• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
אבני הסליחה

אבני הסליחה

מאת לורי נלסון ספילמן

הביקורת של מאיה

תמונה של מאיה
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
אבני הסליחה

אבני הסליחה

מאת לורי נלסון ספילמן

הביקורת של מאיה

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של מאיה
הוצאה לאור:ידיעות ספרים
שנת הוצאה:2015
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
נאלה
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
2.0
לפני 7 שנים

“כבר אמרו את זה לפני- ספר קיטשי, שיטחי וכל כך צפוי . לא מתחברת לז'אנר הזה”

9/31
ביקורות על אבני הסליחה
הבאה
vivi24
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 10 שנים•1 דקות קריאה

מכירים את זה שבמהלך קריאה של ספר יש לך רצון עז לכתוב לעצמך משפטים ממנו כדי לזכור אותם אח"כ, פשוט כי יש בהם המון חוכמה?
ככה בדיוק הרגשתי במהלך קריאת הספר הזה, לורי נלסון ניסתה להעביר מסר מסויים לקוראים שלה ומבחינתי היא הצליחה.
זהו ספר קליל, קישטי ורומנטי, שגורם לך להישאב לתוכו ולא לרצות להניח עד העמוד האחרון. בתוך העלילה המקסימה הזאת, הסופרת מנסה להעביר מסר חד - כדי לחיות בשלמות עם עצמך, צריך לדעת לשחרר ולסלוח, לעצמך בעיקר.
מומלץ ביותר!!

מי אהב את הביקורת

אהבת?
ש
שעיונת
תמונה של נטע
נטע
תמונה של fanbooks
fanbooks
ג
גלית
תמונה של yaelhar
yaelhar
תמונה של אוהבת לקרוא
אוהבת לקרוא
תמונה של לי יניני
לי יניני
תמונה של בת-יה
בת-יה
8קוראים|גיל ממוצע52|100%נשים

על המבקרת

תמונה של מאיה

מאיה

חברה מזה 15 שנים
17 ביקורות•106 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•מדע בדיוני ופנטזיה
תמונה של מאיה
מאיה
חברה באתר מזה 15 שנים
ביקורות17
לייקים שקיבלה106
דירוג ממוצע4.2 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת15מדע בדיוני ופנטזיה1

דיון על הביקורת

2 תגובות
אוהבת לקרוא
אוהבת לקרוא•לפני 10 שנים

אחלה... לורי נלסון זה סופר. לא סופרת. :-)

לי יניני
לי יניני•לפני 10 שנים

נחמד. קראת את הראשון?

2 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של מאיה

תפסיקי כבר להתנצל

תפסיקי כבר להתנצל

רייצ’ל הוליס

אני אוהבת את רייצ'ל הוליס.
את הספר הקודם שלה קראתי לפני כ-6 שנים, הוא בדיוק יצא והיה במבצע ברשת ספרים מוכרת, ובאותה תקופה הייתי סטודנטית שממלאת מקום בסניפים שכוחי אל בשעות הקטנות של הערב.
הספר הראשון שלה תפס אותי, ומצאתי את עצמי מסיימת חצי ספר עד סוף המשמרת, מיותר לציין שקניתי אותו מיד אחרי.
מה שאני אוהבת בכתיבה שלה זאת הדרך שבה היא מספרת סיפורים. היא יודעת לעורר רגשות בעזרת הסיפורים שהיא מספרת ובעזרת הדרך שבה היא מספרת אותם.
כל פרק מלא בפרקטיקה ובידע שאפשר למצוא גם במקומות אחרים, אבל החידוש הוא שהקריאה לא יבשה או משעממת, להפך. היא מתבלת את התוכן בכל כך הרבה הומור, סיפורים כנים ואותנטיים, חשופים ומרגשים.
מצאתי את עצמי צוחקת המון ומושיטה יד אל הספר בכל בוקר, על הבוקר.
הספר הוא מעין מדריך מפורט להשגת מטרות, הוא כולל בתוכו את התירוצים שאנחנו מספרות לעצמינו בדרך, את ההתנהגויות שכדאי לאמץ, ואת הדרך להצלחה, בגדול. הוא בעיקר מעודד להיות אישה שלא מוותרת על עצמה ועל החלומות שלה.
אגב, גם גברים יכולים להינות ממנו. בן הזוג שלי קרא כמה פרקים, הרבה זמן שלא ראיתי אותו מתלהב ככה מספר.

