• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
ניסויים בחיי משפחה

ניסויים בחיי משפחה

מאת שי גולדן

הביקורת של אוהבת לקרוא

תמונה של אוהבת לקרוא
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
4.0
ניסויים בחיי משפחה

ניסויים בחיי משפחה

מאת שי גולדן

הביקורת של אוהבת לקרוא

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
תמונה של אוהבת לקרוא
הוצאה לאור:כנרת זמורה
שנת הוצאה:2014
קטגוריה:ספרות
הקודמת
בלו-בלו
לפני 11 שנים

“עד כמה האמת חשובה לנו? עד כמה אנחנו מסוגלים להתמודד עם האמת של בני זוגנו וילדנו? האם נוכל לקבל אותם”

3/6
ביקורות על ניסויים בחיי משפחה
הבאה
rea
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 4 שנים

“כמה דמויות מופיעות בספר זה. הראשון דן מתכנת מחשבים בן 43 שלא מאושר מהחיים מואס בעבודה שלו מואס באשתו”

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 10 שנים•1 דקות קריאה

ספר מזעזע... קשה ובעיקר ספר סוטה! אבל בקטע טוב בזכות הכתיבה והרעיון שעומד מאחוריו.
הספר בועט בכל מוסכמה חברתית או נורמה כפי שכולנו מכירים ורגילים לראות.
במשפחה אחת יש לנו:
אבא שתיין בעל הרס עצמי ומשיכה מינית כמעט לכל דבר שפוגש (כולל אחותו התאומה!!!!)שמפוטר מהעבודה ומסתיר זאת..
אמא מורה שמנהלת רומן עם תלמיד בן 17 ומסתירה זאת...
ילדה בת 14 ששוכבת עם כל העולם כולל אבא של חבר שלה ומסתירה זאת...

סיפורם (ההזוי) מסופר כל פעם מזוית אחרת והוא כתוב בצורה מאוד בוטה ובשפה מלוכלכת אפילו.
על פני כמעט כל הספר בעיקר עולה תחושת גועל על כל ההתנהלות החולנית של המשפחה אבל אי אפשר שלא לכאוב גם את כאבם של השקרים והמחיר שהם גובים - מחיר הבדידות והפחד.

הספר ממש אבל ממש לא מתאים לכולם! אני יכולה להבין למה הוא לא יקבל מיליון כוכבים פה ואני אולי אפילו מסכימה עם הביקורות הקשות ביותר עליו אבל דבר אחר אני חייבת לציין לטובתו:
הצורה הנשכנית שהוא כתוב גורמת לך לחשוב, להרהר באיכות החיים שלך עצמך והדרך שאתה בוחר לנהל את האמיתות והשקרים שלך.
לכולנו יש אמת ושקר שזורים אחד בשני בכל מיני סיטואציות שונות בחיים והספר הזה לקח אמנם מקרה מאוד קיצוני וחולני אבל בהחלט מעורר מחשבה ולא רק גועל.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של חני
חני
תמונה של נתי ק.
נתי ק.
תמונה של בת-יה
בת-יה
תמונה של cujo
cujo
תמונה של yaelhar
yaelhar
5קוראים|גיל ממוצע59|80%נשים

על המבקרת

תמונה של אוהבת לקרוא

אוהבת לקרוא

ותיקה
חברה מזה 16 שנים
285 ביקורות•3 נבחרות•2,938 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•מתח ריגול והרפתקאות
תמונה של אוהבת לקרוא
אוהבת לקרוא
ותיקה
חברה באתר מזה 16 שנים
ביקורות285
ביקורות נבחרות3
לייקים שקיבלה2,938
דירוג ממוצע3.6 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת144ספרות מקורית73מתח ריגול והרפתקאות50

דיון על הביקורת

1 תגובה
חני
חני •לפני 10 שנים

לפעמים על ידי כך שהעלילה מזעזעת המסר יושב טוב יותר!!

מעניין למה סופר מחליט לשים את כל הביצים הרקובות במשפחה אחת. הצלחת לשכנע אותי שהוא מזעזע.מההיבט הטוב.
1 תגובה בסך הכל

ביקורות נוספות של אוהבת לקרוא

רגע אחד אתה כאן

רגע אחד אתה כאן

ליאן מוריארטי

הספר הזה השאיר אותי קצת בדילמה אם הוא טוב או לא.
יש בו לטעמי פער גדול בין איכות הכתיבה וההנאה ממנה לבין הסיפור העלילתי. היה לי קשה להחליט מה אני יותר: נהנית לקרוא את הדמויות או מחפשת תוכן ועלילה שתתקדם לאנשהו.
הסיפור עוסק לסירוגין במספר דמויות: כולן היו על טיסה אחת שבה אחת הנוסעות עברה נוסע נוסע ופשוט אמרה לו את תאריך וסיבת המוות שלו.
למה עשתה כך? לא ברור. הספר מספר גם את סיפורה האישי בצורה מפורטת לאורך תחנות חייה ואפשר להגיד שהיא בעצם הגיבורה הראשית בסיפור.
הפרקים שעוסקים בה מובאים בגוף ראשון בניגוד לשאר הפרקים על הנוסעים שמובאים בגוף שלישי.
(למה בתיאור הספר בכריכה האחורית בחרו להתעמק דווקא בדיילת? ממש לא ברור).

