלמו עקבותיו והתברר בדיעבד שהוא נעצר, מפני שתכנן לתקוף את פארק סי וורלד של הלוויתנים, אחותה החורגת פרן שבילדותה המוקדמת גודלה אצל משפחת שימפנזים ואחרי תקופה מסוימת אומצה ע"י משפחתה רוז, אביה , אמה, וכלה סבותיה דונה ופרדריקה. כלל לא התחברתי לרעיון לדמות , בין שימפנזה לבני אדם, מפני ש- אדם, נשלט ע"י היגיון ומצפון אשר מניע ומכוון את התנהגויותיו ומעשיו השונים, יחד עם זאת הוא יכול להפעיל שיקול דעת בסיטואציות שונות, אך השימפנזה מונעת בעיקר ע"י אינסטינקטי... המשך לקרוא

Slam(وخير جليس في الزمان كتاب)

ספר נחמד וסוחף (עד שלב מסוים). חביב פלוס לטעמי... המשך לקרוא

bohabolo

זהירות, שפוילערים! מי שחי עם כלב יעיד על האפשרות לקשרי חיבה של ממש בין בן אדם לבין בעל חיים. כנראה, קשר כזה חל גם לגבי קוף שימפנזה, אולי בצורה אפילו יותר חזקה תודות לקירבתינו הקיצונית מבחינה ביולוגית. אבל למרבה הצער, כמעט כל נסיון (מתועד) לחיות עם שימפנזה נגמר בדמעות. הכלבים אוהבים אותנו, מקבלים בשמחה את מרותינו, ומקדישים את עצמם להגנה עלינו (אפילו כשאין לנו צורך בהגנה כזאת). ואילו לחיות אם שימפנזה, כנראה זה כמו לחיות עם אדם פסיכופט.... המשך לקרוא

strnbrg59

בחורף שעבר הייתי עסוקה לא מעט זמן בגיוס כספים. זו מיומנות מאד קטנה שלי, אבל המצוקה של הבדואים שאיתם אני בקשר היתה כל כך גדולה עד שהבנתי שאין לי ברירה ואני צריכה לצאת מהמשבצת. הרבה ת'נק יו פור יור ג'נרוסיטי יצאו לי מהפה ובסך הכל די הצלחתי, בעיקר במקומות שלא דימיינתי שיש בהם סיכוי, כמו כל מיני קבוצות של אוונגליסטים אמריקאיים שהייתי בטוחה שאת הפלסטינים לא אכפת להם לזרוק לעזאזל. אבל לענייננו. באחת הפעמים דיברתי עם בחורה ישראלית. סיפרתי לה על המשפחות שמדובר בהן, רועים בדואים, עניים שבעניים (ממש ממש ככה, זה לא רק ביטוי), עדרים שנדבקו בדבר הצאן אחרי שמשרד החק... המשך לקרוא

סוריקטה

אני לא יצאתי מגדרי... המשך לקרוא

רוני pery

מה שמתסכל מאוד בלכתוב ביקורת על הספר הזה – ואני בטוחה שתיסכל עשרות מונים את המתרגמת או העורכת שכתבה את התקציר של הספר – הוא שאי אפשר לחשוף כאן את הנושא האמיתי של העלילה, בלי לספיילר להחריד. ובה בעת אני יודעת שאם אפשר היה לספר מה הנושא – רוב האנשים שאני מכירה לעולם לא היו עומדים בפיתוי לקרוא אותו. רוב הספר מרהיב בעיניי, באופן עצוב ובודד. כל כולו זיכרון געגועים מתוקים, מהולים בכאב של אובדן. יש בו חמלה כנה ומדבקת כלפי כל יצור שנשמה באפו. מתוארת בו אכזריות משוועת באופן חסר פשרות. וגם סלחנות רבה. ובתוך אלה, שזורה ללא הרף עוקצנות כלפי מדע שמתיימר להציב א... המשך לקרוא

אאורה

מה הרבה זמן לא בכיתי מספר אבל עם דמעות חמות כאלו אמיתיות. יש כאלו שאולי יגדירו את הספר כעל ספר על משפחה אני מגדירה את הספר הזה כספר על בדידות, בדידות מוחלטת הילדה הזאת הכל כך מקסימה הזאת רוזמרי פשוט כבשה את ליבי ובהמון רגעים בספר הזדהיתי עם רוז הרגשתי שאנחנו די דומות שנים שהיא לבד שנים שיש לך כל כך הרבה מה להגיד אבל אין לך למי שנים שאת חיה באשמה ועל מה? על זה שההורים שלה החליטו לגדל את הבת שלהם ורק אותה היחיד שאשם זה לואל אחיה על כך שהוא עזב ונטש את אחותו היחידה, היחידה והשאיר אותה לבד עם אבא נרקומן ואימא שהשתבשה עליה דעתה. הוא הלך לחפש נקמה לא ברור במי... המשך לקרוא

