• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
חפצים חדים (2015)

חפצים חדים (2015)

מאת גיליאן פלין

הביקורת של סוקר על גלגלים

תמונה של סוקר על גלגלים
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
חפצים חדים (2015)

חפצים חדים (2015)

מאת גיליאן פלין

הביקורת של סוקר על גלגלים

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של סוקר על גלגלים
הוצאה לאור:משכל
שנת הוצאה:2015
קטגוריה:מתח ריגול והרפתקאות
הקודמת
עידו וספרים
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 11 שנים•1 דקות קריאה

עוד ספר מעולה ופסיכי לחלוטין של גיליאן פלין.
נהניתי ממנו מאוד!
החיסרון היחיד שלו הוא שקצת לפני האמצע כבר קלטתי את הטוויסט ורק בגלל זה אתן לו ציון של 4.5
מחכה לסדרת הטלוויזיה שמבוססת עליו ומקווה שלא תאכזב..

מי אהב את הביקורת

אהבת?
אין לייקים עדיין

על המבקר

תמונה של סוקר על גלגלים

סוקר על גלגלים

ותיק
חבר מזה 15 שנים
226 ביקורות•861 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
מתח ריגול והרפתקאות•ספרות מתורגמת•ספרות מקורית
תמונה של סוקר על גלגלים
סוקר על גלגלים
ותיק
חבר באתר מזה 15 שנים
ביקורות226
לייקים שקיבל861
דירוג ממוצע4.2 ⭐
ז'אנרים מועדפים
מתח ריגול והרפתקאות118ספרות מתורגמת63ספרות מקורית19

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של סוקר על גלגלים

אני אמצא אותך

אני אמצא אותך

הרלן קובן

הספר הזה, כמו רבים של הרלן קובן לפניו, עובד לאחרונה לנטפליקס, וזו בדיוק הסיבה שקראתי אותו עכשיו.
הספר מחולק לשלושה חלקים. מרבית העלילה מובאת כלבבי בגוף ראשון, מפיו של דיוויד בורוז, המואשם ברצח בנו בן ה-3, מתיו. מדי פעם העלילה מובאת גם מנקודת מבטן של כמה דמויות משנה בגוף שלישי. ואם כבר מדברים על זה, אהבתי מאוד את צמד בלשי המשטרה הצינים והתבאסתי שלא זכינו להופעת אורח של הסטר קרימשטיין, שרק מוזכרת בשמה, ומבחינתי הייתה משדרגת מאוד את הספר.
כרגיל, הקריאה קולחת והדפים מתעופפים במהירות שיא. הרלן קובן ידוע בשילוב סצנות אקשן בספריו, והפעם, מטבע הדברים ובהתאם לעלילה, הן תופסות נפח גדול יותר מבד"כ. אני פחות התחברתי לזה, אבל נו שוין..
מבחינת טוויסטים לא נפלתי מהכיסא, למרות שכן הייתי מופתע לקראת הסוף. הסיום מעלה חיוך עד העמוד האחרון, כולל התודות :)
לסיכום, ספר חביב לאוהבי הרלן קובן. לא גרוע אבל גם ממש לא יצירת מופת. יש לו טובים הרבה יותר. יאללה הלכתי לצפות בסדרה