סיפור חייה כתוב יפה ואופן חלוקת הספר לפרקים מצויין: כל פעם מתמקד בנוסע אחר מהטיסה ובחייו האישיים ואיך אותה נבואה שניתנה לו בחייו משפיעה עליו ועל החששות שלו ועל אופן קבלת ההחלטות שלו.
יש הרבה מאוד דמויות יחסית ולפעמים אפילו הרגשתי שהם יותר מידי.

ועדיין לאורך כל הקריאה הכייפית הזאת כל הזמן חיכיתי שמשהו נוסף יקרה... טוויסט או התפתחות עלילתית משמעותית. העמודים עברו וכל הזמן אמרתי לעצמי שבטח מחכה פה עוד משהו ..
שלא יכול להיות שעד כמה שזה כתוב יפה ונעים לקריאה שזה הכל בעצם...

ומכאן הדילמה שלי. ברגע שדברים לא ממש זזו מבחינה עלילתית קצת נשארתי עם חצי תאוותי בידי.
אולי אם הספר היה קצר יותר זה היה פחות מפריע לי אבל בסוף מדובר בלא מעט עמודים.
מתקשה להחליט אם מדובר בספר של 4 כוכבים או 3. תחליטו אתם

אתמול•
★★★★★
•אוהבת לקרוא
הסוד של עוזרת הבית

הסוד של עוזרת הבית

פרידה מקפדן

היה לי ברור שהספר הזה לא יוכל להיות טוב כמו הראשון בסדרה ולו רק בגלל שכבר אין לי את אלמנט ההפתעה.
כלומר ידעתי שנכונה לי הפתעה וחיכיתי לה.

ייתכן ואם לא הייתי קוראת את הספר הראשון (ואין בעיה מהותית אגב לקרוא את הספר הזה קודם) אזיי ההנאה מהספר הזה היתה גדולה יותר.
ועדיין לא הצלחתי לחזות בדיוק את אופי ההפתעה.
כלומר ידעתי שמחכה לי הפתעה ולא הצלחתי לנחש מהי תהיה. גם זה נחמד.

המשך סיפורה של מילי עוזרת הבית והפעם היא מגיעה לבית חדש ובו היא מתחילה להבין שיש משהו מוזר (שוב...:-)) ביחסי בעל הבית ואישתו .
היא מנזה לגשש ויחד עם זאת מבינה שעדיף גם לא להתערב וככה היא נקרעת בין התחושות שלה עד שהמציאות (או משהו אחר..) קובעת עבורה לבצע מעשה.

אני יודעת שיש ספר שלישי בסדרה .
מרגיש לי שדי הבנתי את הרעיון אבל אם יתגלגל לידיי יש מצב אקרא גם אותו :-)

לפני 4 שבועות•
★★★★★
•אוהבת לקרוא
אורחים

אורחים

איילת גונדר-גושן

אני מאוד אוהבת את הכתיבה של איילת גונדר גושן ואני מתכננת לקרוא עוד ספרים שלה. זה האחרון שיצא ואני נוטה לחשוב שהוא לא הכי טוב שלה.
הספר מתחיל מצויין והסיפור מאוד תופס וכתוב יפה.
אחרי אמצע הספר הסיפור קצת מתפזר והולך למקומות קצת אחרים ודווקא 30 עמודים אחרונים לטעמי גרמו לספר להיות פחות טוב
לא קורה הרבה שספר מתחיל טוב ודועך... לרוב אנחנו נתקלים במצב ההפוך אבל פה זה מאוד בולט.
הספר מתחיל בסיפור של אישה עם פעוט בבית הנמצאת יחד עם פועל ערבי בדירה.
בשוגג הפעוט מפיל פטיש של הפועל מהמרפסת וגורם למוות של בחור צעיר. תגובות שרשרת לארוע הזה מייצרים חצי ספר מאוד מושך... זורם וכתוב היטב.
מאוד נהנתי מהכתיבה והדמויות.
אבל כאמור מבחינתי לפחות לקיחת העלילה לאן שנלקחה בחציו השני של הספר מעט הורידה לי מתחושת ההנאה. הרגשתי התפזרות על פני כמה עלילות קטנות שאפילו יכלו להיות מתאימות לספר אחר לגמרי...
סך הכל ספר נחמד עם טיפה התפזרות מיותרת בסופו.

