ביקורת ספרותית על רצות עם זאבים - ארכיטיפ ''האשה הפראית"-מיתוסים וסיפורים מאת קלאריסה פינקולה אסטס
ספר טוב

---

לא אחת אני תוהה האם הייתי משנה את דרך החיים שלי לו היה ספר מסויים יוצא לאור לפני שנים רבות ואני הייתי קוראת אותו אז. אלא שלא כך קרה וכנראה נדונתי לחיות את חיי כפי שחייתי. חיים עם הרבה שאלות, ספקות ומעשים שלא תאמו את התובנות המשפחתיות שסביבי. מעניין שהיו אלה זרים שדווקא עודדו אותי להמשיך במה שאני מאמינה (ויוצא דופן גם היה גיסי ז"ל שיצא כנגד כל מי שניסה לעצור בעדי). והיום אני שמחה על שלא ויתרתי.
ק. פ. אסטס אספה אגדות והחליטה לפרש אותן עפ"י מצבי הנפש של הנשים. הרעיון נחמד, אבל איכשהו יותר מפעם אחת הרגשתי שהיא מאלצת את הפירוש להתאים לאגדה ולהיפך. ויותר מכך, במשך השנים הבנתי שאין שום הבדל בין המצב הרגשי של האישה או הגבר, הם חווים בדיוק את אותן בעיות רגשיות, ההבדל טמון במעשים שלהם כתוצאה מהרגשות, וכאן נמדד ההבדל בין המינים, כי עפ"י רוב המוסכמות החברתיות מה שמותר לגבר אסור לאישה, ולפעמים להיפך. וכאן טמונה גם המלכודת לנשים באופן של: 'אל תעשי - זה לא יפה' או 'אבל הוא מפרנס טוב אז תישארי אתו' או 'מה את חושבת שמחכה לך שם בחוץ' ועוד - ועוד אמירות שנועדו לעצור ולהכשיל. אמירות שבאות דווקא מנשים - ורק אלוהים יודע למה - אולי מקנאה ואולי מפחד אמיתי, כי מה שלא מוכר מפחיד. ואולי כי קשה להיפטר ממה שנדחס לראש במשך השנים.
מה שהפריע לי בספר זה שהסופרת חוזרת על רעיונות רבים שוב ושוב מזויות שונות, ולפעמים זה נתן לי תחושה כאילו הכתוב נועד לקוראות מפגרות. בנוסף, למרות שהספר מתיימר לכלול את כל הבעיות יש בו התעלמות זועקת ממצבים של עוני ו/או ההכרח להישאר בבית כדי לטפל בילדים. אולי, כי באמת אין מה לעשות במצבים כאלה, ועל כך גם אני טוענת: אל תדון אדם עד שתגיע למקומו.
ובכל זאת, מומלץ לקרוא את הספר, נשים וגברים כאחד, אי אפשר להישאר אדישים אחרי שקוראים אותו.

» ביקורות נוספות של בת-יה
» ביקורות נוספות על רצות עם זאבים - ארכיטיפ ''האשה הפראית"-מיתוסים וסיפורים