אה, וגם, בתקופה שבה קראתי את הספר עשיתי שינוי משמעותי בקריירה שלי ויצאתי לעצמאות. אני מרגישה שהאומץ שאזרתי היה קשור בקשר הדוק לקול של רייצ'ל שליווה אותי כל בוקר.

לפני שנתיים•
★★★★★
•מאיה
שמש חצות

שמש חצות

סטפני מאייר

גלי הנוסטלגיה שעטו עלי כשקלטתי את הספר הזה מזווית העין בספרייה, וואו.
אי שם בגיל ההתבגרות, דמדומים היה אחד הספרים האהובים עלי ביותר, חוויתי התאהבות קשה בדמות של אדוארד קאלן.
ממש. ברמת החלומות, פוסטרים, שרבוט השם, קריאה חוזרת ונשנית של הספר.
אבל 726 עמודים? מה? מי זוכר איך קוראים ספר כל כך ארוך?
ובכל זאת, לקחתי אותו, וקראתי בו בכל הזדמנות אפשרית.
מה שאומר- בשיגרה העמוסה בה אני חיה, לקח לי 22 יום (וזה אומר שקראתי בעיקר בימי שישי-שבת, מוותרת על ההזדמנויות היחידות לאור השמש. אהאה כמו אדוארד).
בכל מקרה,
לא הצלחתי להניח מהיד, התמוגגות ואנחות רווחה לאורך כל הספר. אפילו שאני כבר מכירה את העלילה.
הוא כתוב טוב מידי, מן הסתם.
הרבה יותר טוב מהמקור. באמת, לוקח בכיס הקטן.
כל התוספות, הדברים שלא ראינו מנקודת מבטה של בלה, מוסיפים ומרחיבים את הדמות שלו, נותנים עומק חדש לעלילה הזו.
אז כל אוהבי דמדומים, אם יש לכם עוד פינה חמה בלב לסיפור של אדוארד ובלה- צפו להתמכרות מחודשת.

לפני 3 שנים•
★★★★★
•מאיה
במחשבה שנייה

במחשבה שנייה

קריסטן היגינס

אני אוהבת את הספרים של היגינס.
קל לי להתחבר לדמויות שהיא יוצרת והכתיבה שלה כל כך נעימה לי.
אז הספר מגולל את סיפורן של שתי אחיות, חורגות, בשנות ה-30-40 לחייהן.
הן לא קרובות, מעולם לא היו, אך הן גם לא שונאות אחת את השנייה. פשוט... אין קירבה.
ואז מתרחש אסון בחיי קייט, האחות המבוגרת והמיושבת יותר והאסון הזה מטלטל את חייה מקצה לקצה.
אינסיילי, הקלילה והמתוקה מתגלה כ"יעילה".
יותר מזה- היא תומכת בקייט, מבשלת עבורה, באה לבקר אותה, תומכת בה.. דוחפת אותה ללכת לקבוצת תמיכה ומלווה אותה.
הקשר שלהן מתחיל להשתנות, והשינוי הזה מאפשר לשתיהן התחלה של ריפוי.

לא אספר יותר כדי לא להרוס למי שלא קרא/ה.
הספר מצוין, היו חלקים שהעלילה קצת נמרחה, במיוחד בגלל שהפרקים שזורים בצורה כזו שכל פרק מציג את הסיפור מנקודת המבט של השנייה.
מצד שני, זה מאפשר הצצה לעולמה של כל אחת מהאחיות, ואיך כל אחת חווה את מה שקורה בחייה.

ממליצה בחום, והלוואי ויתרגמו עוד ספרים שלה!

לפני 4 שנים•
★★★★★
•מאיה
הטירוף של לורד איאן מקנזי

הטירוף של לורד איאן מקנזי

ג'ניפר אשלי

ספר נהדר!
הרבה מעבר לאירוטיקה, העלילה מותחת, סוחפת, מרתקת, דרמטית.
התיאורים של התקופה עושים חשק להיוולד ב1880.
מומלץ לכל אוהבות האירוטיקה והרומן אבל לא רק :)
חבל שלא תרגמו את שאר הספרים בסידרה.. כנראה שאצטרך לקרוא את השאר באנגלית (וזה אומר הרבה כי לרוב אני נמנעת מקריאה באנגלית...)