לפני חודש•
★★★★★
•אוהבת לקרוא
ברגע אחד

ברגע אחד

סוזן רדפרן

אנו נוטים לחלק את עצם קיומנו לשתי קבוצות: חיים או מתים. פשוט לכאורה.
אבל יש את הקבוצה השלישית: אותם אנשים שלא מתו אבל הפסיקו לחיות.

הספר הזה עוסק בהם.
הוא עוסק גם ברגש האשמה ואיך הוא משפיע על אותם אנשים.
האם כל מי שחש אשמה בהכרח עשה משהו רע? ומה אם אדם טוב פשוט בחר בחירה נוראית? האם הוא עדיין אדם טוב?

משפחה עוברת ארוע מטלטל משנה חיים והוא מסופר מנקודת מבט ייחודית מאוד. היא בעצם עושה את הספר למיוחד וגם נותנת לו את המימד הנוסף שקשה להשיג אם לא היה דרך אותה נקודת מבט.
כדי לא לעשות ספויילר אני לא אפרט לגבי מהי אותה נקודת מבט אבל אין ספק שלא ראיתי את זה מגיע.

הספר הזה זרק אותי למשפחות הרבות של ה 7 לאוקטובר. לא בגלל הדמיון לגורם האסון משנה החיים אלא בגלל ההשפעה שלו על האופן בו פורקו משפחות שלמות. עולמות שלמים קורסים וגם השורדים בעצם לא חיים כבר.
לא פעם במהלך הקריאה התחלתי לבכות כי הספר הזה נוגע בך בהרבה משפטים ואמירות שהוא מביא איתו.
התובנות של הדמות הראשית (שמספקת את אותה נקודת מבט ייחודית) שוברות את הלב והדמעות פשוט זלגו.

יחד עם זאת הוא לא מושלם ולא חף מטעויות: לקראת הסוף הרגשתי שהוא נמרח דווקא וחלק מהדברים לא נסגרו בצורה מושלמת כפי שהייתי מצפה.
כמו כן היה משהו בהתנהגות של של אם המשפחה שמצאתי אותה קצת חסרת היגיון וזה די הפריע לי.

אם הספר לא היה מסופר מאותה נקודת מבט מיוחדת יש מצב אפילו הייתי מורידה לו עוד כוכב אבל בסוף הוא כן מיוחד ושונה.
מאמינה שלא אשכח אותו בשל כך אף פעם.

לפני חודשיים•
★★★★★
•אוהבת לקרוא
חתונה של אחרים

חתונה של אחרים

אליסון אספק

ספר די סתמי שאפשר גם לכתוב ב 300 עמודים ולא מעל 400 כמו פה.
הסיפור פשוט מאוד ואפילו צפוי בחוסר אמינותו ובקצ'יות שלו.
בחורה כואבת את גירושיה אחרי בגידת בעלה. הולכת למלון על מנת להתאבד.
באותו מלון בדיוק מתארחים אורחים רבים לכבוד חתונה מושקעת ורבת ארועים נלווים... הבחורה מתוודעת לכלה ולכל הסובבים אותה ובעצם כך היא נשאבת לארוע ותוך כמה ימים באופן הכי צפוי ולא אמין כמובן חייה משתנים : הרצון למות נעלם... התאהבות...חדוות חיים...הכל תוך 3 ימים לכאורה.
זה אולי עובד בסרט נטפליקס בינוני (וכשאני אומרת עובר אני מתכוונת נסלח) אבל בספר עם 400 עמודים איכשהו זה מכעיס יותר.
נכון הספר קריא וזורם אבל אני לא הצלחתי להתחבר לאף תחושה של הגיבורה: לא הדיכאון המוקצן עד כדי תיכנון התאבדות ובטח שלא היציאה ממנו תוך 2 מסיבות קוקטייל עם אנשים שאת לא מכירה.
גם את ההגיון של שאר הדמיות בספר לא הצלחתי להבין: חתן וכלה על שלל קבלת ההחלטות שלהם ושל האורחים. היכולת של כולם להיפתח לבחורה זרה לחלוטין שבכלל באה להתאבד ובשל כך תוך יומיים בערך לשנות את כל מה שחשבו, רצו או הרגישו עד כה.
אולי אם הדברים הכי נפרשים על פני תקופה ארוכה יותר ולא סופש של חתונה אחת היה יותר הגיון לסיפור.

גם הנסיונות של השיחות בספר להיות ציניות ומצחיקות לא עברו אותי. בדיוק כמו הניסיונות של הספר לרגש.
בסוף הוא סתם סיפר סיפור לא אמין בצורה מאוד שיטחית.