efratlo24

"כולנו יוצאים מגדרנו" נראה במבט ראשון כסיפור קליל וקוריוזי על משפחה חריגה, אבל אז הוא מעלה את השאלה הגדולה ביותר: מה זה להיות בן אדם? לפאולר יש יכולת בלתי רגילה לתאר אנשים ומצבים סבוכים בצורה מדויקת, אך יחד עם זאת מאוד מקורית. למשל, כשאביה של רוזמרי נאלץ לקבל עליו את תפקיד הכנת האוכל בבית: "אני זוכרת ארוחות ערב של קרקים עם חמאת בוטנים, שימורי מרק עגבניות למנה ראשונה, ושימורי צ'אודר צדפות למנה עיקרית. כל ארוחה היתה זעקת לב פסיבית-אגרסיבית" אצל משפחת קוק, הדברים החשובים באמת הם הדברים שלא נאמרים, שלא מסופרים. לרוזמרי המציאות הזו לא פשוטה כלל. "ככל ... המשך לקרוא

נילי

רבים שואלים אותי למה הפסקתי לכתוב באתר. סתם, לא רבים. רק המצאתי את זה. מעטים. כלומר - אחדים. כלומר, למעשה אף אחד בכלל לא שאל, אבל זו פתיחה נחמדה למדי. אני מניחה שאני צריכה להתנצל על כך שמזמן לא כתבתי, אבל באמת שאין לי כוח לעשות את זה. מה גם שעיקר הבעיה היא שעברתי מהמחשב לטלפון, ואין אפליקציית סימניה שתאפשר כתיבה נוחה של סקירות. אז אני מתקשקשת בפייסבוק במקום זה. ואם ככה, אני בטוחה שאתם שואלים את עצמכם מה השתנה פתאום. והאמת היא שהטלפון מת. לא ממש, אבל הוא איבד יכולות טעינה ולכן חשוב כמת. האתר שבו קניתי אותו מת גם הוא וכך נותרתי לחפש את הרוח במעופה במרדף חסר תוח... המשך לקרוא

נצחיה

כשאני יושב בביתי, ומתחיל לפתוח כל מני אלבומים משפחתיים ולעיין בהם, אני רואה את המשפחה שלי - אני, אמי, אבי ושתי אחיותיי הגדולות - ואי אפשר שלא לשים לב להבדלים החדים בין המשפחה שלי איך שהיא נראית מהתמונות באלבומים המשפחתיים, לבין המשפחה שלי כיום: פעם היינו צעירים יותר. היה הרבה יותר זמן לטיולים ובילויים משפחתיים, היה לנו גם יותר זמן לשחק ביחד בכל מני משחקי קופסא או משחקים שאנחנו המצאנו וקריאת אגדות עם רוסיות ברוסית וספרים לילדים באנגלית בשביל התירגול. בקיצור, פעם היינו מגובשת ומאוחדת יותר. עכשיו, לעומת זאת, התבגרנו. השתנינו. אין בדרך כלל זמן למשחקים, ספ... המשך לקרוא

זה שאין לנקוב בשמו

לצערי, לא יצאתי מגדרי בקריאת הספר הזה. לא התחברתי לצורת הכתיבה... במהלך הקריאה נאבקתי בדחף להפסיק לקרוא, כי פשוט לא הבנתי מה המסר... נערה שמתפרעת בקפיטריה, מנפצת כלי אוכל... ישיבה בכלא... יומניה של האם... אובדן מזוודה... פטפטנות יתר... התמוטטות האם... מעברי דירה...העלמות האח...בובה שנמצאה במזוודה וכו' הבום הגדול מגיע בעמוד 83 ומגלים מי זו האחות התאומה שנעלמה - פרן. לרגע חשבתי שאני זו שפשוט פיספסתי את זה בעמודים הראשונים ואני זו שלא הבנתי שבכל הזמן הזה מדובר על אחות שהיא... זהירות ספויילר..קופת שימפנזה צעירה. אך לא. רק בעמוד 83 זה נאמר וגם אז, זה לא "ממריא", לטעמי... המשך לקרוא

