גילוי נאות – קיבלתי את הספר לסקירה מההוצאה לאור.
מעבר לאהבתי האישית למתמטיקה, אני חושב שזה המקצוע הכי חשוב שלומדים בבית הספר.
בעברי העברתי שיעורים פרטיים במתמטיקה ואחד הדברים שהכי חירפנו אותי, זה כשתלמיד בחטיבה או אפילו בתיכון היה מוציא מחשבון כדי לחשב תרגיל בסגנון 13+8 (כן, היו לא מעט תלמידים כאלו).
לכן, כשפנו אליי בבקשה להעביר סקירה על הספר, מיד הסכמתי. הייתי בטוח שהספר עוסק בחישובים וש'מחשבלונים' זה שילוב של מחשב + בלונים.
רק לאחר שקיבלתי את הספר גיליתי ש'מחשבלונים' = מחשבה + בלונים.
בספר, יהונתן חולם על ממלכת המחשבלונים. בממלכה הזאת, לכל מחשבה (ובעצם לכל רגש שעולה בתוכנו) מחוברת חוט ואליו קשור בלון, כשצבע הבלון נגזר כמובן מהמחשבה שעוברת בתוכנו.
הרעיון מציג למעשה את הרגשות/מחשבות כמשהו חיצוני לנו, וככזה יותר קל לנו לשלוט בו. כי לפעמים רק לאחר שמישהו מעיר לך שאתה עצבני אתה באמת מבחין בכך, רק לאחר שאתה מסתכל במראה אתה מבחין שהפנים שלך זועפות, ורק כשאתה רואה בלון שחור מעל הראש אתה מבין שאתה כועס...
אני מודה, הנושא הזה חשוב יותר מעוד כמה תרגילי חישוב. כי ללמוד לשלוט במחשבות זה הרבה יותר קשה מלוח הכפל, ואת זה לא מלמדים בשום מקום.
לגבי האיורים בספר – אם לנסח את זה בצורה עדינה, בואו נגיד שהצבעים הלא נכונים צבעו את הבלונים שלי.













![מלכוד 22 [מהדורה חדשה]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers96/961845.jpg)