לפני חודשיים•
★★★★★
•אוהבת לקרוא
סולם גנבים

סולם גנבים

ליאור אנגלמן

ספר מאוד יפה שאמנם לקח לי קצת זמן לסיים (תקופת מלחמה...חוסר פניות מחשבתית) אבל ידעתי כל הזמן שזה לא בגללו.
הספר כתוב מאוד יפה. מצליח לחבר אליך את הדמויות וגם לשזור עלילה מעניינת.
זהו ספרו הראשון שאני קוראת של ליאור אנגלמן והבנתי שזה נחשב גם לספרו הטוב ביותר.

סיפור חייו של יהודה טייב: ילד חכם , בן זקונים למשפחת פשע בשכונת התקווה, שהצליח כנגד כל הסיכויים לצאת מהגורל הצפוי לו.
בעזרת השקעה של אנשים טובים וגם של אמא אחת עקשנית הוא מצליח להיות משהו שאף אחד מבני משפחתו לא היה: איש חוק ומוסר עם לב גדול.
הספר מגולל את סיפור חייו עד הפיכתו למבוגר בעצמו המתמודד בין היתר גם עם העבר שלו ועם השלכותיו למרות כל הבחירות האמיצות שעשה בחייו.

לא הבנתי למה בתקציר הספר בכריכה האחורית מתעקשים לספר משהו שקורה רק ב 100 עמודים אחרונים של הספר בכלל. לטעמי זה היה מיותר וקצת הרס לי.
ממליצה להגיע לספר הזה בלי לקרוא את הכריכה האחורית.
הכתיבה האיכותית והסיפור העלילתי שזורים מאוד יפה אחד בשני והספר מומלץ בחום!

לפני 3 חודשים•
★★★★★
•אוהבת לקרוא
הפשרה של לונג איילנד

הפשרה של לונג איילנד

טאפי ברודסר־אקנר

ספרה החדש של הסופרת שכתבה את "לפליישמן יש צרות" סיקרן אותי וכאשר הוא הגיע לספריה מייד לקחתי אותו אבל לצערי הוא הרבה פחות טוב.
סגנון הכתיבה ה 'חופר' מעט עם הקריינות המעט צינית עדיין קיים אבל בניגוד ל "לפליישמן יש צרות" הוא פחות הומוריסטי יותר מנדנד...
סיפור העלילה אמנם יכל להיות מעניין ולרגעים הוא אכן כך אבל יש עוד דיברור של דמות המספר... עודף פרטים וצורת כתיבה שמתישה לפעמים.
כך הספר הפך ל 400 עמודים שחלקם הגדול (בעיקר בחציו הראשון) ממש מיותרים.

סיפורה של משפחה יהודית עשירה מאוד בלונג איילנד שארוע מרכזי בשנות ה 80 בו נחטף האבא לצרכי כופר מרחף על כולם גם לאחר 30 שנה.
האבא מוחזר לאחר שבוע חי ובריא (גופנית לפחות) אז נושא החטיפה הוא לא הסיפור.
הסיפור עוסק בדמויות המשפחה ולאן שהחיים לקחו אותם לאחר עשרות שנים.
שלושת הילדים גדלו והספר כל פעם מתרכז בילד אחר ואיך הוא 'נשרט' מהארוע המכונן הזה. ברקע יש את הנושא של ירידת המשפחה מכל נכסיה ובעצם איך זה משפיע בנוסף על כל ילד בהתחשב באופי שלו ולאן שהחיים לקחו אותו.
מה עשה הכסף והמעמד לכל ילד?
מה המשמעות של אובדן הכסף המשפחתי לכל ילד?

יש רגעים שהספר מאוד קריא ומעניין ויש רגעים שהוא חופר עם מלא שמות ופרטים של דמיות שוליות והקורא קצת טובע בפרטים שלא כל כך רלוונטים.
אם היו מורידים לפחות 150 עמודים ונצמדים לרעיון הכללי אבל עם פחות 'חפירות' הספר היה בהחלט מקבל עוד כוכב ממני.
לקראת הסוף כשדברים קצת מקבלים סיפור עלילתי הוא השתפר.

לפני 4 חודשים•
★★★★★
•אוהבת לקרוא
דוקטור בואי אצלי

דוקטור בואי אצלי

מירה מגן

אני מתה על מירה מגן. השפה... הכישרון..
כמעט כל ספר שלה פשוט ממתק .
היה לי ברור שאם יוצא לה ספר חדש אני אגיע אליו.
אז אין מה לדבר מירה מגן ממשיכה לכתוב בצורה מדהימה. כתיבה עשירה... כמו מנגינה מתוקה באמצעות מילים.
בקטע הזה היא לא איכזבה אבל כן אני מסכימה עם שאר הביקורות פה: ציפיתי ליותר.

