ביקורת ספרותית על זעקת הטווס מאת ג'ינה ב. נהאי
ספר מעולה

---

לאחר רודף העפיפונים , שהיה ספר הראשון שלי של סופר מזרחי( אפגניסטן) , תהיתי לתומי מה יהיה ספרי הבא. האם אני אקנה לי את

אלף שמשות זוהרות , או שמא הכלה ממומבאי? , משהו השאיר לי טעם נורא שונה אך טעים , משהו מאד ערב לחיך.

בשיטוטיי אחר ספר נוסף התקיל אותי במבט הספר הנוכחי. אודה ולא אבוש , פחדתי נורא להתרסק ולהתאכזב , וכן בהינף עין הוא

התגלגל לו לשולחן שלי לסריקה ולקריאה. התקציר האחורי סיקרן אותי נורא. ובכלל ההיסטוריה כהסטוריה בהוויתה צדה אותי תמיד

כמו מגנט. עתיקות ומוזיאונים תמיד עשו לי את זה , וכשרשום היה בכריכה האחורית שהספר מדבר על הסטוריה בעבר של שושלת יהודית

של כ 200 שנה , והראש מייד לדמיין את התקופה , ואת החיות בעת ההיא.

הספר הנוכחי הנו ספר מרתק , ומוזר נורא.

קודם כל מדובר על שושלת של משפחה יהודית , הנעה בסרט לעיתים קדימה ולעיתים אחורה בזמן וזה נורא נורא מבלבל.

הזמן המדובר בשושלת הזאת הוא על כ 200 שנה , ובה נפתח לנו צוהר רחב היקף על יהדות פרס , אני מעולם לא קראתי על יהדות זו

ולא נחשפתי לחומר שכזה מימיי , כך שקריאה זו גם היא דימיונית הייתה מרתקת ומוזרה במקביל.

בחלקו הראשון של הספר אין דגש מיוחד על דמויות והוא נראה בעיניי רדוד למדי , ריבוי הדמויות בספר , כמות גדולה מאד של שמות

של יהודים ומוסלמים לרבות מנהיגים ומלכים , גורמת לבלבול נוראי , ואני מצאתי את עצמי ממש כותב לעצמי שמות על דף/או

במצבים רבים חוזר לדפים שכבר קראתי בכדי לחבר נקודות מקשרות בין דמויות ותפקידים של האנשים הכתובים בו.

לי אישית נורא קשה לזכור שמות , אז על אחת כמה וכמה כשמדובר בשמות פרסיים שלא נתקלתי בהם מעולם לפני כן.

הספר נותן לקורא הבנה חדה לתקופה שהייתה אפלה נורא , עם אלימות וברוטליות נוראה הן מצד האוכלוסייה השיעית כלפי

האוכלוסייה הכללית , אך בייחוד כלפי היהודים שחיו בתקופה ההיא. לחיות כיהודי בתקופה ההיא היה זוועה שיש כדוגמתה במהלך

ההסטוריה , היהודים היו טמאים , מבודדים , והיחס כלפיהם כיהודים היה מבזה ומשפיל. חייהם היו כקליפת השום ודמם היה מותר

באופן קל כשם שהיו שוחטים כבשה. חובה לציין גם שהיחס של יהודים כלפי יהודים היה גם הוא ברבות מהמקרים מלווה בחשדנות קשה ,

ובמסעי עונשין וגירוש שלא היו מביישים גם את הרעים בבני האנוש עלי אדמות.

אך הדבר שצרם וכאב לי מכל היה היחס המבזה כלפיי נשים , מצמררת אותי רק המחשבה של איך זה להוולד אשה , בזמנים ההם , קל

וחומר באזורים בהם האוכלוסייה הינה מוסלמית. אשה בזמנים ההם , ולצערי ברבים ממדינות העולם השלישי כיום אשה היא חפץ , בובה

על חוט , שאין לה ולו מידה מול גבר , ושכל תמציתה הנה שעשוע מיני , חפץ משחק , והיותה רחם המייצר ילודה ורצוי גברים.

מעציבה אותי גם הגישה של הקהילה היהודית בה גורל של אשה בספר היה לא שונה בתכלית מאישה מוסלמית.

החתונות הכפויות בטווח גילאים של ילדות וביתוק הבתולין מעביר בי צמרמורת עד לשד עצמותיי.

בחלקו השני של הספר לאחר שמסופרות דמויות מהשושלת היהודית מגיעה לחיינו טאווס , אשר חותנה עם סולימאן הגבר , אדם עשיר ,

שמבוגר ממנה בשנים רבות , והיא הייתה היהודיה הראשונה שקראה תיגר ועזבה ת בעלה למרות מסע עונשין מצד קהילתה כנגדה.

טאוס הדמות מתפתחת בחלק השני של הספר באופן שבאמת אינך רוצה לעזוב את הספר מידייך.

לא הלאה אתכם בפרטים מכיוון שבאמת כמות המקרים והדמויות בספר הם רבות כל כך , שרק מי שיקרא אותו יוכל להבין על מה אני

מדבר.
לסיכום הספר מרתק ברמות , מלא במזימות , אסונות טבע בחבל ארץ מהמם ומטורף במקביל , כמות קורבנות בנפש הנה אינסופית

והקהילה היהודית קמה לה לאחר כל אסון או טבח כעוף חול חבוט ומדמם.

מה שבטוח הוא שאני אמשיך לחפש סופרים מזרחיים נוספים מכיוון שגם הספר הזה עשה עליי רושם אדיר , ופה מלא , במלוח ומתוק ,

בתחושה של דם וזיעה , אהבה וכאב. והמכלול הזה הוא מנצח בעיניי.

» ביקורות נוספות של arti
» ביקורות נוספות על זעקת הטווס