ביקורת ספרותית על חבלות ומודיעין - במערב אירופה 1940-1945 מאת אי. ה. קוקרידג'
הביקורת נכתבה ביום שישי, 11 בדצמבר, 2015
ע"י tuvia


בצרפת קיים מיתוס ה״רזיסטנס״, שעל פיו כמעט כל העם הצרפתי היה חבר פעיל במחתרות או ששיתף פעולה פסיבית עם אנשי ההתנגדות.
אבל זהו מיתוס שיקרי שאיננו מתקיים על בסיס עובדות אמתיות , מיתוס שנבנה בסבלנות אין קץ על ידי הממשלות הצרפתיות בדורות שלאחר המלחמה וכדי למנוע
פיצוץ חברתי בעקבות המתחים הפנימיים שהותירה המלחמה בחברה הצרפתית.
ספר זה מספר את האמת מצד אחד אבל מצד שני לא מונע מהשקר לצוף על פני ההיסטוריה.
המחבר מתאר בצורה מעמיקה את פעולותיה של המחתרת שניתמכה על ידי השרותים החשאיים האנגלים, שקיבלו ב-1940 פקודה מצ׳רצ׳יל
להבעיר את אירופה הכבושה בידי הנאצים.
הבעיה היתה שבראשית לא היו קיים הבסיס שעליו יוכלו להקים את הבניין , והיה צורך להקים אותו מראשיתו.
בו בזמן קמה והייתה לה תחרות עזה בין השרות הבריטי שהיה קשור לשרות החשאי הבריטי , לבין צרפת החופשית שרות שהונהג על ידי ג׳נראל
דה גול שרצה להיות בעל הבית היחידי, להנהיג את הכוחות בעצמו ולא להכנע לתכתיב בריטי או אמריקני. הבעיה הגדולה שלו היתה שכל מערכת יחסים
שיצר נסתיים בכישלון וכל מנהיגי הברית ( אנגליה, ארה״ב וכו׳) שנאו אותו שינאה עזה.
נחזור למיתוס הצרפתי שלא פוסק לעולם.
אחוז החדירה של האוובר ( השירות החשאי הצבאי של גרמניה) והשירות החשאי של האס אס לקבוצות המרי ששלחו האנגלים והצרפתים היה פשוט
גבוה להחריד . מספר הרשתות שנפלו קורבן להלשנות ולסוכנים צרפתים שפעלו בשירות הגרמנים היה גבוה ורובם נשרפו בתוך זמן קצר ועוד לפני שהספיקו
לתרום תרומה מעשית לקעקע את אחיזת הגרמנים בשטחים הכבושים במערב אירופה.
האנגלים שלחו בסביבות 480 סוכנים, 130 מהם נפלו בידי הגרמנים מהם שרדו כ 26 בלבד. הם הצליחו להקים בין 70-80 תאי מחתרת כשרבות מהם כללו רשתות משנה,
קבוצות חבלה וצוותי קבלה. ( עמ׳ 287). אסור לשכוח שכל הרשתות גייסו מאות צרפתים שפעלו במחתרת ושחלקם הגדול השתתפו בלחימה ממשית נגד כוחות גרמניים שנשלחו
לאזור נורמנדי לאחר הפלישה. ב30000 מהם נפלו בקרבות ולא פעם הם הצליחו לעצור את הגרמנים למספר ימים או שבועות בזמן שעזרתם לכוחות בנורמנדי היתה נחוצה ביותר.
המספרים נראים על פניהם גדולים ביותר, אך אסור לשכוח שצרפת כללה אוכלוסיה של 50-60 מיליון תושבים ופעילות המקי התחילה להשפיע על מהלך המלחמה רק לאחר 1943
כאשר המלחמה ברוסיה הפכה להיות קטסטרופלית בתוצאותיה ( במיוחד הקרב על סטלינגרד ), דבר שנתן אות וסימן לכך שהגרמנים אינם בלתי מנוצחים וזה הרגע לקום וללחום נגדם.
ברצוני להוסיף שהספר כולל את סיפורן של כל הרשתות שהוקמו, את הצלחתן ואת חיסולן של רשתות אחרות. המחבר איננו מסתיר את הכשלונות ומנסה להצליב מקורות כדי לעמוד על הסיבות
לכישלון ולהצלחת רבות מפעילות הריגול הנגדי הגרמני.
ספר מעולה ומעורר מחשבות.
טוביה
14 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
הניסיון מלמד שרק אחוז קטן מכל אוכלוסייה מוכן להקריב קורבנות אישיים ולעמוד מול משטר עויין.
זה נכון לכל חברה. עדיין לא מגדיר את אלה שאינם אקטיביים במאבק נגד פעילות לא מוסרית של מי ששולט בהם כמסכימים איתו וכנחותים מוסרית, כמו המשטר עצמו.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