אחרי שהכול נאמר אן גריפין6מעולה. כתיבה משובחת. בנית סיפור מרתקת. נוגע בכל הנימים. מומלץ מכל הלב. תענוג.
בית על מים רביםאמונה אלון13בנימה אישית, זו לא סקירה. ספרה של אמונה אלון סקרן אותי בגלל אמסטרדם. הספר ריגש אותי אישית והעלה חוויות, מקומות, סיפורים ורגשות עליהם ובהם גדלתי. אי-לכך, איני יכולה להעריך אם בניית הסיפור היא לטעמי או לא, הוא ריתק אותי. אמי נולדה בשנת 1927 באמסטרדם ובה גדלה. בהיותה בת 13 כבשו הגרמנים את הולנד וחוותה עם משפחתה את כל הגזרות כפי שמופיעות בספר: "אסור ליהודים לדוג דגים, לנסוע בתחבורה ציבורית, לנהוג במכונית, להכנס למקומות ציבוריים, להסתובב ללא כוכב בד צהוב על הבד, לקנות ירקות בחנות של לא-יהודי, לרכוב על אופניים, להחזיק באופניים, לערוך קניות בין שלוש לחמש אחר הצהרים, ללכת למספרה....." היא ענדה טלאי צהוב, נאלצה לעזוב את בית ספרה (מונטסורי - בו למדה גם הילדה שבספר), למסור את האופניים וכל ההגבלות שחלו על היהודים. ההלשנות והאדישות של מרבית ההולנדים לא היו זרים להם, היה קומץ קטן של הולנדים שסייעו, הסתירו, עסקו בפעילות מחתרתית להצלת יהודים. סבי הקים בית-ספר לילדי היהודים שנאסר עליהם לבקר בבתי ספרם. (גם בספר מופיע ספור דומה על מורה יהודיה שמלמדת בביתה ילדים יהודים שנאסר עליהם לבקר בבתי ספר). ההתלבטות אם להסתתר או להמתין עד יעבור זעם אפיינה רבים מיהודי אמסטרדם. סבי קרא את הנולד והכין מקום מסתור בעיירה בהולנד. את אמי שלחו למשך שנה וחצי למסתור אצל אשה קתולית אדוקה שהיתה מורה לחינוך במיוחד, הילדים גרו אצלה בבית, במקומם לקחה ילדים יהודים והצילה כשלושים ילדים יהודים. לאחר השואה, עלתה אמי לארץ, סבי וסבתי נשארו לגור באמסטרדם. אני נולדתי בישראל, אך בבית דברו הולנדית וכך זכיתי לגדול על שתי שפות. ביקרתי את סבי וסבתי רבות לתקופות של מספר חודשים בכל פעם מגיל ינקות. הזכרונות שלי מאמסטרדם חזקים מאוד. הסביבה בה מתואר הסיפור בספר הוא האזור בו גרו סבי וסבתי ובו גדלה אמי שם הרביתי לשהות ולשוטט. הכל כל-כך מוכר ולכן מרגש עוד יותר במהלך הקריאה. אבי ברח להולנד מגרמניה בגיל 17, שהה זמן קצר באמסטרדם, נתפס והועבר למחנה וסטרבורק (אשר מופיע בספר - מחנה מעבר אליו נשלחו יהודי הולנד) שם היה נהג קטר של רכבת קטנה שהעבירה אספקה תפקיד שאפשר לו קשר עם המחתרת ההולנדית אשר ספקה לו תעודות זהות מזוייפות ובמקביל הברחת יהודים אל מחוץ המחנה. ממליצה לקרוא!
אבני הסליחהלורי נלסון ספילמן3קיטש אמריקאי, נושא מורכב "סליחה" "התנצלות" "אשמה" "בושה" מטופל בקלילות של רומן רומנטי.