לפני 4 שנים•
★★★★★
•מאיה
כל מה שתבקשי

כל מה שתבקשי

סופי קינסלה

כל הספרים של סופי קינסלה דומים: קלילים ורומנטיים, לא כבדים ולא מסוג הספרים שנצרבים בתודעה שנים (או ימים) אחרי.
אבל לפעמים זה בדיוק מה שצריך..
אם לומר את האמת, בהתחלה לא עפתי על הספר, חשבתי אפילו להפסיק לקרוא אחרי 100 העמודים הראשונים, אבל הוא משתפר מאוד ככל שהדמות הראשית משתנה..
ובסוף הקריאה יכולה לומר שאני חושבת שהוא אחד המוצלחים שלה.
בקיצור- קליל, כייפי ורומנטי.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•מאיה
צעד גדול קטן

צעד גדול קטן

ג'ודי פיקו

הספרים של ג'ודי פיקו שובים את ליבי, אחד אחד יותר יפה מהשני.
העלילה נעה בין שלושת דמויות מפתח- רות, קנדי וטרק, כל פעם מנוקדת מבט אחרת.
כל אחד מהם שונה במהותו מהשני, ובכל זאת, ג'ודי פיקו מאפשרת לנו לחוש אמפתיה גם כלפי הדמויות הקשות ביותר לעיכול.
הספר אקטואלי מעין כמוהו, לא אלאה בפרטים כיוון שגם בתקציר וגם בביקורות יש מידע רב על העלילה.
הקריאה מרתקת, עבודת מחקר מצויינת, פתאום יכולתי להרגיש (אפילו במעט) איך מרגיש מיעוט.
אני מודה, קצת אירוני בעיני שהספר הזה נלקח מהספרייה העירונית בעיר מגורי, ספרייה שאותה אני פוקדת מאז הייתי בת 8 (18 שנים, תעשו את החישוב..)
וזהו הספר האחרון שאקח משם.
נאסר עלי להיכנס למקום האהוב עלי עלי אדמות, למקום המבטחים שלי.
אני כאובה וכועסת, ובאופן מפתיע בכל התקופה הזו אני בתחושה ש-"הנה, כך מרגיש מיעוט מופלה, נרדף, וזהו שיעור חשוב לכל בן אנוש באשר הוא".
אז הנה, אני טועמת, קצת, את טעמה המר של האפליה על לא עוול בכפי. אולי כמו כל בן מיעוט, אולי קצת פחות.
ספר אחרון, פעם אחרונה.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•מאיה
אסון יפהפה

אסון יפהפה

ג'יימי מקגווייר

לא ברור לי איך ספר כזה קיבל דירוג כל כך גבוה.
העלילה נעה בצורה מוזרה, מאוד רדודה וילדותית, הדיאלוגים קצרים ורדודים...
והגרוע מכל- הדמות הגברית הראשית בעלת כל הסממנים לגבר אלים בפוטנציה (!!)
יש פה רומנטיזציה למערכת יחסים אלימה, מניפולטיבית ואובססיבית.
בקצרה: הוא לא יכול לישון או לאכול או להתקיים אם היא לא איתו, הוא מקעקע את השם שלה על הגוף שלו יומיים אחרי שהתחילו לצאת, הולך מכות רק כי גבר אחר העז להתחיל איתה והיא עושה הכל כדי למנוע ממנו לכעוס, היא נמנעת מלסרב לו כדי שהוא "לא יעשה סצנה", היא אומרת לו 'לא' אבל הוא לא מסכים לוותר עד שהוא מקבל את מה שהוא רוצה, וזה נורא רומנטי ומייסר בעיניה..
בקצרה-אסון!! ואסור שזה יהיה המודל של נערות ונשים לזוגיות רומנטית, פשוט לא. זה לא קשר בריא וזה ממש לא רומנטי.
פשוט נורא בעיני שדווקא אישה כתבה את הספר הזה.