סיפורה של גילה, המטו-אונקולוגית, מתחלק למספר רבדים ובעצם כל אחד בפני עצמו יכול להיבחן כי הם לא כל כך מתחברים או תורמים אחד לשני.
העלילה מעט מתפזרת למספר נושאים שאחד מהם לפחות לטעמי תלוש ולא אמין. (כל נושא הקשר של אחותה עם הבעל של אחותה השניה...). לא בטוחה למה בכלל צריך את כולם. מה התרומה השולית של כל אחת מהעלילות האלה לתוצר הספרותי המלא?
לא בטוחה .
אז הספר כתוב יפה. על זה התלבטתי בין 3 ל 4 כוכבים אבל בסוף נתתי 4 כי לא סבלתי בקריאה בכלל.
זה ספר טוב אבל היא פשוט מסוגלת ליותר.

מציינת פה לטובה את הביקורת של אפרתי המנומקת והמדוייקת כל כך. כל מה שהיא כתבה פשוט נוגע בול בכל מה שטוב ולא טוב בספר הזה. רוצו לקרוא גם אותה!

לפני 5 חודשים•
★★★★★
•אוהבת לקרוא
שקרים מחדר המיטות

שקרים מחדר המיטות

גרג אולסן

ספר מתח סביר אבל בהחלט לא משהו שאזכור בעתיד לדעתי.
ראשית השם שהוא קיבל בעברית ממש עלוב ביחס לשם במקורי באנגלית: LYING NEXT TO ME
משחק המילים עם המילה שקר היה יותר חשוב לטעמי בתרגום מאשר נושא חדר המיטות...
אז לטעמי זה כבר טעות ראשונה של הספר וזה בכלל לא אשמת הסופר.

הסיפור: גבר צופה מרחוק באישתו נחטפת בזמן שהם בחופשה משפחתית בצימר עם הבת שלהם.
הסיפור קופץ כל פעם ממספר נקודות מבט: של הבעל עצמו, של החוקרת ושל זוג נוסף שהיה בחדר לידם בצימר בזמן החופשה.
ככה בעצם מתגלים כמובן סודות... היסטוריה ותככים שמוכיחים כי רב הנסתר על הגלוי כמו שתמיד קורה בספרים מסוג זה.
עד כה הכל טוב. הספר כתוב סוחף...מושך..מעניין.
זה השלב בספר שהכל תלוי באיך דברים ייסגרו. אם הסוף יפתיע... או יחשוף משהו חדש הספר נחשב הצלחה בד"כ.
אבל פה אני מגיעה לבעיה השניה של הספר והיא כן אשמת הסופר: הספר מכיל ממש מעט דמויות. ממש מעט.
פתרון התעלומה כביכול מורכב מהן מן הסתם.
ברגע שהסופר בוחר כל פרק לספר מנקודת מבט של דמות אחרת אבל ממש מתוך רחשי ליבה בגוף ראשון לרוב הוא חייב אח"כ להצמיד את פתרון העלילה לקו הזה.
בלי לעשות יותר מידי ספוילרים זה לא המצב בספר הזה וככה הורדתי לו כוכב על חוסר אמינות וסתירה באפיון וקו פעולה של דמות מסויימת .
קשה להסביר בלי לעשות ספויילר אבל סגירת הסיפור לא תואמת לאמצע שלו. סתירה פנימית.

לא נורא. ספר זורם עם פאשלה של הסוף....
שכל אחד יחליט כמה זה קריטי עבורו.

לפני 5 חודשים•
★★★★★
•אוהבת לקרוא

ביקורות נוספות על "ניסויים בחיי משפחה"

ניסויים בחיי משפחה

ניסויים בחיי משפחה

שי גולדן

#
שמעתי את הסופר באיזה פודקאסט (לא על ספרות) והסתקרנתי. כשהתחלתי לקרוא התרשמתי בעיקר מהכתיבה הטובה והאמינה. המון מטפורות (טוב, סופר ישראלי) אבל כתיבה טובה ומעניינת. גולדן לוקח משפחה מייצגת ומנסה באמצעות קילוף שכבות, לטעון שסודות ושקרים הם מה שהורס אנשים, זוגות ומשפחות. טענה שאני די בטוחה שאי אפשר להוכיח.