לפני 5 ימים•
★★★★★
•סוקר על גלגלים
מי רצח את יוסף שפירא

מי רצח את יוסף שפירא

עופר זאבי

הספר יצא בהוצאה עצמית והתקבל לסקירה מהסופר 🙏
קודם כל, אהבתי את הכריכה היפה עם נגיעות וינטג'. תוסיפו על זה את התקציר המסקרן שמרמז על ספר מתח מתוחכם ולא שגרתי. הפרקים קצרים והקריאה זורמת. העלילה מובאת בגוף שלישי ומתארת צילומי תכנית ריאליטי בלשי בשילוב סדרת דרמה, כשבשיא התכנית הדמות הראשית ששמה יוסף שפירא נרצחת. גם גד בר, השחקן שמגלם את יוסף שפירא ושכל הקאסט שונא אותו, נרצח במציאות ממש בזמן צילומי ההשלמה לפרק האחרון בסדרה. גיבור הספר, הבלש אלי אמיתי, שנבחר להשתתף כאחד הבלשים בתכנית הריאליטי במטרה לגלות מי רצח את יוסף שפירא, פותח מיד בחקירה והפעם ע"מ לגלות מי רצח את גד בר.
אהבתי את העלילה המקורית. במהלך הקריאה לא יכולתי להימנע ממחשבות ומהשוואות חוזרות ונשנות בראשי לתכניות ריאליטי אמיתיות, וגם את זה אהבתי מאוד.יש הרבה דמויות ושתי עלילות מקבילות וזה קצת מבלבל. לכן דף פירוט הדמויות והשחקנים שמגלמים אותן בתחילת הספר סייע לי מאוד, ומצאתי את עצמי חוזר אליו שוב ושוב.
לפעמים הכתיבה קצת לקונית, אותם אירועים חוזרים על עצמם שוב ושוב מכל מיני זוויות ויש הרגשה שהעלילה תקועה ולא נבנה מתח. בנוסף, היה חסר לי יותר עומק רגשי של הדמויות.
לא ניחשתי נכון מי רצח את יוסף שפירא. היה חסר לי שחזור מפורט יותר של הרצח שלו, וכמו כן מניע מוצק ומשכנע יותר. גם לגבי זהות הרוצח של גד בר לא הייתי בכיוון בכלל והגילוי הפתיע אותי לגמרי. לשמחתי, המניע ברצח של גד בר היה אמין ומשכנע.
לסיכום, ספר טוב גם אם לא חף מפגמים. אשמח לקרוא על המשך עלילותיו של אלי אמיתי בספרים הבאים בסדרה

לפני שבועיים•
★★★★★
•סוקר על גלגלים
כולם כאן אנשים טובים

כולם כאן אנשים טובים

אשלי פלאוורס

הספר התקבל לסקירה מההוצאה במארז חגיגי 🙏
וואו מה קראתי עכשיו??!!
לפני הכל, אי אפשר שלא להתייחס לכריכה היפהפייה שישר תפסה לי את העין והזכירה לי את "הקוסם מארץ עוץ". כמו כן, גם התקציר מסקרן (גם אם לאחר הקריאה הוא מתגלה כטיפה מטעה 🤫).
ונעבור לעלילה, אשר מובאת בגוף שלישי לסירוגין מפיהן של שתי דמויות מפתח- מרגו, העיתונאית שחוזרת לעיירת ילדותה כדי לטפל בדוד שלה שחולה בדמנציה, בזמן הווה וקריסי, אמא של ג'ניוארי שנרצחה 25 שנה קודם לכן, בזמן עבר.
סיפור העלילה בנוי היטב. ככל שמתקדמים בקריאה, גילוי רודף גילוי ומצאתי את עצמי מעלה השערות בלי הפסקה. הספר משחק לך במוח ולא מפסיק ממש עד העמוד האחרון!
אמנם הספר קצר באורכו, אבל לא מדובר במותחן קליל והוא דרש ממני להחזיק ראש בחלקים מסוימים. ניחשתי נכון את שני הטוויסטים המרכזיים שנחשפו לקראת הסוף כבר בהתחלה. וכמו כן, את המעורבות של אחת הדמויות בכל הסיפור. אך עם זאת, הדבר לא פגם בהנאתי מהספר, שהצליח לתעתע בי ולגרום לי להטיל ספק בחשדותיי ממש עד הרגע האחרון. וגם הביצוע של הטוויסט היה כל כך הזוי וקריפי, שלמרות שניחשתי אותו די בהתחלה, נהניתי ממנו מאוד.
אני חייב גם להגיד מילה בנוגע לסיום המקורי ומאוד לא בנאלי, שבתור קורא מושבע של ספרי מתח לא יצא לי לקרוא הרבה כמוהו, ואהבתי אותו מאוד! הספר הזה הוא מהסוג שנשאר איתך במחשבות גם אחרי הקריאה. נשארתי עם לא מעט שאלות פתוחות שרק הדמיון שלי יוכל לספק להן מענה, וזו עוד נקודת זכות מבחינתי.
לסיכום, ספר מתח מעולה ומומלץ בחום לכל אוהבי המתח! אל תפספסו!!! 🔥🔥🔥