לא היה לי משהו אחר לקרוא בסופ"ש מלבד הספר הזה, וזה היה פשוט בזבוז של זמן.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•מאיה
זה הולך לכאוב בחגים

זה הולך לכאוב בחגים

אדם קיי

כמו הספר הקודם של אדם קיי, רק שכאן אוסף הסיפורים הוא מתקופת החגים האמריקאית (כריסמס, ערב השנה החדשה..)
הדעות לגבי הספר הראשון של קיי היו חלוקות, מאמינה שגם בספר הנוכחי הדעות יהיו חלוקות.. אך סביר להניח שמי שיקרא הוא מחובבי הראשון.
למען האמת, נהנתי מהראשון ונהנתי גם מהשני, אם כי הוא מעט פחות מוצלח לדעתי, אולי בגלל האורך (קצר משמעותית) או אולי בגלל שפה יש אפילו פחות רצף.
למרות הכל, סיימתי אותו תוך מספר שעות שבהן צחקתי בקול (בדיחות רדודות, כן? לא לצפות לעומק...), הסתקרנתי, כאבתי, ואפילו קצת הזדהתי...
לא, אני לא רופאה, אבל גם אני עובדת בעבודה שאני לא נהנית בה במיוחד, שעות ארוכות ולא גמישות ותחושת חוסר חשק תמידית.
אז הוא התאים לי לתקופה הנוכחית.
בקיצור, מומלץ- לאוהבי הספר הראשון בלבד :)

לפני 4 שנים•
★★★★★
•מאיה
אם כבר מדברים על זה

אם כבר מדברים על זה

קריסטן היגינס

זה, חברים וחברות, מבחינתי ההגדרה לספר מושלם.
מלא בהומור, מצחיק, מותח, תיאורי, מרגש, מעניין במידה הנכונה, מעשיר את הידע וכו'.
ספר שובה לב, כתוב בצורה מעולה, היה לי קל להתחבר לדמויות ולחבב אותן מהרגע הראשון.. יכולתי כמעט להריח את ריח הים, התיאורים פשוט שובי לב.
אין דבר אחד שלא אהבתי, ולא אתפלא אם יום אחד יוציאו עליו סרט.
הגיבורה בת 35 אך הוא באמת מתאים לכל גיל, מגיל 16 ומעלה, לכל מי שמתחבר ואוהב את הז'אנר הרומנטי, תיאורי, מותח.
ממליצה בחום רב!

לפני 4 שנים•
★★★★★
•מאיה

ביקורות נוספות על "אבני הסליחה"

אבני הסליחה

אבני הסליחה

לורי נלסון ספילמן

האנה היא מנחת טלויזיה הנשאבת לשרשרת של אבנים קטנות הנשלחות למי שרוצים לבקש את סליחתם.
השאלה שמציב הספר היא כמה זה נכון לבקש סליחה הקשורה לעבר הרחוק בין אם האדם בצד השני יודע שנעשה לו עוול או לא.
לורי נלסון כותבת בצורה יפה וזורמת עם כמה טוויסטים בעלילה. כדאי לקרוא.

לפני שנה•
★★★★★
•תברח
אבני הסליחה

אבני הסליחה

לורי נלסון ספילמן

תחילת הספר רוויה בקיטש של חיי הזוהר האמריקאים המזויפים והריקניים, אבל מהר מופיעים הכאבים והתסכולים שעומדים ברקע, אלה שמקנים לחיים את תחושת המציאותיות. תכנית הטלוויזיה שמנחה הגיבורה היא מעין מיקרו-קוסמוס, לא רק של החברה האמריקאית אלא של הדחף להיראות, להיאהב, להתוודות ולהרגיש - גם אם זה נעשה במחיר חשיפת פצעים בלתי מבוקרת.
הרומן לוקה ברעה החולה האמריקאית - ביטוי מפורש של רגשות: "אני צריכה שתגיד לי שאתה אוהב אותי"; "אני מרגישה שעלי לסלוח כדי לשים את זה מאחורי ולהתקדם" וכו' - מי מדבר כך בחיים האמיתיים? זה נאיבי עד כדי חוסר אמינות. אבל אלה חולשות סגנוניות, לא חולשות מבניות. ספילמן נזהרת מהטחת ערמת פצעים בפרצופו של הקורא, באופן חסר ביקורת עצמית (ועריכתית, ולקטורית) - לתשומת לבו של הקורא רוגל אלפר. מינון, תזמון ובניה הדרגתית של הרקע הופכים את הרומן הזה, שבתחילתו נקרא כקיטש אמריקאי טיפוסי, לרומן חזק בעל קול ייחודי, ליצירה מהורהרת, נוגה ובשלה.
הדילמות מעוצבות באופן מורכב. ספילמן לא מוותרת על הצגת הסתירות והניגודים שבדמויות, לא מסתירה את חולשותיהן ואת חטאיהן - גם של אותן דמויות שהיא רוצה בבירור שנאהב אותן. אפילו הסוף, בניגוד למסורת של הרומן-האמריקיטשי-הערוך-היטב, מעוצב באופן שלא מאפשר לקורא לשכוח את זרמי העומק העכורים שינועו תמיד בין הדמויות, גם אם הכל נסלח. כי לשכוח את הפגיעה אי אפשר. וזו אחת מנקודות החוזק של "אבני הסליחה". רומן שממש לא מגיעה לו כריכה ורודה של רומן למשרתות מתבגרות או רומן משרתות למתבגרות. כי זה לא.
4 מתוך 5.

