ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שני, 15 בפברואר, 2016
ע"י מסמר עקרב
ע"י מסמר עקרב
לכל אדם יש שתי משפחות, גורסת האמרה החביבה, המשפחה שהוא נולד לתוכה והמשפחה שהוא בוחר להקים לעצמו. האמרה הזו תמיד עוררה בי תהיות בסוגיות הנוגעות לשרירותיות, מקריות, גורל ובחירה. לצערי, אלוהים בושש לשאול אותי לאיזו משפחה ברצוני להיוולד, ואם בכלל חפץ חיים הנני... בעל כורחי הטילני לתוך הרפש הטובעני-תובעני הזה, ועוד ביקש ממני לשחות...
טוב, אם אין לנו שליטה על המשפחה לה אנו נולדים, הרי שיש לנו שליטה מלאה על המשפחה אותה אנו בוחרים להקים. אז אנחנו מקימים משפחה, חיים את חיי השגרה שלנו עם בעיותינו הקטנות, שמחים בחלקנו הצנוע - עד שהכול יכול מתערב שוב. זה בערך מה שקורה לשירה, גיבורת הספר, שהמשפחה שלה מתפרקת בלי שיש לה בדל שליטה על הקריסה הזו: אחיה ואביה נפצעים בפיגוע, אימה נפטרה מסרטן ובעלה בוגד בה.
הרומן, שנכתב בגוף ראשון מפיה של שירה, מביא את סיפור התמודדותה עם המצב הכל כך קשה שנכפה עליה. הוא כתוב בצורה רגישה, אנושית, באופן שמיטיב לבטא את רגשותיו של אדם שכל עולמו קרס עליו. ועדיין, אין זהו ספר קודר. אמנם הרגשות העיקריים שמפעפעים בו הם של עצב, כעס ותסכול, אך טמונים ברומן גם הרבה אופטימיות, תקווה ואפילו חוש הומור. משפט אחד מלא תקווה שנחרט בזיכרוני: "לאט לאט העולם נצבע בצבעים נוספים פרט לאפור, ואלה הלכו והתבהרו. השמש חזרה לזרוח, השמיים היו כחולים שוב, לקראת הסתיו יכולתי לראות את צבעיהם המשתנים של העלים".
דרך ההתמודדות של שירה ומשפחתה עוררה בי עניין מיוחד בשל היותם אנשים דתיים. לא הייתה אחידות בדרך קבלת הדברים: בעוד שאביה קיבל את הדין בהכנעה, ברוח איוב של "אלוהים נתן, אלוהים לקח", הרי ששירה קוראת תיגר על הסדר האלוהי: "כעסתי על אלוקים. כעסתי שהוא אינו מראה לי את הדרך. שוחחתי איתו. רבתי איתו. הזהרתי אותו שגם אני יכולה לנטוש".
החיסרון הבולט של הספר, לדעתי, טמון בפשטותו (אולי פשטנותו) הספרותית: הוא נעדר תחכום, התיאורים והמטאפורות עניים, והתובנות (ויש כאלו) נאמרות במפורש ולא מובאות בין השיטין.
כתבתי שהסופרת מצליחה לשזור מעט חוש הומור בסיפור הקשה, וכדי לסיים את סקירתי בנימה משועשעת, אספר לכם על הסצנה שבה אחיה של שירה, זה שסבל מפגיעת ראש, מסביר לכרטיסן ברכבת שכרטיס האזרח ותיק שהוא אוחז בידו הוא בשבילו ובשביל התיק שלו...
37 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
נעמי
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
בעקבות המלצתך קראתי עוד ביקורות וביניהן את של נצחיה,
שכנעתם אותי =) |
|
|
אור שהם
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
קיבלתי מסמר עקרב,
תודה. |
|
|
מסמר עקרב
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
אור יקר,
תודה רבה! בספר טמונות תובנות רבות ומשמעותיות לחיים: ערכם של חיי משפחה, היכולת לזקוף קומה, לקום ולצמוח מתוך הריסות נפשיות שהחיים כפו עלינו, האמונה באלוהים בסיטואציות קשות, קיום יד אלוקית מכוונת בשאלות של מה שנראה כמקריות שרירותית ועוד ועוד. מה שהפריע לי הוא לא היעדר התובנות, אלא הדרך הפשטנית שבה הן הובאו. ועדיין, הספר טוב מאוד ומומלץ, לטעמי. |
|
|
אור שהם
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
יופי של ביקורת עם פתיחה מעולה.
אבל אם הספר נטול תובנות משמעותיות, אני תוהה, מה הטעם - סיפורים קשים יש לנו בשפע גם בחיים, וגם בספרות, לפחות שנדלה מהם איזו הבנה לחיים... |
|
|
אברהם
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
נו..