לפני 3 שבועות•
★★★★★
•סוקר על גלגלים
פגם בתכנון

פגם בתכנון

נייתן אוטס

שמעתי על הספר הזה כשיצא, אבל הוא לא נכנס אוטומטית לרשימת הקריאה שלי, בעיקר כי שום דבר בו לא משך אותי במיוחד. לאחרונה חיפשתי בספריה ספר ספציפי שהיה מושאל. בינתיים הספרנית המליצה לי על הספר הזה על סמך הספרים שאני בד"כ קורא והחלטתי לתת לו צ'אנס, למרות שגם הביקורות עליו היו מעורבות- היו כאלה שממש אהבו וכאלה שממש לא. רוצים לדעת לאיזה מחנה אני שייך?
עלילת הספר מובאת בגוף שלישי בזמן הווה מנקודת מבטו של גיל, גיבור הספר, ומדי כמה פרקים ישנה חזרה אל אירועי העבר. מרבית הפרקים קצרים, הספר משלב נגיעות של שפה מליצית. פרקים שלמים נמרחים ביותר מדי תיאורי מחשבות, פילוסופיה ורגשות על חשבון התקדמות בעלילה. דוגמה מרכזית לכך- הפחד של הגיבור מפני אחיינו מתיו מופיע מן הרגע הראשון וחוזר שוב ושוב לאורך כל הספר. בהתחלה הסתקרנתי לגלות את מקורו וגיליתי הבנה לאור העובדה שבעבר מתיו העמיד את ביתו של גיל בסכנת חיים, אך ככל שהתקדמתי בקריאה זה כבר נהיה די מעצבן. גיל ממש שונא את מתיו ויוצא למסע צלב בלתי פוסק נגדו בכל מחיר. עד כדי כך שלאורך הקריאה חשבתי לא פעם לנטוש את הספר. שוב ושוב הכרחתי את עצמי להמשיך, בתקווה שהוא ישתפר, מה שלצערי לא קרה.
כדי להיות הוגן אני מוכרח לציין גם שכן היו רגעים מרגשים ואפילו מצחיקים מדי פעם. באמצע הספר התחלתי לחשוד באחת הדמויות והתברר שטעיתי. ממש לפני סיום מגיע כביכול הטוויסט שמשנה את כל התמונה, אבל ממש לא נפלתי מהכיסא. בסופו של דבר הפתרון התגלה כהרבה פחות מתוחכם וללא מניע ברור. וזה הדבר שהכי הפריע לי בספר. כי זה הגיע יחד עם המסר שאדם יכול להתנהג ברוע מוחלט ללא שום סיבה מוצדקת. עם זאת, אהבתי את הסוף הפתוח, שלרגע עורר קצת עניין.
על הכריכה הקדמית כתוב: "מותחן ספרותי ומלא דמיון שקשה להניח מהיד". לגבי ה"ספרותי" אני עוד איכשהו יכול להסכים, "מלא דמיון"- בהחלט, אולי אפילו יותר מדי. אך בעיניי כלל לא מדובר במותחן ולצערי כלל לא התקשיתי להניח אותו מהיד.
לסיכום, הספר הזה הוא בזבוז זמן מוחלט ואכזבה גדולה בעיניי. הדבר היחיד שטוב בו בעיניי הוא התזכורת החשובה לכך שברוב המקרים, האינסטינקטים הראשוניים שלי מוצדקים ועליי ללכת איתם