לפני 5 חודשים•
★★★★★
•אהוד
אבני הסליחה

אבני הסליחה

לורי נלסון ספילמן

28 ביקורות ו 77 הצעות מכירה. = לא מתפלאת שזה כזה ספר פופולרי, יכול להיות סיפור דרמה נובלה שגם עושה אפרמציות וחיזוקים חיוביים לחיים מאושרים, מאוד מזכיר את ביירון קייטי.
וואוו הספר ממש הסתבך בסוף והסופ לא היה כל כך שמח כמו ספר אמריקאי קלאסי. ספר נשי, כן שכחתי להתייחס לכך בכל הספרים האחרונים שהגבתי עליהם, זכיתי לקרוא סיפריי נשים ואני כל כך מודה ושמחה ומוכירה ומוקירה על כך, מאוד אוהבת מתחברת ומרגיש לי נכון כל כך.
כמו שמישהו כתב כבר ספר ידיעות אחרונות מובהק, שיהיה, עדיין טוב.
המון תודה רבה לכם.
שנה טובה ומתוקה
גמר חתימה טובה
שמחת תורה הושענה רבה שמיני עצרת חג שני של סוכות ומוצאת זמן לכתוב כאן פנאי ריגשי חרוצי מועיל מנקה שולחן מסדר מוריד דברים מעל סדר היום יייההה הללויה
יום ראשון שבוע טוב ומבורך
16-10-2022 13:23

לפני 3 שנים•
★★★★★
•איור וודה
אבני הסליחה

אבני הסליחה

לורי נלסון ספילמן

יום אחד עליתי על איזה טרמפ בחזרה הביתה, וביני לבין הנהגת שעד אז לא היתה מוכרת לי התנהלה שיחה זורמת, חמה וידידותית. במהלך השיחה היא סיפרה על העבודה הנוכחית שלה, ליצנית רפואית, ועל איך התגלגלה אליה, אחרי שפוטרה מעבודתה כגננת. יום אחד, כך היא הבטיחה לי, אני אכנס אל המפקחת שפיטרה אותי ואני אביא לה קקטוס במתנה. קקטוס? כן, בטח קקטוס. כי היא עשתה דבר רע מאוד מבחינתה, אבל לי זו היתה מתנה גדולה.

הנה משהו, וזוהי אזהרת ספוילר חמורה, שלא מופיע ב"אבני הסליחה". הספר הזה מנסה לנגוע בנושא הסליחה, והיכולת לסלוח לאדם שפגע בך בעבר, ולא מביא רעיון כל כך פשוט, וכל כך חשוב: לפעמים אדם פוגע, אבל הפגיעה שלו הביאה לצמיחה, ולא לקמילה.

עכשיו צריך להסביר למה בכלל קראתי את הספר הזה. את "רשימת המשאלות", שהוא הספר הקודם של אותה כותבת, קראתי ולא אהבתי. תוארה שם אמא חולת שליטה, ששולחת יד מתוך הקבר שלה כדי לשנות את חיי הבת שלה, ועוד עם הרצונות שהיו לבת בגיל ארבע עשרה. וכן, זה נורא כמו שזה נשמע. אבל מעבר לרעיון הבסיסי המזעזע הספר היה קוהרנטי וזורם לקריאה. אז לקחתי את אבני הסליחה מתוך תחושה אופטימית שמה כבר יכול לקרות עם ספר כזה. ובכן, מסתבר שהרבה. לורי נלסון ספילמן לקחה מגוון רעיונות בנושא סליחה, לסלוח, סולחים, סולחות, סולחה, סלחתי, אסלח, וכל שאר ההטיות האפשריות. ומהם היא רקחה תבשיל שלא ייאמן, עמוס דמויות קרטון שלא מצליחות לפתח אופי מסודר לאורך הספר והן הופכות ומתהפכות באופן מעורר סחרחורת. באמת שאיזה קקטוס היה עושה שם משהו טוב.