ב"ה אין מחלוקת על העניין העקרוני של "קל וחומר כאשר הוא כולל תובנות"
אדמו"ר אחד באירופה אמר פעם "טוב שלום שלא לשם שמיים, מאשר מחלוקת לשם שמיים" אז אדרבא שהשלום לשם שמיים ואין מחלוקת. תודה רבה לך על המילים הטובות באשר לשיר. תבורך. |
|
|
מסמר עקרב
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
אברהם יקר,
תודה רבה! אפתח ואומר כי אהבתי את שפתך המיוחדת ואת שילוב הביטויים בארמית. הבקיאות שלך במקורות בולטת, והיא מוסיפה נופך חינני לדבריך. בענייו פשטותו של הרומן, ניתן בהחלט, לטעמי, ליהנות גם מספר שבו הדברים מופיעים כפשוטם, קל וחומר כאשר הוא כולל תובנות לחיים - כבספר זה. דא עקא, ספרות טובה באמת, לדעתי, היא זו שמגלה טפח ומסתירה טפחיים, ספרות רבת רבדים, רבת תובנות ומשמעויות - והן חבויות בין השיטין. נכנסתי לדף הבית שלך וקראתי את "עפר ורוח - כמשל". נפלא! |
|
|
אברהם
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
שלום.
אתחיל מכך שהביקורת שלך, בעיניי, משובחת, קלה להבנה ופשוטה (בהיבט החיובי).
גם ההקדמה קצרה ועניינית, כמו מבוא לספר שאינו מַלְאֶה את הקורא כבר מראשיתו. כתבת ש"החיסרון הבולט של הספר, לדעתי, טמון בפשטותו..." לפעמים אנחנו מחפשים "בחלקים הלבנים של הספר" מה שאין בו ושואלים למה התכוון הסופר ומה הן התובנות הנלמדות וכו' אין הלכה למשה מסיני שנשבור את הראש בכל ספר. מה רע שהכל נמצא בחלק הכתוב ולא בחלק "המחוק?" כמאמר הגששים. בצעירותי, כאשר הייתי בישיבה, לפעמים היו פלפולים על איזו מילה או משפט של אחד החכמים של התלמוד - שאלות כמו מאי נפקא מינא, ומה בא ללמדנו, ורק חדי עין היו רואים שהמפרש רש"י כתב "כפשוטו" או "אין מקרא זה יוצא מידי פשוטו". כאמור ברישא, ביקורת טובה מאוד ועניינית כפי הצורך. תודה לך. |
|
|
מסמר עקרב
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
חני יקרה,
צודקת לחלוטין בנוגע לתחכום ולפשטות, והמון תודות על המחמאה. |
|
|
חני
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
אולי לפעמים לא צריך תחכום,אולי הספר נגע בגלל הפשטות שבו.
ולך רק תשבחות על הסקירה הנפלאה ומעוררת עניין.
|
|
|
מסמר עקרב
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
קארן יקרה,
תודותיי!!! |
|
|
קארן
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
מסמר עקרב, כרגיל כתיבתך משובחת.
קראתי את הספר , ואהבתי. |
|
|
מסמר עקרב
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
אנקה ומחשבות יקרים, תודה רבה וגדולה על המחמאות! שמחתי בהן בכל מאודי!!!
אפרתי יקרה, אם לצטט דברי חכמים - "כל סופר יוצר בספרו הראשון את הדמות הראשית בצלמו ובדמותו. לכן הבבואה שנשקפת אלינו מן הספר היא בבואתו שלו". אמנם אין זהו ספר ביכוריה של וישנה, אך אני בטוח כי הבבואה של טלי וישנה, כפי שהיא מיטיבה להשתקף בדמותה של גיבורת הספר, אכן טומנת בחובה את כל המעלות התרומיות שציינת. בנוסף עליהן, לדעתי היא סופרת טובה. חוץ מזה, וסליחה מראש על הקלישאה, איזה עולם קטן... |
|
|
מורי
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
סקירה לעניין בעברית משובחת. הלוואי וזה היה הסטנדרט.
|
|
|
אפרתי
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
יופי של ביקורת. אני מכירה את ד"ר טלי וישנה, פסיכיאטרית מוכשרת, משכילה במיליון תחומים,
אשה מופלאה, מדהימה, אמפתית, קשובה ומה לא. לא חשוב אם היא סופרת גדולה או לא, היא אשה גדולה ודגולה.
|
|
|
אנקה
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
מסמר עקרב, ביקורת משובחת.
|
|
|
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
מסמר, תודה על ההמלצה :)
|
|
|
מסמר עקרב
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
אוקי יקרה,
תודה רבה! ממליץ לך לקרוא את הספר. |
|
|
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
עצוב - כל מה שכתבת. גם יפה כל מה שכתבת..
|
37 הקוראים שאהבו את הביקורת
