יש שוחרי מדע שמתלהבים מיקומים מקבילים, חורי תולעת, חורים שחורים ועוד. אני חושבת שבשביל למצוא את כל אלה לא צריך להסתכל כל כך גבוה ורחוק. למשל, יקומיים מקבילים מתקיימים גם כשבצד אחד של העיר גר זוג זקנים שמחשב כל פרוסת לחם שהוא אוכל ובצד השני שבעיר מתאכסן במלון מיליונר שמשלם אלפי שקלים על סוויטה שהוא לא ממש צריך. וכך גם יכולים להתקיים חורי התולעת שמפגשים בין ניגודי החיים. ותשאלו את משפחות הנעדרים על חורים שחורים - הם לבטח יוכלו להסביר יותר טוב ממני על המצב הזה.
הרוקי מורקמי לוקח את כל הנושאים האלה, מוסיף להם אהבה ואלימות, מערבב, ובונה מהם עלילה שהיא בחלקה רציונלית ובחלקה פנטסטית. ולא אחת קשה להבחין בין האמת לבין הבדיה.
אבל הבעיה היא שקשה להבין מה הוא רוצה להגיד לנו. יש בספר קטעים מעניינים על קשר ותקשורת בין אנשים, לצד קטעים, לפעמים מייגעים, של תיאורי נוף, אבל האם זה עושה את הספר לספר טוב. מצטערת. אני שייכת לאלה שמאמינים שבעולם שלנו יש הרבה לא נראה, כולל גלגולי נשמות, רוחות רפאים עשויים אטומים, ובכלל שאנחנו בסך הכל 'בובות על חוט', אבל הספר הזה מתבזבז על רעיונות לא ברורים שלא נותנים לנו כלום. לכו לצפות ב"תיקים באפלה" הם לפחות משאירים אחריהם משהו לחשוב עליו.
![קפקא על החוף [מהדורת 2015]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers97/975474.jpg)









![מרטין עדן [מהדורת 2012 - תרגום חדש]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers96/963208.jpg)

![למי צלצלו הפעמונים [מהדורת 2006]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers0/2125.jpg)




