אחד הספרים המופלאים שקראתי מעודי. עד כדי כך שכאשר סיימתי אותו, כבר הייתי מוכן לקרוא אותו מתחילתו. שוב אנו נוכחים לדעת שמאחורי כותרות החדשות והמראות בטלויזיה או באינטרנט - קיימים חיים שלמים של אנשים קטנים-גדולים, שרק לאחר שאתה מכיר את חייהם ונקודת מבטם מקרוב - משתנה גם דעתך ונקודת השקפתך על אותו מקום, במקרה זה: אפגניסטן השסועה והמדממת.
למען האמת, תחילת הספר די משעממת וכמעט גרמה לי לנטוש אחרי כמה עמודים. רק המוניטין שיצא לספר דחף אותי להמשיך, ואכן לא התאכזבתי. הספר פותח בתיאור ילדותם של שני ילדים, במציאות לכאורה אידילית ופשוטה. לאט לאט מתגלים קשיים ומתגלות סכנות, ובעיקר תקרית קשה שמקרינה על המשך הספר, ממש עד סופו.
ממליץ בחום.
