מאחורי ההרמאיה ערד17אני אוהבת את הכתיבה של מאיה ערד. הבנייה המוקפדת מוליכה מתחילת הספר באופן מרתק וחכם. הנסיעה לבקתה שמאחורי ההר בסיירה שבקליפורניה מתוארת בדייקנות שמלאה אותי בגעגועים לטיול באזור לפני כשנתיים באותה עונה. במהלך העלילה ערד מטפטפת פרטים על הגיבור המרכזי (זוהר), מחשבותיו, רגשותיו, יחסיו, עברו... ובונה את הסיפור באופן מופלא. הרצאותיו של זוהר בנושא ספרות בלשית וספרות בכלל הן שיעור מאלף בפני עצמו, שערד נותנת לנו כבונוס. הסברים מרתקים בנושא מבנה הרומן הבלשי - התעלומה, הרמז וכו', השוואות תקופתיות, מה בינו לבין רומן שאינו בלשי, הסחת הדעת. הספר חידש ורענן לי רבות מבחינת הגישה וההיבטים בקריאה - איך לגשת ולקרא רומן בלשי בפרט וספרות בכלל. הכתיבה נהדרת, רהוטה ונינוחה שזורה הומור ציני דקיק חיובי. (מיד לאחריו סקרן אותי וקראתי בלש של אגתה כריסטי)
כלהאורה אחימאיר5ספר אוטוביוגרפי מרגש, כתוב ברהיטות, בעדינות וברגישות. מחקר מורכב אל נבכי העבר בעיקר של אמה המיוחדת. מעניין ומרתק. מומלץ בחום!
האלמנהפיונה ברטון6רומן מתח פסיכולוגי כשבמרכזו מוטיב קשה ולא פשוט לקריאה. יחד עם זאת, הכתיבה, העמדת הפרקים והדמויות יוצאת דופן, שונה ומרתקת. פרקים קצרים, כל פרק מוביל דרך דמות אחרת לסירוגין (האלמנה, הבלש, הכתבת, האמא וכו') ובתחילתו תאריך (חשוב לשים לב). הסופרת עיתונאית בכירה ויש לכך השפעה על התכנים. (קצת יותר הגהה לא הייתה מזיקה) מרתק, מומלץ במיוחד בשל הכתיבה.
אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִיחוה עציוני-הלוי7מעניין לשקוע בתקופה תנ"כית גם אם הסיפור בחלקו ניזון מפרי דמיונה, פרשנותה ומחקריה של הסופרת, אשר וודאי מעורה יותר ממני בהבנת המקרא. הסיפור זורם וקריא מאוד, עתיר דמויות ואווירה של הימים ההם, השפה שומרת על גוון מקראי. מיד בסיום הספר קראתי את מגילת רות (ספק אם הייתי מגיעה לכך, אפיקורסית כמוני) וגיליתי בה יותר עניין והבנה מאשר בתקופת לימודי בתיכון :)
החלומות שהורגים אותנודוידי רוזנפלד5קריא, חביב, שוטף, מהנה, הומור ציני משובח, כתוב נהדר. ספר ביניים נפלא.
לאון ולואיזאלכס קאפוס35כשקמתי בבוקר הבנתי שהוא ישב ליד המיטה שלי כל הלילה והסתכל עלי ישנה. הדמעות באו לאחר מכן כיאה לבוקר פרידה שכזה כשאוהבים . בנמל התעופה הדמעות הדביקו לי את השערות לפנים הרטובות שהיו מוכנסות עמוק עמוק בתוך החולצה שלו. וזו הפעם הראשונה שחשבתי לעצמי כמה בת מזל אני שחוויתי אהבה מושלמת שכזו של פעם בחיים. חזרתי לארץ עם חור ענק בלב ולקח לי די הרבה זמן להמשיך הלאה... אני מאמינה בלב שלם שלכל אדם יש כמה הזדמנויות לאהבה אמיתית והשאלה מה אתה עושה עם ההזדמנויות שדפקו לך על הדלת האם תחבק אותן בשתי ידיים או תפספס אותן באלפי תירוצים שונים ומשונים חסרי מעוף. על הספר: 1915 מתקפת האביב הגרמנית. חיילים נקצרו בקרבות . מדים צרפתיים מלוכלכים ותחבושות ספוגות מדם . לאון ולואיז הוצבו בנפרד שניהם בסן לוק בדרום צרפת. הרומן על לאון ולואיז פרוס על פני יותר מחצי מאה. בתקופת שיגעון הגדלות של