תמי

לעזעזל, לא הצלחתי להתחבר לספר הזה שכל כך ציפיתי לקרוא! כולם המליצו עליו - יעל היקרה מפה, הספרנית שלי ואפילו אביעד קיסוס, הפרטנר הקבוע שלי מהצד השני של הרדיו בדרכי לעבודה כל בוקר... משום מה אני נותרתי אדישה ודי משועממת מכל החוויה הזאת. ההתלבטות הגדולה שלי לגבי המשך כתיבת הביקורת הנ"ל היא איך להתייחס לסוגיה הבאה: האם לספר על משהו שקורה בעמוד 83 זה ספויילר או לא? הרוב פה בביקורות נמנעו מכך ואני אעשה את אותו מאמץ למרות שלא בטוח שהוא נדרש בכלל. בכל מקרה לפנינו סיפורה של משפחה אמריקאית לכאורה נורמטיבית : הורים, ילדים, בית פרטי בפרוורים. הילדה היא גיבורת ... המשך לקרוא

אוהבת לקרוא

לא חשבתי שהספר הזה ירשים אותי כל כך. סיפור על (עוד) משפחה בארצות הברית. מה עוד חדש? הספר הזה חדש. הוא עוסק במספר נושאים כבדי משקל וכבדי ראש ועושה את זה בחינניות, לפעמים בקלילות ובהומור תוך שהוא מספר סיפור מרתק שגם - מסתבר - מבוסס על מקרה אמיתי. את הסיפור מספרת רוזמרי קוק בגוף ראשון. היא מתחילה אותו מהאמצע - משהו שלמדה כילדה פטפטנית: אם את רוצה שיקשיבו לך - תתחילה מהאמצע. וגם - אם יש כמה דברים שאת רוצה להגיד, תבחרי אחד ותתרכזי בו. ורוזמרי מספרת סיפור שמתחיל כסיפור משפחתי והופך לאט לאט ללא ייאמן. המוטיב המרכזי של הסיפור הוא מוסר ואתיקה. המוסר של בני האנוש "א... המשך לקרוא

yaelhar

קיבלתי המלצה חמה ביותר על הספר אז עזבתי הכל והלכתי לקנות אותו, קודם כל הוא ספר מאוד מאוד זורם, קראתי אותו מהר ובשקיקה, הזמויות בנויות היטב והסופרת עושה עבודה יפה בשילוב קטעים אינפורמטיבים ומדעיים לצד שזירת העלילה. לי הספר מאוד הזכיר את שנת הבשרים שלי/ רות אזוקי ובסוף הספר אכן ראיתי שהסופרת מודה לרות אזוקי על הליווי, כך שאם אהבתם אותו, אז תאהבו גם את זה. ... המשך לקרוא

תמר

הספר מתחיל כסיפורה של רוז, סטודנטית מעצבנת ומשמימה, ובעמוד 83 הוא הופך למשהו ששווה לקרוא עליו. רוב האנשים נושרים לפני כן וחבל! חבל כי הסיפור ערוך גרוע. לטעמי יש כאן עניין ששווה קריאה כי הוא מיוחד וחשוב ומוגש טוב, הצרה היא שאף אחד לא יצא מגדרו כדי להגיש לנו את זה, ולכן קשה לי להמליץ על הספר. אני עומדת לעשות ספויילר, ולגלות לכם שתאומתה של רוז, פרן, ש"נעלמה, מחייה בגיל 5 היא קופת שימפנזה צעירה, שהוכנסה לאימוץ במשפחתה של רוז כניסוי פסיכולוגי. הרעיון היה שסביבה אנושית תשפיע על השימפנזה להתפתח כאדם. בספר תגלו מי השפיע על מי ואיך, וכן עוד המון פרטים על מעבדות ה... המשך לקרוא

תמר-מילים

כולנו יוצאים מגדרנו / קארן ג'יי פאולר הוצאת כנרת זמורה ביתן. 302 עמדים. מאנגלית: אביגיל בורשטיין. איזה יופי של ספר! מעניין, מרתק ומרגש. קשה מאד לכתוב עליו סקירה מכיוון שאחרי כשליש מהספר מתגלה הפתעה שמשנה את נקודת המבט לגבי כל הסיפור. רוב הספר מסופר בעצם על חיי המשפחה לאחר גילוי ההפתעה לקוראים שעליו לא אפרט כדי לא לתת ספויילר. הגיבורה המספרת היא רוז, אישה צעירה בת 26, בשנת 1996, היתה ילדה דברנית מאד ואילו עכשיו היא בעיקר שותקת. אמה שרוייה בדיכאון, אביה, שהיה חוקר פסיכולוג מומחה, הפך שתיין. אחיה נעלם לפני עשר שנים והוא כעת מבוקש ע"י האפ.בי.אי בחשד למעשי אלימו... המשך לקרוא

תושיק