ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 16 ביוני, 2021
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
#
לא יודעת למה ציפיתי מהספר הזה אבל הופתעתי. זיכרונותיו של לילין המורכבים מקטעים שונים המסופרים כפסיפס, לאו דווקא לפי סדר כרונולוגי, ומרכיבים יחד סיפור חיים שונה מכל מה שאנו מכירים. אפשר אולי להשוות אותו לשאנטראם של דייויד, אם כי נראה לי שחייו של לילין חריגים בכל קנה מידה.
לסיביר – ששיטחה גדול משטח קנדה, והיא מיושבת בדלילות בגלל מזג האוויר הבלתי אפשרי - הגלו הסובייטים את הפושעים שלהם. הסובייטים גם ניסו "לסבייט" את סיביר – מהיותה חבל ארץ בעל אוצרות טבע רבים, היה להם עניין לישב אותו בעובדים שיעבדו בכריית המחצבים ובעיבוד התוצרת. חלק מאוכלוסיית הפושעים שהוגלו לשם ופושעים נוספים שהסתפחו אליהם הקימו להם קהילות שהתיישבו באיזור.
לילין נולד וגדל בקהילת-פושעים באיזור טראנסניסטריה ששיכת על הנייר למולדבה אבל למעשה שייכת רק לעצמה. בקהילה הזו שוררים חוקים נוקשים שונים באופן מהותי מהחוקים שאנחנו מכירים. לילין פורש בפני הקורא את החוקים המרכיבים את העולם בו גדל. חברה פטריארכלית, שהמעמד בה נקבע על פי רמת הפשיעה אליה הגיע האדם, גילו, השפעתו, הזמן בו היה כלוא, ונכונותו לציית לכללים החברתיים הנוקשים של הקהילה. המנטליות והתרבות מבוססת על פולחנים פגאניים, אמונה דתית בכנסייה הפראבוסלבית, איקונות, צלבים, כלי-נשק, שפה מיוחדת שמשתמשים בה באופן טיקסי, קעקועים שמספרים סיפור (רק לאלה שמבינים את הסימנים). המבוגרים – גם לא בעלי קשרי משפחה – עוסקים בחינוך הילדים והקניית המסורת. כל מבוגר נקרא "דוד" או "אבא", כל קשיש נקרא "סבא". מחנכים את הילדים (באמצעות סיפורים המעבירים את המיתוס של הקהילה) להיות חסרי-פחד, שונאים את המשטרה, המימסד וכל מה שהם מייצגים. ולהיות צייתנים-עיוורים לכללים הנהוגים בקהילה.
הספר מדהים בזרותו ותרבותו הכי זרה לי משלל תרבויות אקזוטיות עליהן קראתי. התרבות הזו מעריכה הסכמה ושוללת חשיבה עצמאית. מעריכה את כללי הטקס ושוללת בחירה אישית. מעריצה כוח במידה והוא כפוף לכללים נוקשים, מעריצה "יושר", ונכונות למות למען כללים טקסיים. לכל פרט יש מקום בחברה הזו ואוי לו אם יזוז מהמקום הקבוע לו.
מבחינה ספרותית הספר הזה די בוסרי. הוא חוזר על עצמו ומספר עוד ועוד סיפורים דומים בלי להתקדם לשום מקום ודי עייף אותי ככל שהתקדם. מבחינת העדות מבפנים לתרבות מוזרה ומיוחדת – אין שני לו. מסובב אותך כמו קרוסלה ומשאיר אותך מסוחרר. מה שמאל ומה ימין? מה למעלה ומה למטה? זה עולם הפוך. מה שלימדו אותנו שהוא "טוב" הוא רע פה. מה ש"נכון" הוא שגוי פה. אפשר לפתח יופי של פרופורציות אם מפנימים שאמות המידה שלנו אינן היחידות האפשריות ושמוסר - שאנחנו מאמינים שהוא קשיח - הוא למעשה הכי גמיש ומשתנה מחברה לחברה.
31 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, חני.
זה ספר מרתק והיתרון שלו על שאנטראם הוא שהוא פחות משליש ממנו... |
|
|
חני
(לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
נשמע מרתק וגם את שאנטרם מאוד אהבתי אז מתישהוא...