לפני 9 שנים•נצחיה
אבני הסליחה

אבני הסליחה

לורי נלסון ספילמן

יש ספרים שאני קוראת, ומוצאת בהם משפטים שמבחינתי נכתבו עבורי בלבד, ומסר סמוי מחכה (רק) לי .

האנה, מנחת תוכנית טלוויזיה מצליחה, נושאת עימה סוד. ספקות נערמים בליבה ומעלים בה תהיה שמא מדובר בדבר שקרה באמת או סיפור שבדתה וכל זאת כדי לקבל תשומת לב מהוריה.
בהחלטה כבדת משקל וכשהזוגיות שלה לא יציבה מחליטה האנה לצאת למסע.
מסע שבו תגלה את האמת, תניח את האבן תבקש סליחה ובכך סוף סוף תוכל לנקות את מצפונה ולמחול לעצמה.

סליחה, מילה קטנה וגדולה כאחד.

האם בכוחה של המילה "סליחה" לרפא את נפשנו הדואבת? האם מילה זו יכולה במחי יד למחוק את כל הזיכרונות ואת הכאב הטמון בחובן?
כמה מושלם: נעשה דבר רע, נספר אותו, נבקש סליחה וזהו. הכל בא על מקומו בשלום.
לא, לא בכל מחיר לספר את הדבר הנורא שעשית לאחר, אם אתה רוצה לנקות את המצפון שלך, חפש מקום אחר, לא דרך הקורבן.
ואם רק חשבתם לרגע שגילוי הסיפור ימתיק את הכאב או שהמילה "סליחה" תכפר על המעשה, אז טעיתם. הכאב שנגרם הוא עצום
וגם המילה הקטנה הגדולה "סליחה" לא תעזור.
יש מילים שלא מוחקות את הזיכרון ואת הכאב.

ספר קריא, עם הרבה תובנות לחיים.
קארן

לפני 9 שנים•
★★★★★
•קארן
אבני הסליחה

אבני הסליחה

לורי נלסון ספילמן

על טעויות בחיים משלמים!

את רומן הביכורים הראשון, "רשימת המשאלות" של לורי נלסון ספילמן מאוד אהבתי, ובמיוחד את הרעיון המרכזי שהיה בו. בספר הנוכחי הרעיון המרכזי מגולם בעזרת "אבני סליחה".

אני מסכימה עם פיונה נולס שאחד הצעדים להשגת שלוות נפש, היא תיקון עוולות שגרמנו בעבר. לפני שנתיים פיונה כתבה 35 מכתבי התנצלות, וצירפה לכל מכתב שתי אבנים-"אבני הסליחה". כל מכתב כלל שתי בקשות:

1. לסלוח לה.
2. לבקש סליחה ממשהו אחר.

אבן אחת מסמלת את תחושת הכעס, והאבן השנייה מסמלת את תחושת הבושה.

לאחר שיחת טלפון עם מייקל-בן זוגה, האנה שוקעת בכורסא, ופוגשת כותרת בעיתון שנכתבה ע"י חברת ילדות, פיונה נולס, ציטוט עמוד 23: "לנקות את המצפון ולהישאר בחיים"...

גם האנה מקבלת שתי אבנים בצירוף מכתב התנצלות ובקשת סליחה מפיונה נולס: "אם תקבלי את התנצלותי, אשמח אם תשלחי לי בחזרה את אחת האבנים. כך תסירי מעלייך את נטל הכעס ותקלי עלי את נטל האשמה", ומכאן העלילה מתחילה להתגלגל.

