ביקורת ספרותית על מנגד מאת יעל דיין

---

באופן יחסי הגיעתי לספר זה די מהר, הוא יצא לאור בערך לפני שנה... חשבתי לדחות את הקריאה למספר ימים, אבל איכשהו כמו רבים במקומותינו אנו נהנים לנבור בקורותיהם של יחצ"נים... וגם חטאי לא קטן אף הוא, כיוון שגדלתי בארץ שהייתה כה קטנה עד שנדמה כי "התחככנו באצולה המקומית"... והדיינים היו ואולי עודם אנשים ככל בני האדם בארצנו. כך קראתיו תוך יומיים.
חככתי בדעתי אם אפשר להגדיר אותו כספר טוב או טוב פחות? האם אפשר לדרג אותו? דומני כאשר נוגעים במשהו שהוא כל כך אישי, אין מקום לביקורת, ואין מקום לדרוג. יש מי שיאהב ומי שיאהב פחות.

יעל דיין עושה כאן חשבון נפש בינה לבין עצמה ובנפשה שלה יש הרבה דברים יפים וחבל שאין בנמצא (הבאמת זה כך?) מי שיכפר על העוול שנעשה לה לא אחת והפך את חייה לא פעם לגיניהום. כאשר נמצאים במרכז הבמה, אנשים חשופים לביקורת לא הוגנת באופן תמידי, במיוחד במדינתינו הקטנה האוהבת "לתלות" אנשים על מנת למצוא נחמה בתסכולם האישי מהיכן שלא יבוא... אני מקווה שחשבון הנפש היפה שערכה לפנינו המחברת הטיב עמה ויאריך את חייה. רע מאד שהקהל של היום אינו נובר בעבר כדי להבין איך התגלגלו הדברים, היו ימים אחרים לפני ביבי והתנחלויות ושונאי השמאל אשר להם בעיקר מגיעה התודה להקמת המדינה. למזלי לא נאלצתי להשתתף פיזית במלחמה, למרות ששרתתי בצבא, וקל לי לראות את המצב בצורה אובייקטיבית.

מה שלא אהבתי בספר זה את הדברים החסרים, שמחת החיים, ההצלחות, אולי מופעים במרומז, אבל רוב הספר למעט הסוף שהטבול בנחמה והשלמה, מאד דכאוני, הרבה כאב, אולי מוצדק, אבל כמה מזוכיזטים נמצאים בקהל הישראל כיום? מכל מקום, והיה וחשבון הנפש הזה יאריך את ימיה, הרי זה מבורך ומפצה מאין כמוהו!!!

» ביקורות נוספות של קארי
» ביקורות נוספות על מנגד