לפני חודש•
★★★★★
•סוקר על גלגלים
דבר מזה לא נכון

דבר מזה לא נכון

ליסה ג'ואל

היזהרו ממי שאתם מכניסים הביתה!
עוד ספר מצוין של ליסה ג'ואל!!!
ראשית, הכריכה מהממת ומושכת וגם התקציר ממש מסקרן. הספר מחולק לארבעה חלקים ובתחילת כל פרק מופיע תאריך, כך שישנה הרגשה שאתם מלווים את הדמויות באופן צמוד. העלילה מובאת בגוף שלישי לסירוגין מפיהן של הדמויות הראשיות- אליקס סאמר וג'וזי פיר, אשר מגלות שהינן תאומות יום הולדת ומקליטות יחד פודקאסט, אשר קטעים ממנו שזורים בעלילה, יחד עם קטעי ראיונות מתוך סדרה תיעודית של נטפליקס שנעשתה על הפודקאסט. כן, אני יודע שזה נשמע מסובך, אבל זו רק ההתחלה כי החל מרגע זה גם דרכן המשותפת של אליקס וג'וזי רק הולכת ומסתבכת...
כמו בשאר ספריה, גם הפעם ישנה אווירה קריפית ואפלה שמזדחלת מתחת לעור ישר מההתחלה. הספר פשוט שואב אתכם פנימה בלי יכולת לעצור. כמובן שגם הפעם ליסה מצליחה לחבר את הקורא רגשית לכל הדמויות, גם ל"רעות" כביכול. בעיניי היכולת הזו תורמת רבות לספר, ומעידה עליה כסופרת גאונה. בהיבט מסוים הזכיר לי את הספר "המשפחה בקומה העליונה" של אותה הסופרת שאהבתי מאוד.
נקודה שהפריעה לי לקראת הסוף כאשר הגיבורה דחתה פעולה מסוימת בעקבות תגלית וזה פגם לי באמינות, כי לדעתי לא יתכן שזה היה מתרחש כך במציאות.
סוף מיוחד ומרגש מאוד, עם טוויסט אחרון חביב שמשנה את כל התמונה ממש בעמודים האחרונים. הייתה לי הרגשה שהסופרת פשוט לא הצליחה להתאפק מלהכניס אותו בכל מחיר, אך גם שנכתב בחיפזון, עם מלא חורים, והשאיר שאלות פתוחות רבות ללא מענה.
מחכה בכליון עיניים לעיבוד הטלווזיוני האמיתי בנטפליקס לספר, כדי לגלות עד כמה יהיה נאמן לסדרה של נטפליקס שהופיעה בספר.
קראתי כבר את כל ספריה שתורגמו לעברית עד כה, כך שכעת נותר לי רק להמתין לתרגומים נוספים. מקווה שהתרגום הבא יהיה לספר "The Family Remains"- ספר ההמשך ל"המשפחה בקומה העליונה" המצוין שאני מחכה לו כבר זמן רב 🙏🙏😍
לסיכום, ספר מתח מעולה, גם אם לא קל לעיכול מבחינה רגשית, שמזכיר שאף פעם אי אפשר לדעת מה באמת קורה בתוך המשפחה. ושכמעט כל אחד, אפילו המרושע והחולני ביותר, בסה"כ מנסה לעשות טוב.
טריגרים: אלימות במשפחה, פדופיליה, גילוי עריות, רצח

לפני חודש•
★★★★★
•סוקר על גלגלים
הבית שמעבר לאגם

הבית שמעבר לאגם

ריילי סאגר

כמה שאני אוהב את ריילי סאגר!!! וזה בעיניי הספר הטוב ביותר שלו עד כה!!! 🏆🥇
אני לא מאמין שחיכיתי כ"כ הרבה זמן כדי לקרוא את הספר הזה. זהו ספר מעולה וסוחף, שמשלב אלמנטים על טבעיים בדיוק כמו שאני אוהב. העלילה מובאת כלבבי בגוף ראשון מפיה של קייסי, גיבורת הספר. זהו סיפור שהטוב והרע שזורים בו יחד בקשר הדוק. הוא עוסק בצדק ובנקמה, ובמה שעלול לקרות כשלוקחים את החוק לידיים. הקריאה קולחת והדפים מתעופפים במהירות. גם הפעם, כמו תמיד, פשוט אי אפשר להניח את הספר מהיד מהמילה הראשונה! ישר בהתחלה חשתי בווייבים של "מאחורי עיניה" המעולה. מבחינת סיפור המסגרת יש המון ספרים דומים, כגון "האישה בחלון", "האישה בתא מספר 10" ובהיבט אחר של סיפור המסגרת הזכיר לי גם את "תנעלי את כל הדלתות" של סאגר עצמו.
קראתי את הספר בקריאה משותפת וזה הוסיף מאוד לחוויה- נהניתי להעלות יחד השערות, להשוות התרשמויות מדמויות ולהתחרות על הספקי קריאה.
לא הייתי מוכן בשום אופן לטוויסט הגאוני שהגיע לקראת סוף הספר!! למרות שחשדתי מההתחלה בכיוון מסוים והתברר שצדקתי, אך לא בדיוק באותו האופן שחשבתי 😏
וכעת לדברים שפחות אהבתי- העלילה מתפתחת לאט יותר בהשוואה לשאר ספריו והחלק העל טבעי מגיע רק לקראת הסוף ורציתי הרבה יותר ממנו. אבל בהחלט היה שווה לחכות, כי החלק העל טבעי שועט אל דפי הספר ולא עוצר עד לסיום המפתיע.
למרות שאני הייתי כותב את הסיום קצת אחרת.. 🤫
מחכה בכיליון עיניים לסדרה המבוססת עליו בנטפליקס. בסצנות המתח החזקות לקראת הסוף, ממש דמיינתי איך יהיה לצפות בהן על המסך. אני רק מקווה שהסדרה תעלה בקרוב לפני שאשכח יותר מדי פרטים מהעלילה, כי כידוע אני לעולם לא קורא את אותו הספר פעמיים 😊
קראתי כבר את כל שאר ספריו של ריילי סאגר שתורגמו לעברית עד כה, כך שכעת נותר לי רק להמתין לתרגומים נוספים. מקווה שהתרגום הבא יהיה לספר "The Only One Left"- הוא נראה ממש מסקרן 😍😍
לסיכום, זהו ספר מתח סוחף וגדוש טוויסטים, המשלב על טבעי. מומלץ בחום רב מאוד, בפרט אם אהבתם את "מאחורי עיניה" 🔥🔥🔥