כל העלילה מתרכזת בסליחה והתנצלות, ועד כמה רחוק אנחנו מוכנים ללכת כדי לסלוח. אין ספק שהסיפור הנוכחי מעורר לא מעט הרהורים ושאלות כמו:
-האם יש סודות שלא כדאי לחשוף?
-איפה הבעיה? האם אפשר להסתיר את השקר לאורך זמן, או שהשקר הוא עצמאי?
-האם ההתנצלות מוחקת את השקרים, או שהיא רק מותחת קו עליהם?
-האם נותרות צלקות?
-מה הסיבה שאנחנו שומרים סודות?
- או, האם התשובה היא כמו שפיונה חושבת? ציטוט מעמוד 252: "אנחנו שומרים סודות משתי סיבות: כדי להגן על עצמנו או כדי להגן על אחרים".

הדמות המרכזית בעלילה היא האנה. האנה היא מנחה תוכנית אירוח בטלוויזיה, ביו-אורלינס בסגנון של אופרה וינפרי. לא חסר לה כסף, יש באמתחתה עבודה נהדרת, ובן זוג מבוקש שהוא גם ראש העיר. הכל מושלם, טוב ונהדר, אבל עדיין חסרה להאנה כתף תומכת, ושמישהו יאהב אותה, ומאידך גם סוד שרובץ על ליבה.

מהעת שהאנה יוצאת למסע ניקוי מצפונה, היא טובעת בים של רגשות ובסודות של אנשים מעברה. תוך כדי המסע נחשפים ימי ילדותה, מערכת היחסים הזוגית של הוריה, הגירושין המכוערים, חיי האם בפרק ב' של חייה, יחסיה של האנה עם בן זוגה הנוכחי והקודם, לרבות היחסים המיוחדים עם אמו של בן זוגה הקודם.

אין בעלילה הזו טויסטים מפתיעים, שאני יכולה להגיד עליהם wow" ", למרות שעל פניו ניראה שהסופרת כיוונה אליהם.

המנטורית שמלווה את האנה לאורך הסיפור, היא דורותי-אמו של בן זוגה הקודם ג'קסון. דורותי אישה מבוגרת, מורה לשעבר, שמתגוררת בבית אבות, והאנה שומרת איתה על קשר. אהבתי את דמותה שהיוותה מורת דרך עבור האנה.

המשפט שמקבל הדגש בסיפור הזה הינו "השקר הוא לא הבעיה. הסתרת השקר – זה מה שהורס אותנו".

תוך כדי המסע מתרחשים שינוים בחייה של האנה, כגון: אובדן מקום העבודה היוקרתי שהובטח לה, בן זוגה החתיך, ומאידך אחר כל ירידה יש גם עליה ותקווה.

בניגוד לספרה הקודם של לורי נלסון ספילמן, הסיפור הנוכחי מעט דביק. הדמות המרכזית: האנה קצת מעצבנת, ולמרות זאת, הכתיבה הקולחת מצליחה "להחזיק" את הקורא לכל אורכו.

אתם מבינים שהייתי חייבת לסלוח להאנה נכון? שכן הרי מדובר בספר שכל כולו עוסק במילה "סליחה".

לסיכום: ספר בנות קליל כנוצה, חביב, מזכיר מעט את הסגנון של הספר "רשימת המשאלות" עם רעיון מקסים.

ממליצה במיוחד לקיץ ואחרי תקופה של "הרעלת קריאה".

לסיום ציטוט שאהבתי:
"את יודעת, האנה, נורא קשה להגיד את המילה 'סליחה'. עד שאומרים אותה. ואז מתברר שזאת המילה הכי קלה בעולם".

תיהנו
לי יניני

לפני 11 שנים•
★★★★★
•לי יניני
אבני הסליחה

אבני הסליחה

לורי נלסון ספילמן

בדומה ל”רשימת המשאלות”, “אבני הסליחה” ספר סוחף, קליל, קיטשי ומעורר רגשות.

מה קורה כאשר הצד המכוער ביותר שלך חשוף לכל העולם כדי לחזות?
זה מה שקורה להאנה, אוהדיה וחבריה הופכים כאחד נגדה.

“אבני הסליחה” מספר על האנה, מנחת טלוויזיה יפהפיה ומצליחה.
מייקל, בן זוגה, הוא ראש העיר החתיך והמוצלח.
הכל טוב בחייה לכאורה.
סביבתה אינה מודעת לסוד האפל מעברה, סוד אשר הכאיב לכמה משפחות.

