ביקורת ספרותית על לאחר מכן - פרוזה # מאת רוזמנד לאפטון
ספר בסדר

---

כל מי שקרא את הספר הראשון של הסופרת הזאת "אחות" יבין בוודאי מדוע ציפיתי ליותר מהספר הזה.
"אחות" הוא דוגמה לספר שבו הסוף שלו עושה את כל הספר! (כמו שהסוף בסרט "העוקץ" או "החוש השישי" עושה אותם)
אני הייתי בטוחה שאני הולכת פה על ספר שגם יכניס לי אותה בסוף עם איזה טוויסט יפה שלא ראיתי מגיע.
כל הספר אני קוראת ומדמיינת לעצמי איזה כיף יהיה להגיע לסוף.
אז הגעתי לסוף והוא הכי סוף רגיל של ספר מתח. ספרי מתח כבר קראתי ולכן פה ציפיתי ליותר מסתם פתירת תעלומה.
הסיפור עצמו על אמא ובת שנמצאות בשלב לא ברור בין חיים ומוות - מחוץ לגוף שלהן (לאחר שנפצעו קשה מאוד בשריפה שפרצה בבית הספר) ומחפשות אחר הפושע הוא גימיק נחמד בהתחלה אבל די מהר העצב של כל הסיטואציה משתלט על הספר. מה גם שהן לא בדיוק פותרות את התעלומה הואיל והן סוג של "רוחות רפאים" אלא יותר מתלוות לחוקרת המשטרה שאפילו לא יודעת על קיומן במישור הזה.

בקיצור, ההתלהבות בהתחלה והציפיה למשהו אחר אפוף מסתורין די מהר מתפוגגות ונותרנו עם ספר מתח באווירה כללית די מדכאת שלא כזה מותח.
אפשר לוותר לטעמי

» ביקורות נוספות של אוהבת לקרוא
» ביקורות נוספות על לאחר מכן - פרוזה #