הספר כתוב בצורה של פרקים – בכל פרק מדברת דמות אחת. אבי המשפחה שמתמודד עם לחץ שהוא חושב שאינו יכול להתמודד איתו. הוא בן 43, נישואיו מתפרקים, הוא מפוטר מעבודתו ובטוח שלא יוכל למצוא עבודה בגילו המופלג(!) (הספר יצא לאור ב2014 ואולי מבטא מה שחשבו אז על הנושא ועל הגיל) אשתו בת 42 עוברת "גיל התבגרות" של גיל העמידה. מפנטזת על "אושר" שמגיע לה, כביכול. ועל נעורים ללא סקס שהחמיצה כשהיתה בגיל של תלמידיה. בתו בת ה-14 עוברת את גיל ההתבגרות כשבאמתחתה דעות קלישאתיות שהיא חושבת שהיא מבינה. היא חושבת "שמגיעה לה" פרטיות, מותר לה להתנסות בכל מה שהיא מחליטה ורק הורים ומורים שלא מבינים כלום, שהיא יכולה להתלונן עליהם במשטרה, מקלקלים את היותה "אישה בוגרת" בעטיפה של ילדה. יש גם דמות של מטפלת זוגית שמטפלת במשבר הנישואים של בני הזוג בצורה הכי בנאלית האפשרית (שיעורי בית, גילוי חיבה אחד בכל יום, כאלה)

ו-ב-כ-ן – גולדן מצליח לכתוב את הגבר בצורה אמינה פחות או יותר. דן חי בתוך ראשו, מרגיש מקופח קבוע. בעיניו הוא דחוי, לא אהוב, נישואיו עומדים להסתיים, מרגיש שאף פעם לא ניתנה לו הזדמנות לקבל את מה שהיה צריך, ובכך מצדיק את חייו הדפוקים ואת בחירותיו הגרועות.
גולדן מספר סיפור שלגיבורים בו יש די הרבה פעילויות לא מקובלות, מבחינה מינית או מבחינת הפנטזיות שלהם. זה יכול היה להיראות "פתיחות", אבל הוא משתמש בסיפורים שערורייתיים כדי להסיט את תשומת לבו של הקורא, לגרור אותו לסיפור דרך העניין והמציצנות. כמו סופרים רבים (משני המינים) גם גולדן מתקשה לכתוב היטב את המין הנגדי. הוא חד-אבחנה, יש לו "אוזן מוזיקלית", והוא מצליח לכתוב מונולוגים של דמויותיו הנשיות שנשמעים נכון, אבל לא מצליח "להיכנס לעורן". האישה שלו אינה אישה, בת ה-14 שלו אינה נערה בת 14.
אני די בטוחה שגולדן חווה טיפול. אבל מה שהוא הביא ממנו לספרו אלה רק הקלישאות המילוליות, שנראות על פניו כתובנות ומתבררות כגלישה לפלספנות, שכנראה חביבה עליו מאד.

לקראת הסוף קצת התעייפתי מהפטפטת הפילוסופית לכאורה, שגולדן מציג בסיפורו כתיחכום. הוא פונה אל הקורא מעל ראשם של גיבוריו, נואם על מה שהוא קרא בספרו של קארר (ההתייחסות לספר של קארר, שלא קראתי, רבה מאד בסיפור הזה). המשכתי לקרוא עד הסוף כי הסתקרנתי לדעת איך יחלץ גולדן את סיפורו מהסימטה ללא מוצא אליה קלע אותו. ובכן, יש לו פיתרון. חשבתי שנמאס לו מסיפורו והוא חיפש את הדרך האולטימטיבית לשים לו סוף.

כתוב היטב לרוב. מעניין לפעמים. מציע סיור מודרך בתוך מוחו של הסופר, שנראה אינטליגנטי ויש לו כנראה מה לומר, אבל הוא לא יודע איך.

