“סיפור אמיתי על יהודיות שמתאסלמות ומתחתנות עם ערבים. הסיפורים יפים, כואבים ועצובים. אבל... לא התחברתי לסגנון הכתיבה, לא אהבתי את הקפיצה בכל פרק על נערה אחרת. בלבול גדול, מידי פעם ישבתי וחשבתי עם עצמי מי זאת מיטל? מי זאת קארין? הייתי צריכה להזכר לפני שאני ממשיכה לקרוא. הנושא עצמו כואב ומוכר, אם היה כתוב אחרת היה מצויין.”

“ספר מעולה.בהתחלה קשה להבין מי הכותב- זה עובר מדויד -איש עצום שמחלץ נשים ונערות ישראליות שהתאהבו בצעירים מוסלמים והתחתנו איתם. לאחר מכן זה עובר לסיפור של ריקי ולאחר מכן לנערות אחרות. כתוב היטב לדעתי. ריקי-ריבקה, מספרת על איך שגדלה במשפחה דלת אמצעים בבת ים ושאפה להתעשר.ההורים שלה היו עובדים קשה, והיא לא היית מחוברת ליהדות כמן הרבה נערות חילוניות אחרות. סבתא שלה ז"ל כן היית מחוברת. כשהיית בת שש ע”

“הספר מבוסס על סיפורים אמיתיים, מזכיר את הסגנון של "לא בלי בתי", רק שפה מדובר בנשים יהודיות שנפלו ברשת של גברים ערביים מכפרים בישראל. בקריאה הראשונית שלי אחזה בי תחושה קשה שהבנות האלה טיפשות, חסרות שורשים, מכניסות את עצמן לחרא (בוץ זו מילה קלה לתאר, מצטערת) ומסכנות בכך את עצמן, את הילדים האומללים שיגדלו עם זהות בעייתית וכפולה, את משפחותיהן שנתונות לאיומים ואת המחלצים שעושים עבודת קודש ושמעבר לסכנה”

“סיפורים מעניינים ומצמררי שיער. קשה מאוד לשמוע שיש בקרבנו כל כך הרבה אנשים הנמצאים בקשרים כה מחיבים וכה עמוקים עם בני ישמעאל. ועם כל זאת לעניות דעתי הכל מתחיל מהחינוך מהגיל הרך. גם להורים העניים ואלו שלא שמים לב למעשי ילדיהם ואיך שהם גדלים אלו המילים החשובות שבכל בית צריך שיאמרו. וההגיון הפשוט אומר שכל עם נשאר עם בני עמו. יפיי הנפש נכחדו אי שם בשואה.”

“סיפור אמיתי על יהודיות שמתאסלמות ומתחתנות עם ערבים. הסיפורים יפים, כואבים ועצובים. אבל... לא התחברתי לסגנון הכתיבה, לא אהבתי את הקפיצה בכל פרק על נערה אחרת. בלבול גדול, מידי פעם ישבתי וחשבתי עם עצמי מי זאת מיטל? מי זאת קארין? הייתי צריכה להזכר לפני שאני ממשיכה לקרוא. הנושא עצמו כואב ומוכר, אם היה כתוב אחרת היה מצויין.”

“ספר מעולה.בהתחלה קשה להבין מי הכותב- זה עובר מדויד -איש עצום שמחלץ נשים ונערות ישראליות שהתאהבו בצעירים מוסלמים והתחתנו איתם. לאחר מכן זה עובר לסיפור של ריקי ולאחר מכן לנערות אחרות. כתוב היטב לדעתי. ריקי-ריבקה, מספרת על איך שגדלה במשפחה דלת אמצעים בבת ים ושאפה להתעשר.ההורים שלה היו עובדים קשה, והיא לא היית מחוברת ליהדות כמן הרבה נערות חילוניות אחרות. סבתא שלה ז"ל כן היית מחוברת. כשהיית בת שש ע”

“הספר מבוסס על סיפורים אמיתיים, מזכיר את הסגנון של "לא בלי בתי", רק שפה מדובר בנשים יהודיות שנפלו ברשת של גברים ערביים מכפרים בישראל. בקריאה הראשונית שלי אחזה בי תחושה קשה שהבנות האלה טיפשות, חסרות שורשים, מכניסות את עצמן לחרא (בוץ זו מילה קלה לתאר, מצטערת) ומסכנות בכך את עצמן, את הילדים האומללים שיגדלו עם זהות בעייתית וכפולה, את משפחותיהן שנתונות לאיומים ואת המחלצים שעושים עבודת קודש ושמעבר לסכנה”

“סיפורים מעניינים ומצמררי שיער. קשה מאוד לשמוע שיש בקרבנו כל כך הרבה אנשים הנמצאים בקשרים כה מחיבים וכה עמוקים עם בני ישמעאל. ועם כל זאת לעניות דעתי הכל מתחיל מהחינוך מהגיל הרך. גם להורים העניים ואלו שלא שמים לב למעשי ילדיהם ואיך שהם גדלים אלו המילים החשובות שבכל בית צריך שיאמרו. וההגיון הפשוט אומר שכל עם נשאר עם בני עמו. יפיי הנפש נכחדו אי שם בשואה.”