הגרמנים. מלחמות ראשונה ושנייה עקובות מדם שהפרידו בין אוהבים ,בין בני משפחה ,בין העולם הנהנתני בצרפת שמגרגר בנוחות כמו חתולה שמנה על עדן החלון לבין עולם של דם ,ירי מרגמות , ,אלמנות בשחור ופתקים בכתב יד למדונה על אם הדרך לברכה. כיאה לאם כל ההתחלות: "אם אבוא אתך, אתה תרצה להיכנס לי לתחתונים." "לא, אמר" מה אתה חושב שאני, אדיוטית? כל גבר רוצה להיכנס לתחתונים של נערה כאשר הוא נמצא איתה לבד בדיונות." "זו האמת, " הודה לאון. אבל אני לא אעשה את זה." "אה, לא?" "לא. מה שרוצים ומה שעושים אילו שני דברים שונים." הוא אהב את צורת הדיבור את העיניים הירוקות, את הסיגריה שמשתרבבת לה מהפה את המהירות שבה עקפה אותו עם אופניה בדקה הראשונה שהניח עליה את העיניים. הוא אהב לשתוק אתה ולהניח לרוח לדבר במקומו. הוא ידע שאותה יאהב תמיד, לנצח נצחים. מאי 1918 חצי מליון גרמנים הסתערו על פריז .לואיז נעלמה מאחורי הגבעה עם העשן שהיתמר ואילו לאון נזרק אל תוך מכתש הפצצה בחצי הדרך בין לה טרפור לבין סאן לוק .. סיפור אהבתם ממשיך במשך כמעט 70 שנה אצל כל אחד בנפרד למרות שחלק מהלב תמיד היה חצוי בין המחשבה והרצון להתאחד לבין הצורך להמשיך בחיים הרגלים כאילו מאומה לא קרה. לאורך כל הספר לואיז ולאון מופיעים ונושמים את פעימת החיים ביחד ולחוד. ספר מרגש על אהבה אחת גדולה בתוך מלחמה אחת גדולה ורצון אדיר ופשוט לחיות ולהודות על כל יום שעובר. ( יש בספר תאורים של קצינים גרמניים, של הפצצות, של מלחמה אך נמנעתי מלהזכיר יותר מדי כי הרי איך אפשר להזכיר אהבה כזו גדולה וללכלך אותה בדם המלחמה?)
לאון ולואיזאלכס קאפוס14איזה ספר חמוד . ספר רומנטי ממש ממש מיוחד במינו,כתוב בעדינות נפש, סגנון כתיבה עדין ופיותי,העלילה עם ניכוח צרפתי. הספר מסופר מפי נכדו של ליאון על אהבת סבו ללואיז. לואיז מפתיעה את המשפחה בזמן הלוויה של ליאון. מתקדמת בכנסיית הנוטרדאם לגופת ליאון ושולפת פעמון של אופניים וצופרת באמצע ההלוויה. מקסים חמוד במילה אחת מומלץ.
לאון ולואיזאלכס קאפוס9מכריכה האחורית של הספר: "לאון אינו יכול לשכוח את לואיז, לואיז אינה יכולה לשכוח את לאון, ואתם לא תוכלו לשכח את הזוג הנפלא הזה" על זה אומר שאכן לאון ולואיז לא שוכחים זה את זו, אני? בהכרח אשתדל לשכח אותם. לאון פוגש את לואיז בהיותו בחור צעיר ומתאהב בה. אהבתם אינה באה לידי מימוש והוא חולם על לואיז, גם כאשר הופך לבעל ואב. אחרי שנים הוא פוגש את לואיז והם מנהלים רומן עד שהמלחמה מפרידה ביניהם. הם שבים ונפגשים ואף חיים יחד, לאחר שלאון הופך לאלמן. למרות כל זאת...כשלאון מת. להלוויה מגיעה לואיז באחור, ויוצרת דרמה. כניסתה הדרמטית, הצלצול בפעמון אופניים, מעורר סקרנות וציפייה. נראה שלמרות שזכתה לחיות במחיצתו של לאון, אין היא מגיעה להלוויה עם כל בני המשפחה. סיפור לא אמין וגבורים אנמיים. הדמות היחידה שמעוררת איזה עניין היא דמותה של איבון, אשתו של לאון. ספר נחמד. זורם. שזור חוטי הומור טובים. ברקע סיפור הסטורי של תקופה ממלחמת העולם הראשונה ועד תום מלחמת עולם השניה, שאינו מחדש דבר.