תודה
|
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, פרפ"צ
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
סקירה מעניינת. תודה.
|
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
gigi
נכון שהמונח "פושע ישר" מופיע הרבה בספר. ברור שבקהילת פושעים יש גם "ישרים" וגם "לא ישרים". מה ששונה הוא הסולם לפיו מודדים יושר. במקרה הזה - שוד ורצח הן פעולות סבירות אבל חוסר כבוד לפושע זקן מראה על קלקול מידות... |
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, עמיחי.
|
|
|
gigi
(לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
בעיקר התעניינתי במושג שחזר הרבה - ה"פושע הישר". כאילו שיש קוד כבוד כזה בין עבריינים מי "ישר" ומכובד ומי לא.. בעוד עבור רוב האנשים עבריין הוא מעצם קיומו חסר כבוד. הספר מעורר את ההבנה שיש כאן 2 עולמות שונים - הפושעים יוצרים להם עולם פנימי משלהם, כמו עולם בתוך עולם. העולם החיצוני,של אנשי הממשלה/מדינה לא נוגע להם. יש להם תפיסת עולם סותרת ואם צריך להיאבק או למות עבורה כך יהיה. מה קרה בסוף? אני לא זוכרת בדיוק כי קראתי את זה מזמן אבל נראה לי שהגיבור רצה לצאת מהקונכייה העבריינית אל העולם הרחב שמעבר לקודים של המאפיה..הוא הצליח בסוף,נכון? הוא תמיד נשאר באיזה מקום בן משפחה לעבריינים אבל גם לא נשאר איתם באותו מקום.
|
|
|
gigi
(לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
קראתי
את הספר הזה מזמן וכבר שכחתי כמה הוא מטלטל..צודקת לגמרי בקשר לתוכן שמתחלק למובן התרבות ולמובן העלילה. הראשון מרתק והשני ..פחות. אהבתי את הביקורת ותודה שהזכרת לי את הספר:)
|
|
|
עמיחי
(לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
מעניין ביותר!
תודה רבה. |
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, Pulp_Fiction
|
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, ראובן.
נראה לי שזה האזור האולטימטיבי להיות מושבת-עונשין. גם אני שמעתי שלא היו גדרות סביב הגולאגים. |
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
מצטייר
שאסתפק בביקורת הטובה שלך לספר.
|
|
|
ראובן
(לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
אומרים שבמחנות הכפייה שם לא היו גדרות.
לא היה צורך,לא ממש היה לאן להימלט בלי לקפוא מקור או לגווע. |
|
|
משה
(לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
ספר נהדר שלא יכולתי להוריד מהיד עד סיומו, שונה, אותנטי ומרתק. נשאר איתי הרבה זמן לאחר הקריאה.
|
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, בת-יה, גם על ההמלצה.
|
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, zek.
|
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, אפרתי.
לא ממש. כל פעם שחשבתי לנטוש (והיו כמה פעמים כאלה) המשכתי עוד קצת, וויתרתי על הנטישה... |
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, אַבְרָשׁ אֲמִירִי.
|
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, יוֹסֵף.
|
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, מורי.
הוא שונה במובןשכל ספר הנכתב לא על ידי סופר אלא על ידי מישהו שבוער בעצמותיו לספר את סיפורו (נגיד "פרפר") |
|
|
בת-יה
(לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
בספר' קדחת לבנה' שכתב הסופר - העיתונאי יאצק הוגו-באדר, יש תיאור של שאריות הקבוצות האלה
אחרי שהן התפרקו, בגלל מדיניות הפרסטרוייקה. מומלץ לקרוא. |
|
|
זאבי קציר
(לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
סקירה מסקרנת, תודה לך
|
|
|
אפרתי
(לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
בוודאי פחדת לנטוש אותו פן יאונה לך רע...
|
|
|
אַבְרָשׁ אֲמִירִי
(לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
סקירה מצוינת ומסקרנת.
תודה, יעל.
|
|
|
יוֹסֵף
(לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
נשמע מעניין. תודה!
|
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
נשמע ספר ''שונה''.
|
31 הקוראים שאהבו את הביקורת
