ביקורת ספרותית על רשימת המשאלות - פרוזה # מאת לורי נלסון ספילמן
ספר לא משהו

---

טוב, אי אפשר לומר שלא הזהירו אותי בחנות הספרים: זה ספר בנות, תתייחס בהתאם. ובכל זאת: אכזבה רבה, בעיקר משום היותו רב-מכר.

ראשית, בלי קשר לבנות או בנים: כתיבת הספר בגוף ראשון ובזמן הווה עיצבנה אותי מהתחלה. הכתיבה בגוף ראשון אמנם מקרבת אוטומטית בין המספר לקורא ויש הזדהות, אבל יש גם חסרונות לא מעטים, כמו: חוסר הידיעה מה הסביבה חושבת על המספר (שהוא בד"כ גם הגיבור). וכך, הספר הופך מיד למעט "שטוח" ועלול להיות משעמם. כתיבה בגוף ראשון היא מסובכת, ואינה מומלצת למחבר/ת טירון/נית, כמו כאן. גם השימוש בזמן הווה, לאורך כל הספר, משבש לנו לגמרי את הזמנים. אין לנו וודאות מתי בעצם זה התרחש. אני נאלצתי להפוך לי בראש את ההווה לעבר ורק כך יכולתי לחדור לראשה של הגיבורה, אבל זהו תהליך מתיש ומיותר.
השימוש בזמן הווה מקובל לרוב רק לסירוגין, כשמשלבים מכתבים או ציטוטים חשובים.

העלילה עצמה, (מה לעשות, ספר בנות) היא עלילה של רומן רומנטי ולעיתים גולשת לרמה נמוכה של רומן למשרתות, כאשר אתה ממש יודע מה עומד לקרות ואין הרבה טוויסטים בעלילה. נקודת האור היחידה היתה בהכנסתה של רוחה של האם המנוחה - לתוך הסיפור. אם המחברת היתה מעמיקה מעט באלמנט זה, ואולי אף הופכת את הז'אנר מרומנטי למיסתורי - היא בהחלט היתה מוסיפה מימד מעניין לספר. חבל, וחבל על זמנכם, ללא קשר למיגדר שלכם....

» ביקורות נוספות של שונא ספוילרים
» ביקורות נוספות על רשימת המשאלות - פרוזה #