ביקורת ספרותית על the death cure מאת James Dashner
ספר מעולה

---

זהו.
תם ונגמר. תם ונשלם.
סיימתי.
זו היתה המחשבה הראשונה שלי שסיימתי את הספר (ואז גיליתי שיש עוד אחד. אני במהלך קריאתו)


אני מניחה שלכל אחד, לילד, נער/ה, איש ואישה יש סדרה. סדרת ספרים שהוא גדל עליה, שהיא יקרה לו מאוד. שאם מישהו ישמיץ אותה, זה יהיה כאילו ירו לו חץ בלב, למרות שלא דיברו עליו אישית.

אחת מהסדרות האלו בשבילי, זו הסדרה הזו- הרץ במבוך. ואני יודעת, יש הרבה מכם שאומרים שהכתיבה נוראית, הדמויות שטוחות ועוד הרבה כאלה, אבל בי הסדרה הזו נגעה. היא אחת מהסדרות שיותר נגעו בי בחיי. (משמיצים את הסדרה הזו די הרבה אז זאת אומרת שמשמיצים אותי הרבה. לא נורא ^_^)

אז את הביקורת הזו אחלק לשתיים: הספר עצמו והסדרה עצמה.


אז הספר הזה הוא הספר שחותם את הטרילוגיה הכרונולוגית. יצאו ויצאו עוד שני ספרים שהם לא בסדר העלילה אלא מספרים מה קורה לפני עלילת הספר הראשון.

כבר אמרתי פעם שקשה מאוד לדעת איזה ספר בסדרה הזו יותר טוב. ואסביר עכשיו את עצמי: הכתיבה לפי דעתי מעולה. היא זורמת, היא כיפית. היא אולי לא הכי גבוה או מיוחדת אבל כיף לקרוא אותה. וכתיבה זורמת זה כבר נקודה אצלי.
אולי לא מספרים על הדמויות, אבל קשה לי שלא להתחבר אליהן. לכל אחת ואחד (בעיקר אחד). גם הדמויות שפחות אהבתי, גם עם "הרעות", הצלחתי להתחבר. יש בהן משהו שהוא... לא קסום, אלא מיוחד. הן דמויות אנושיות לדעתי.
יש שיגידו שהן דמויות רכרוכיות, ואלי הן כאלה, אבל אל תגידו לי שאם היו מוחקים לכם את הזיכרון והייתם צריכים להילחם על החיים שלכם בשלל סכנות, בעולם שאתם לא זוכרים, לא הייתם נשברים פעם אחת. גם האמיצים והחזקים היו נשברים. לכן כל טעות של תרזה, בכי של תומאס, חולשה של ניוט (תקולל ג'יימס דשנר), הקרבה של צ'אק, שנאה ויריבות מצד גאלי, כל אלו גרמו לדמויות להיות לי אנושיות וכנות. כאלו הן.

אז אומר את האמת, הספר הזה הוא חמישה כוכבים עדין, אבל אולי הוא הכי פחות טוב בסדרה (אני המומה מעצמי, כן). ואני לא אומרת את זה כי קראתי אותו באנגלית, אלא כי באמת היה משהו שהיה פחות זרם מצידי, לא יודעת.
אבל אל תטעו! הספר מעולה עדין!
בספר הזה אנחנו מגלים סודות, בספר הזו אנחנו נחשפים אל הכל סוף סוף. אנחנו מרגישים את העורקים שבהם פועם הדם נמרצות ואנחנו רק רוצים שהדמויות שלנו יישארו בחיים. כי ברץ במבוך מקרי המוות יכולים מאוד להפתיע.

ואם מדברים על מקרי המוות, הספר הזה שבר אותי. שבר. אני הייתי מקל, והספר הזה הוא נעל שדרכה עליו עד שהוא נשבר סופית. הספר הזה היה הראשון (והיחידי) שבכיתי ממנו. הכל שם חזק, הרגשות והאמת. לא אספר לכם איזה מקרה מוות זה, הוא מאוד מפתיע ומה שאומרים בו ממש שובר ומשאיר אותך עם פה פעור, אבל בואו נאמר שדי פיזרתי הרבה ספוילרים בהרבה מקומות וגם תחשבו על הדמות שכולם אוהבים ואז מתה. כן, זה היה בדיעבד המוות הכי ברור.
כי תמיד הסופרים אומרים לעצמם, "הי, כולם אוהבים את הדמות הזו. בואו נשבור ונרסק להם את הלב ונהרוג אותו!"
ולכן בשתי מחברות שלי תוכלו למצוא דף מקושקש בעט שבו כתוב באותיות גדולות ונמרחות: "I hate james dashner!"
כן, במילים האלו בדיוק עם עוד המון קישקושים זועמים בצד.

אז הספר הזה מפתיע, הוא מורט עצבים. הוא כמו הטריילר הכי מותח שראיתם אי פעם, למרות שזה ספר ארוך והכל. תמיד יש לי הרגשה שטריילרים זה אחד הדברים הכי מותחים שיש. שרוצים לתת לך טעם של עוד. והספר הזה בדיוק כזה, רק שכאן זה נגמר. הקצוות די נסגרו. אבל עדין יש תחושה שאתה זועק כמו קבצן מתחנן עם כוס פח, "אני רוצה עוד! תנו לי עוד!"
וזה הספר בשבילי. הספר האחד והיחיד שאני שמחה שקראתי באנגלית (קראתי גם את ערי נייר באנגלית אבל ממנו פחות נהנתי)


הספר הראשון בסדרה גרם לי להיות משותקת. הוא גרם לי לקרוא אותו בכל מקום לא משנה איך.
הספר השני היה כמו הראשון וגם סיקרן אותי יותר וגם גרם לי לרצות לדעת עוד, להיות מרוטת עצבים עד שאקבל את הספר הבא.
הספר השלישי היה כל הספרים יחד, אבל היה גם עוצמתי ומרגש יותר.

זוהי סדרת הרץ במבוך בשבילי לגמרי (הספרים מהבחינה הכרונולוגית כמובן).
אני רואה את הסדרה הזו כמשהו מיוחד משהו שהוא גם עתידני, גם מותח, גם משאיר לך ניצות בעיניים, גם גורם לך לצחוק ולהתרגש.
אני שמחה שהסדרה הזו קיבלה את פרס הסדרה הטובה ביותר באיזשהו טקס, לא זכור לי איפה, אבל שמעתי על זה.
מגיע לסדרה הזו. ואולי כמו שאמרתי רובכם לא התחברו אליה, אבל אני כן. אני הרגשתי אותה ונשמתי אותה.
אז תנו לה הזדמנות. היא יכולה להפתיע. התעלמו מכל שגיאות ניסוח והקלדה של ההוצאה ומדעות קדומות ותתנו צ'אנס לסדרה.
ואולי זו רק אני ועוד כמה אנשים. אולי אני סתם מוזרה. אבל הסדרה הזו בשבילי היא כמו הרוח: חולפת אבל תמיד נשארת.



נ.ב כל מי שרוצה ספוילרים, שיפנה אליי.

» ביקורות נוספות של snow fox
» ביקורות נוספות על the death cure