לפני 11 חודשים•
★★★★★
•yaelhar
ניסויים בחיי משפחה

ניסויים בחיי משפחה

שי גולדן

כמה דמויות מופיעות בספר זה. הראשון דן מתכנת מחשבים בן 43 שלא מאושר מהחיים מואס בעבודה שלו מואס באשתו ולמעשה מואס בחיים. הוא מפוטר מהעבודה ולא יודע דברים רבים על אשתו ענת ועל בתו רונה. כל יום הוא משחק את המשחק עושה כאילו הוא נוסע לעבוד נוסע לקניון איילון מתחבר לבקבוק וודקה וסיגריות וככה מעביר את הזמן עד החזרה לבית בו אף אחת לא מחכה לו. אשתו לא סובלת אותו ולא אוהבת אותו. גם הוא כבר לא אוהב אותה. הם כל כך הרבה זמן ביחד וכבר מאסו בחיי השגרה הבורגנית שגרה אשר בספר זה מביאה להרס וחורבן.
דן הוא נוירוטי סובל מדיכאון, יש לו אחות תאומה אליה הוא נמשך מינית. בתו רונה בת 14 מגלה את סימני נשיותה ומנהלת חיי מין סוערים. גם אשתו לא תמימה והיא מנהלת רומן עם תלמיד בן 17 אותו היא מלמדת. זה לא ספויילר זה כתוב כבר בעמודים הראשונים.
הרומן שכתב שי גולדן הוא מעניין, קריא מאוד מלא הפתעות ויש בו חיוניות של מספר יודע כל. הספר לא חף מחולשות אך לדעתי הוא מצוין ואין בו רגע אחד משעמם.
כל אחת מהדמויות מסתירה סודות לכל אחת יש את הטירוף שלה ואת סימפטום השיגעון.
מה עוד יש בספר: הרבה אהבה, הרבה סקס, רגשות כמוסים, מחשבות אפלות מחשבות נורמליות ובכלל במהלך הקריאה הרגשתי שאני נכנס לראשן של הדמויות וחש מה שהן חשות.
הספר מהספר על התפרקות המשפחה על יחסי הורים וילדים על צביעות, על שקר ועל הקושי לשמור על שפיות בעולם משוגע שבו אדם חייב להיכנע לתכתיבים חיצוניים ולא יכול לשמור על הייחודיות שלו. הדיכאון בא לבקר כל דמות בספר ולצדו יש רגעים של שמחה של אושר חטוף ושל הנאה רגעית. גם הכסף הוא שחקן מרכזי בספר בין אם יש אותו ובין אם אין אותו.
לסיכום נהניתי מהספר והוא מומלץ.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•rea
ניסויים בחיי משפחה

ניסויים בחיי משפחה

שי גולדן

עד כמה האמת חשובה לנו? עד כמה אנחנו מסוגלים להתמודד עם האמת של בני זוגנו וילדנו? האם נוכל לקבל אותם כפי שהם או שישנם דברים עליהם שאנחנו מעדיפים לא לדעת כי לא נוכל להכיל?

במשך יותר מחצי שנה בעלי הסתיר ממני שפוטר מאחד ממקומות העבודה שלו. בכל יום שישי הוא קם מוקדם בבוקר, ארז תיק ומהר "לעבודה" כרגיל. אני לא שמתי לב. באותו זמן נולדה בתנו הבכורה ואני הייתי עסוקה בהיותי אמא חדשה ולא ראיתי אותו. השקר הזה הוביל לשקר נוסף. כדי שלא ארגיש מחסור בכסף, בעלי הסכים לקבל עבודה שידע שאני ממש מתנגדת לה. השקר השני הזה הוביל לשקרים נוספים, גרועים מקודמיהם. באופן בלתי נמנע העסק התפוצץ לבסוף וזעזע את המשפחה הקטנה שלנו. הרבה פעמים תהיתי מה היה קורה אם הפיטורים ההתחלתיים האלו לא היו קורים, או לחילופין אילו הייתי מסוגלת לראות שבעלי במצוקה, או אילו הוא היה חושב שאני יכולה להכיל את המצוקה שלו.

"האמת היא לא החברה הכי טובה של האדם", אומר שי גולדן מפיו של גיבור הספר דן רומנו. קובע ומרחיב: "האמת היא האויב המסוכן ביותר שלו... אמור אמת לאימא ואבא, ולמורה בבית הספר... ספר להם את האמת, בני היקר, כדי שהם יוכלו לשלוט בך באמצעותה. הם ימכרו לך בתמורה בולשיט שהאמת משחררת. האמת לא משחררת. האמת מפשיטה, חושפת, מחלישה, משאירה אותך בלי קלפים ובלי שריון. השקר הוא חברו הטוב ביותר של האדם. הסוד הוא האח הגדול האמיתי... המתודיקה שלי אומרת שכל עוד אתה מסוגל לחיות בשקר בלי להיתפס, אין שום סיבה בעולם להסגיר אותו. אפילו לא אחת טובה".

האמנם? האם הרדיפה שלי אחרי האמת היא מיותרת וישנם דברים שבאמת עדיף לא לדעת לגבי האנשים הקרובים לנו?

דן רומנו הוא גבר בגיל העמידה וכך גם אישתו ענת. הוא עובד בחברת מחשבים, היא מורה בחטיבת ביניים בה לומדת בתם היחידה רונה בת ה-14. הבורגנות במיטבה. כשהוא מפוטר הוא לא מעז לספר לה ולבתם המתבגרת. במקום זה הוא נוסע בכל בוקר לחניון של קניון איילון ברמת גן עם בקבוק וודקה וחפיסת סיגריות ,שותה את עצמו לדעת וחוזר בערב לביתו כאילו כלום. הנשואים של דן וענת הם על סף פירוק, ודן מפחד שאם יגלה את סודו המשפחה תתפרק. הוא לא מעלה בדעתו שגם לענת ולרונה יש סודות משלהן, גרועים משלו. כל היחסים המתוארים בספר הם איומים במידה כזו או אחרת – היחסים בין דן וענת, בין ההורים לרונה, בין רונה לחבר שלה יוני. אף אחד מהם בעצם לא יודע דבר על הקרובים לו ביותר. בשלב מסוים כולם מבינים הכל, כולם מרכיבים לעצמם את האמת בראשם, שלעתים תואמת את השקר ולעתים לא.

