ביקורת ספרותית על פריטת מיתרי הלב מאת הייזל פריור

---

פריטת מיתרי הלב:

רפרפתי בין שורות התקציר של הספר ורשמתי לי לקרוא את הספר במועד יותר מאוחר. כיוון של מצאתי משהו אחר, התפשרתי עליו.
ההתחלה הייתה די איטית, כמו להתבוסס בבוץ, ועד מהרה חשבתי שספר שכל דמויותיו הן "נחנחיות", "חנוניות" וכד' לא שווה ממש הרבה. מדף לדף איכשהו התקדמתי אמנם בצורה איטית, חשבתי כמעט לזנוח את הקריאה, עד שהגעתי למקום בו הגיבורה החליטה לעשות משהו עבור הגיבור שהוא לא גיבור-גברי, יצור נרפה למרות האיכויות והתכונות הגלומות בו, כיוון שבסתר ליבה היא נמשכת אליו אפילו שאינה מעיזה להודות בכך בינה לבין עצמה, היא מצליחה מעל ומעבר ומעירה אותו לחיים ונדמה שהוא כאילו עולה מספר מדרגות אל הדרך המלך וכמעט משיל מעצמו את אדרת "השפן" שהתכרבל בה כל חייו. הכתיבה הייתה שוטפת והסיפור נקרא כאמתי, אלא שהיא מוכרחה להמשיך עם הדמות הנשית שפותחת את תיבת פנדורה ומקלקלת הכול.... כל מה שעשתה הביא עליו "כל מיני גיהינום", היא לא מתכוונת לכך אבל זה פשוט קרה..
דווקא מבחינתי הפי אנד היה פועל חזק, היה מראה לחברתו לשעבר שכמה שהיא תדרוך עליו היא תרמוס אותו, וגם הגיבורה היית יוצאת מזירת האלימות והתעללות שחוותה מצד בעלה שאיימה לרמוס לא רק אותה אלא גם את כל מי שבאה אתו במגע.
נו, אז מה אומר??, למעשה הספר בכלל לא רומנטי, למרות שיש בו הרבה סממנים שכאלו.
אשמח אם מישהו יוכל להעביר לסופרת סקירה זאת שלי על מנת שבספר הבא תביא לנו משהו יותר חזק, מעניין ונכון לימיי אנו....
אגב תרגום השם לעברית שאינו נאמן למקור, אינו עושה חסד לספר. במקור נקרא: הוליס ועקרת הבית*, לדעתי השם הזה הרבה יותר מוצלח ושם אותנו במקום הנכון!

• גם התרגום שלי אינו לגמרי מדויק (מילה במילה "עושת-הבית") אבל הכי קרוב.

» ביקורות נוספות של קארי
» ביקורות נוספות על פריטת מיתרי הלב