ביקורת ספרותית על חינוך סיבירי מאת ניקולאי לילין

---

ספר סביר. קשה להאמין שיש דבר כזה- קהילה של פושעים. קהילה שמאמינה שפשע זה בסדר ולהרוג שוטרים זה דבר טוב.
ניקולי נולד באחת ממדינות ברית המועצות למשפחה של פושעים- חשוב לציין-הוליווד כמו הוליווד עיוות את הספר לגמרי.
בסרט יש לו חבר שהופך לאוייב שלא היה כלל בספר ואין ממש קשר לספר.
אתה גדל -כשמאמנים אותך להשתמש בסכין ורובה. הקהילה שלו -הסיברים הם פושעים שהוגלו על ידי סטלין שניסה למגר את הפשיעה.
השבט שלו-יש להם ערכים-יש להם כבוד,הם מקשיבים למבוגרים ולא פועלים סתם. בניגוד לכנופיות אחרות שלהן אין ממש כבוד לכלום.
השבט שלו הוא השורש של המאפיה הרוסית כניראה ודברים רבים הועתקו מהם.
כול פעם כניקולאי פוגש בדמות מסוימת-בסבא מסויים-הוא מספר את הסיפור שלו- הסבא השתתף בשוד זה וזה,נורא על ידי שוטרים,ישב שנים בכלא.
ניקולאי לומד מהם על החיים. יש כנופיות אחרות- ילדים בני 9-10 משתמשים כבר בסמים. ודוקרים אחד את השני. הזוי.
כשתוקפים את ניקולאי והחבורה שלו- הם משיבים מלחמה ללא פחד ויש גם חוקים- אם משהו תקף אותם ללא סיבה מוצדקת הם מדווחים על זה לקהילה שלהם,הם מדווחים לבוסים -לזקנים ואלה מדברים עם הזקנים של הכנופיה היריבה- וזה שתקף וחבריו-מנודים או נירצחים-אין משחקים- אלה חוקים של כבוד בתוך עולם הפשע. בשלב מסויים הוא נעצר,נשפט למוסד לעברינים צעירים. בסרט הראו את זה כקיטנה.
בספר- גהנום. נערים שמחולקים לחבורות פשע .מי שלא שייך לחבורה- נערים שלא ממש שיכים למאפיה- פושעים קטנים-מתעללים בהם ברמות של השפלות,מכות ואונס. זה מה שהולך שם בבתי הכלא. וגם הסוהרים מדי פעם אונסים נער חסר אונים. ברגע שמשהו שם הפר את החוקים שלהם- אחד מהם תקף בפראות אחד מהפושעים עם "האגו"הענק-שמאוד חכמים על חלשים- ואז כולם עוזרים לו- אין להם פחד- וגורמים לאלה שתקפו אותם לעבור תא. לא ידוע לי על ספרים על המאפיה הרוסית שהיא מהאכזריות בעולם.
מעניין ועצוב. רוב הפושעים- נשארים פושעים ויש להם גם תרבות הרסנית של שתיית אלכוהול.
חלק מהעברינים נהיים שומרי ראש, רובם ממשיכים בחיי הפשע,חלקם נהרגים בקרבות עם שוטרים.
הספר ניגמר כשניקולאי נאלץ להתגייס לצבא.

» ביקורות נוספות של lovenlight
» ביקורות נוספות על חינוך סיבירי