לא אחת אני תוהה האם הייתי משנה את דרך החיים שלי לו היה ספר מסויים יוצא לאור לפני שנים רבות ואני הייתי קוראת אותו אז. אלא שלא כך קרה וכנראה נדונתי לחיות את חיי כפי שחייתי. חיים עם הרבה שאלות, ספקות ומעשים שלא תאמו את התובנות המשפחתיות שסביבי. מעניין שהיו אלה זרים שדווקא עודדו אותי להמשיך במה שאני מאמינה (ויוצא דופן גם היה גיסי ז"ל שיצא כנגד כל מי שניסה לעצור בעדי). והיום אני שמחה על שלא ויתרתי.
ק. פ. אסטס אספה אגדות והחליטה לפרש אותן עפ"י מצבי הנפש של הנשים. הרעיון נחמד, אבל איכשהו יותר מפעם אחת הרגשתי שהיא מאלצת את הפירוש להתאים לאגדה ולהיפך. ויותר מכך, במשך השנים הבנתי שאין שום הבדל בין המצב הרגשי של האישה או הגבר, הם חווים בדיוק את אותן בעיות רגשיות, ההבדל טמון במעשים שלהם כתוצאה מהרגשות, וכאן נמדד ההבדל בין המינים, כי עפ"י רוב המוסכמות החברתיות מה שמותר לגבר אסור לאישה, ולפעמים להיפך. וכאן טמונה גם המלכודת לנשים באופן של: 'אל תעשי - זה לא יפה' או 'אבל הוא מפרנס טוב אז תישארי אתו' או 'מה את חושבת שמחכה לך שם בחוץ' ועוד - ועוד אמירות שנועדו לעצור ולהכשיל. אמירות שבאות דווקא מנשים - ורק אלוהים יודע למה - אולי מקנאה ואולי מפחד אמיתי, כי מה שלא מוכר מפחיד. ואולי כי קשה להיפטר ממה שנדחס לראש במשך השנים.
מה שהפריע לי בספר זה שהסופרת חוזרת על רעיונות רבים שוב ושוב מזויות שונות, ולפעמים זה נתן לי תחושה כאילו הכתוב נועד לקוראות מפגרות. בנוסף, למרות שהספר מתיימר לכלול את כל הבעיות יש בו התעלמות זועקת ממצבים של עוני ו/או ההכרח להישאר בבית כדי לטפל בילדים. אולי, כי באמת אין מה לעשות במצבים כאלה, ועל כך גם אני טוענת: אל תדון אדם עד שתגיע למקומו.
ובכל זאת, מומלץ לקרוא את הספר, נשים וגברים כאחד, אי אפשר להישאר אדישים אחרי שקוראים אותו.

הספר הזה מבחינתי הוא מפת דרכים, לכיוון אופק שלא נחקר אצל הרבה נשים לדעתי- אופק של נשיות שלמה ,אינטואיטיבית וחפה מהסחות דעת. בקיצר מעבר להרי החושך.
צר לי אין לגברים מקום במסע שהספר סולל,ואני לא מכירה הרבה גברים שיהיה להם קל להכיל את הכיוון אליו המחברת חותרת .
זה ספר שנכתב כמו תיבת פנדורה שמציגה לנשים דרך סיפורי עם את כל המלכודות והעוולות שעברנו ועוד נעבור בדרך, אבל מפתה אותן לצאת במסע מתבקש כדי שיוכלו להכתיר את עצמן בסופו כשליטות הממלכה האישית שלהן.( ופה כבר אפשר להזמין את אישך שיבוא לבקר אם מתאים להוד מעלתך..)
ספר לא קל לקריאה עמוס תובנות ומושגים פסיכאנליטים שלא תמיד תורגמו בצורה ידידותית למשתמשת.

הוא מתווה דרך שלדעתי חובה לכל הנשים לצעוד בה , אבל כבר מההתחלה ברור שרק מטיבות לכת בכלל ישרדו את כל קריאת הספר ומעטות מהן יפנימו את כל התורה הגלומה בו.
צאו למסע, גם אם יקח לכן עשורים לחצות את הרי החושך הפרטיים, אל תוותרו ..

'רצות עם זאבים' מכיל בתוכו עולם קסום, צבעוני ומרתק של אגדות שלא סיפרו לנו כילדות קטנות, כמו: וסליסה, אישה כלב ים ועוד ועוד. הסיפורים שזורים ביופי הייחודי של עולם המעשייה לצד מבט שכמו טרם פגשנו מעולם.
עם זאת, המלל של אסטס בין לבין קצת פנימי מידי ולא מספיק מתקשר, לפחות לא איתי. הדיבור על האישה הפראית שקיימת בתוך כל אחת מאיתנו מדיר הרבה רגליים מן הספר הזה, וחבל. אני סבורה כי את הדרך לעולם שיוויוני ולקבלת הפנים השונות הקיימות בתוך כל אדם, גבר ואישה, סוללות המעשיות שמצויות בין קפלי הספר ולא האידיאולגיה הנלהטת של אסטס, היוצאת מחוויותיה האישיות ומעולמה היא. שלא כמו הטון האוניברסלי והעל זמני של המעשיות המובאות. תודה גדולה נתונה למחברת על שערכה היכרות עם אוצרות אבודים אלו ושלתה אותם מן המצולות אל מדפי זמננו.

ספר חובה לכל אישה באשר היא

ספר נהדר, אני ברת מזל שהוא התגלגל לידי.
לדעתי הספר טוב גם עבור גברים, גם כי בין היתר הוא מדבר על תחושות שקיימות ברמה האוניברסלית, וגם כי הוא בהחלט יכול לשמש פתח טוב להבנה והקשבה עצמית/אל האחר. שניהם חשובים (:

ספר מעולה , האמא של ההעצמה הנשית :-) הספר נולד הרבה לפני הטרנד הלעוס , והאגדות נולדו עוד הרבה לפניו ... ספר בעל ערך ומשקל , אורכו של הספר תורם להתעמקות בתחושות האישיות שעולות , מאוד מקרקע ונותן תקווה , נדמה לי שכל אישה יכולה להתחבר לפחות אל חלק ממנו ולמצוא בו את עצמה , ממליצה לגשת לקריאה רגועה , כנה ולא צינית , עם ציניות זה פשוט לא הולך . ספר חובה .

ספר טוב... מומלץ במיוחד לנשים