הספר לא קל לקריאה. הוא מזגזג בין נקודות המבט של הדמויות השונות, ובכל חלק אנחנו כקוראים מקבלים תובנות חדשות. הכתיבה של גולדן היא קשה ואכזרית ולא מקלה על הקורא. לי היה קשה עם הכתיבה הכוחנית מלאת הזעם שהקשתה עלי להזדהות עם הדמויות, וגם עם תיאורי סקס שמנפצים כל גבול מוסרי . מצד אחד הכתיבה של גולדן כנה ולא מתחנפת לקורא, ומצד שני חסרה לדעתי אמינות של גולדן ככותב מפי דמויות שונות. ביחוד צרמו לי ענת ורונה שלא היה בהן שום דבר נשי לטעמי. לא אהבתי גם את ההתערבות של הסופר עצמו באמצע הספר. זה נראה לי סתם מתחכם ומנתק את הקורא מהעלילה.
בסך הכל ספר טוב, המטפל בנושא הבוער בכולנו, אם כי כאמור לא קל לקריאה ולא נטול פגמים.

***********
מה שכן – לא הצלחתי להמנע מלחשוב שאת הספר היה צריך לכתוב בעל הכוכביות מכאן. הסגנון דומה לסגנון שלו, הוא רק היה עושה את זה הרבה הרבה יותר טוב. ראבאק ,תכתוב כבר ספר!

לפני 11 שנים•בלו-בלו
ניסויים בחיי משפחה

ניסויים בחיי משפחה

שי גולדן

ספר שני של שי גולדן אותו קוראת. הספר הראשון אותו קראתי היה "הבן הטוב".
בגלל שחשתי לגבי הספר "הבן הטוב" בליל תחושות, אותן לא חוויתי עם שום ספר.
הבעייתיות שלי עם הספר התבטאה בזה שלא ידעתי לומר לעצמי באם אני אוהבת או לא אוהבת אותו.
היום ראיתי כי נתתי לו ניקוד מאד נמוך, בגלל הקושי לעכל תסבוכי הנפש שבו.
מכאן נבעה הסתקרנותי לגבי ספר זה.
גם כאן - מדובר בגבורים בעיתיים, מתוסבכים. גם ספר זה קשה לעיכול כקודמו.
הוא עושה משהו בבטן...תחושה של אי נוחות, של משהו קשה, לא פתור ומתוסבך.
להגיד שהספר לא טוב, לא יהיה נכון. הוא קריא. יש עלילה...יש ניתוח פסיכולוגי של הדמויות.
יש פילוסופיה. מה שבהחלט נותן חומר למחשבה. מצד שני הכל מוקצן, קשה. פוגע בבטן הרכה ולא עושה נעים.
הקריאה מזכירה לי את אשר חשתי לאחר קריאה של הספר הקודם.
נזכרת כי אחרי קריאת הספר שאלתי את עצמי באם הספר הוא ספר טוב ומכאן שאלתי שאלה גדולה יותר,
"מה הוא ספר טוב?", האם ספר שלא מלטפך בכוון הפרווה, אלא מעורר למחשבה, קורא תיגר על מוסכמות החברה
בבוטות, שמעורר רגשות אי נוחות, אי נעימות וכדומה...יחשב לספר טוב?
התשובה, כנראה תלוי...
לגבי הספר הזה? - תלוי מה יהיה הסוף, כי רבע מהספר עדיין לפני.
(גם הניקוד ינתן לכשאסיימו)
ועוד הערה: אני תוהה לגבי אישיותו של המחבר...הבנתי כי בספר הקודם יש יסוד אוטוביוגרפי.
האם יש קשר בין הדברים? האם אתה צריך להיות סוג של טיפוס, אדם מתוסבך בכדי לכתוב ספר מתוסבך?
טרם הגעתי למסקנות.

סיימתי את הספר. לא אהבתי!!! יותר מדי פילוסופיה. יותר מדי סטיות. יותר מדי התפלצפות ואף התנשאות
מפי המחבר.
ספר טוב? - הפעם אומר, לא!!!

לפני 10 שנים•
★★★★★
•סבטלנה כהן
ניסויים בחיי משפחה

ניסויים בחיי משפחה

שי גולדן

חיכיתי לקרוא את הספר אבל הכתיבה רדודה לטעמי ולא הרגשתי בנוח עם התיאורים המיניים הכ"כ נמוכים.הפסקתי באמצע..

לפני 11 שנים•ריקי