פיונה, בת כיתתה מבית הספר היסודי, וכיום עורכת דין בת 34 מדטרויט מישיגן סוחפת באותם ימים את כולם בהמצאתה את “אבני הסליחה”: שקית ובתוכה שתי אבנים.
אבן אחת מסמלת בקשת סליחה ממישהו ואבן שניה שמטרתה לסלוח למישהו.
היא שולחת להאנה שקית אבנים כזו לאור התעללותה בהאנה בשנות ילדותן והאנה מוצאת עצמה מתלבטת האם להמשיך את השרשרת.

האנה נאלצת להתמודד עם הסוד שהיא מסתירה מעצמה ומסביבתה ויוצאת למסע אישי אל עברה.
האם התנצלות יכולה לרפא פצעים ישנים?
האם יש סודות שעדיף להסתירם לעד?
האם ישנה נקודה בחיינו בה מאוחר מידי לסלוח?
האם ניתן לנקות את העבר ולזכות בעתיד חדש ונקי?
האנה מוצאת עצמה מתמודדת עם שאלות אלו ועם יכולתה לשכוח, יכולתה לסלוח ומתי, יכולתה לסלוח לבני משפחתה ובעיקר לעצמה.
זהו ספר על הדילמות הקשות בבקשת סליחה ובמחילה.

אהבתי את הרעיון הבא של דורותי – “דמיינו שהחיים הם חדר ענקי מלא בנרות. כאשר אנו נולדים, מחצית מהנרות נדלקים עם כל מעשה טוב שאנו עושים. אבל בדרך, במהלך חיינו, כמה להבות מכובות על ידי אנוכיות ואכזריות. אנחנו מדליקים חלק מהנרות ואנו מכבים חלק. בסופו של הדבר, אנחנו יכולים רק לקוות שיצרנו יותר אור בעולמנו יותר מאשר חושך”.

קראתי בנשימה.
ספר סוחף, מעורר מחשבה וקליל.
ההנאה מובטחת.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•מירב גת
אבני הסליחה

אבני הסליחה

לורי נלסון ספילמן

ספר חמוד וקליל. לפעמים זה בדיוק מה שאני מחפשת לקרוא, משהו זורם, קצת קיטשי ודי צפוי בדומה לרשימת המשאלות, ספרה הקודם של לורי נלסון ספילמן.
יש בספר סיפור אהבה, יחסי משפחה, מריבות, בעיות זוגיות, בקיצור מכל וכל.
מסופר על האנה, מנחת טלוויזיה יפהפיה מצליחה, בת הזוג של ראש העיר החתיך והמוצלח. לכאורה הכל טוב בחייה אבל היא מסתירה סוד אפל מעברה שעדיין לא פתור ושהכאיב וגרם סבל לכמה משפחות.
באותה תקופה, בת כיתתה מבית הספר, סחפה את כולם בהמצאתה את "אבני הסליחה": שקית ובתוכה שתי אבנים. אבן אחת מסמלת בקשת סליחה ממישהו ואבן שניה מטרתה לסלוח למישהו. היא שולחת להאנה שקית כזו כי התעללה בהאנה בילדות והאנה מתלבטת האם להמשיך את השרשרת.
האנה נאלצת להתמודד עם הסוד שהיא מסתירה ויוצאת למסע אל קרובי משפחתה שפגעה בהם כדי לבקש סליחה ולהבין מה בדיוק קרה בעברה.
האנה מתמודדת עם שאלות קשות כגון: האם לסלוח פירושו גם לשכוח? האם תמיד כדאי לסלוח? האם בכל מחיר כדאי לבקש סליחה או שיש סודות שראויים להסתיר לנצח?
היא לומדת שלפעמים בקשת סליחה מעוררת מריבות ומשקעים מהעבר ודווקא פוגעת בחברות, שלסלוח לא אומר לשכוח את מה שקרה ושהכי קשה לנו לסלוח לעצמינו.
ספר סוחף, נקרא בנשימה אחת, ממליצה בחום!

לפני 11 שנים•
★★★★★
•תושיק
אבני הסליחה

אבני הסליחה

לורי נלסון ספילמן

ספר קיטשי חמוד,
קליל, זורם ומתאים לחופשה.

לפני שנתיים•
★★★★★
•רותם
דירוג
3.0
לפני 9 שנים

“באמת סתם ספר. קליל, נחמד ולא יותר. זהירות ספוילר: ספר אמריקאי, הכל מתקלקל ובסוף הכל מסתדר. וכדי”