לאון ולואיזאלכס קאפוס4פשוט נהניתי... סיפור פשוט על הוא והיא שנועדו האחד לשניה...ובסוף זה באמת קרה.. כיף כשהאהבה מכתיבה את מהלך העניינים.. לקרוא...
לאון ולואיזאלכס קאפוס4איזה קסם של ספר מקסים מקסים התאהבתי בהם לסופר אני נותנת חיבוק ותודה. רוצו לקרוא סיפור יפה ונוגע ללב על אהבה איך שזה כתוב נפלא ולא נמאס לקרוא בה עוד ועוד.... תהנו אהובה
לאון ולואיזאלכס קאפוס3לאון לה-גל, צעיר בן 17, תלמיד תיכון, עוזב את התיכון ואת ביתו ויוצא לעבודה בעיירה קטנה, כשהוא ממלא את מקומו של איש הטלגרף בתחנת רכבת - שיצא, כמו גברים רבים אחרים למלחמה העולמית הגדולה (מלחמת העולם הראשונה). בדרכו לעיירה, כשהוא על אופניו, הוא פוגש בחטף את לואיז, צעירה נאה ומסתורית מעט, נלכד ברשתה ומתאהב בה - אך הנסיבות ובעיקר המלחמה משחקות נגדו/נגדם. לאחר המלחמה לאון עובר לפריז ומקים משפחה אך הזכרונות מלואיז לא נעלמים לא אצלו ולא אצל לואיז. הסיפור מוביל אותנו דרך התקופה שבין המלחמות ולאחריה מלחמת העולם השניה ולקראת סוף הסיפור ב- 1986, תקופה של 68 שנים מההכרות הראשונה של לאון ולואיז. בסה"כ זהו סיפור אהבה מעניין ונחמד.
לאון ולואיזאלכס קאפוס2אהבתי מאד את הספר, גם אם קשה לי להסביר מדוע. העלילה די סתמית, ולא תמיד המניעים של הדמויות ברורים, אבל איכשהו אני חושבת שמדובר בספר מאד מעניין ונעים לקריאה. יש משהו בכתיבה ומשהו בדמויות שהוא פשוט מקסים. גם כאשר מתוארים אירועים איומים, יש איזשהו קסם שנובע מהאופן שבו מסופר הסיפור (אולי קצת כמו האימה הכמעט נעימה בסצינות של הנס לנדה ב"ממזרים חסרי כבוד"). בנוסף, הדמויות מוגשות בצורה שגרמה לי להתחבר אליהן ואל המחשבות שלהן. הרבה פעמים כשאני קוראת רומנים שמתרחשים בתקופה אחרת, נדמה לי שאני לא מבינה בכלל מה עובר בראש של הדמויות. במקרה הזה הרגשתי חיבור עמוק אליהן.
לאון ולואיזאלכס קאפוס2כשבן אדם כל כך רציני כמו לאון מתאהב בבחורה כל כך יוצאת דופן כמו לואיז רק בעקבות הבונז'ור החביב שהיא קוראת לעברו באחד מהימים זה קצת מוזר. אבל כשהקשר הזה ממשיך להתקיים באופן ממושך וכל כך בלתי יציב במשך עשרות שנים זה כבר מוזר עוד יותר. הייתי אומרת שזה סיפור אהבה יוצא דופן, קטוע, אנושי והיסטורי. אהבתי ממש שמי שסיפר את הסיפור הוא מספר על-אחד כזה שיודע הכל על הדמויות. פעם הוא מספר את הסיפור מנק' מבט אובייקטיבית לחלוטין ופעם הוא מביע את דעתו. הוא יודע את הסוף ואת ההתחלה כאילו היה יוצר התסריט כולו. ממש יפה -צורת הכתיבה באמת מעניינת. אבל מגיע לספר רק 3 כוכבים.
לאון ולואיזאלכס קאפוס2לפני כמה ימים כתבתי שהספר נחמד, קליל ושאינו ספר חובה. אז זה נכון, אבל העובדה שחשבתי על הספר גם בתום הקריאה במשך יומיים, גרמה לי להבין שהספר הזה הוא משהו מיוחד. הקלות שבהתאהבות, פגישות אקראיות במהלך החיים, בחירות גורליות שאנחנו עושים, הכל נמצא כאן בסיפור ומנוסח בעדינות מופתית. בשתי מילים- ספר נהדר.