לפני חודשיים•
★★★★★
•סוקר על גלגלים
ערב רצח משפחתי

ערב רצח משפחתי

נינה סיימון

האמת שבמבט ראשון, בכלל לא תכננתי לקרוא את הספר הזה. משהו בו לא משך אותי, הרבה בגלל הכריכה, אך בהמשך בכל זאת שמתי עליו עין בגלל התקציר המשעשע שמרמז לכיוון מתח קוזי. פשוט אמרתי לעצמי לא לבוא עם ציפיות גבוהות מדי. ואיזה מזל שלא פספסתי אותו, כי הוא בהחלט התעלה על ציפיותיי ☺️
בתור התחלה, אהבתי את ההקדשה בפתיחת הספר ואת התודות המרגשות בסיומו.
וכעת לספר עצמו- העלילה מובאת בגוף שלישי מפיהן של שלושה דורות לבית רוביקון: הסבתא לאנה, ביתה בת' ונכדתה ג'ק. מרבית הפרקים קצרים, הכתיבה משלבת הומור ציני ושנון לאורך כל הספר יחד עם תעלומה בלשית מסקרנת.
התאהבתי מיד בלאנה הדיווה האייקונית והקורעת מצחוק, שעשתה מבחינתי את כל הספר. היא סחפה אותי אחריה לתוך החקירה ומצאתי את עצמי עורך רשימות משלי, מעלה השערות וחשודים ופוסל אותם בלי הפסקה. ולמרות הפז"מ שיש לי בקריאת ספרי מתח, לא הצלחתי לעלות על זהות הרוצח ויותר מזה, על המניעים שלו. וזה מבחינתי מעיד על ספר אינטליגנטי, במיוחד ביחס לז'אנר המתח הקוזי. מגיע צל"ש גדול לספר הזה!
החיסרון היחיד שלו זה שהוא קצת ארוך בעיניי שלא לצורך, ולא היה מזיק לקצר קצת פה ושם.
בסיום הקריאה בדקתי וגיליתי שהסופרת מוציאה בקרוב ספר נוסף, ואני מקווה מאוד שיתרגמו אותו לעברית.
לסיכום, מדובר בממתק של ספר, כיפי וממכר. הצחיק אותי מאוד ובו בזמן חידד את חושיי הבלשיים. סיימתי אותו בחיוך גדול ואני בהחלט ממליץ עליו

לפני חודשיים•
★★★★★
•סוקר על גלגלים
האחות

האחות

לואיז ג'נסן

הספר נח על המדף שנים ארוכות מאז שיצא לאור, ניסיתי להתחיל אותו כמה פעמים, ובכל פעם בסופו של דבר בחרתי בספר אחר. הפעם הרגשתי שזה בדיוק הספר שאני צריך עכשיו, ולשמחתי הרבה לא טעיתי :)
הכריכה מהממת ומושכת מאוד, ושמחתי עוד יותר לגלות ששמרו על הכריכה המקורית. העלילה מובאת כלבבי בגוף ראשון מפיה של גרייס הגיבורה, הפרקים קצרים ונעים בין ההווה לעבר של גרייס, צ'רלי ודן והתפתחות קשרי החברות ביניהם. העלילה סוחפת, הכתיבה רגישה ומשלבת עומק ותיאורים מורכבים של אשמה, אבל ואובדן יחד עם הומור ציני, אשר יחד יוצרים איזון מושלם.
אהבתי מאוד את העומק הרגשי של הגיבורה והזדהיתי עם מחשבותיה ותחושותיה. ניכר מאוד שהסופרת יודעת אובדן מהו ומיטיבה לתאר אותו בצורה עדינה ומדויקת, על שלל גווניו ופרטיו.
ובכל זאת, מדובר בספר מתח. אז האם הוא מספק את הסחורה ככזה? ובכן, הוא בהחלט מנסה. בחצי הראשון המתח צפוי עד מאוד, ברמה שמרגישים צורך לצעוק לגיבורה בקלישאתיות: "מה נסגר איתך??? איך את לא רואה???" והטוויסטים צפויים מאוד. לקראת הסוף היה טוויסט מרכזי שלא צפיתי וטרף את מה שחשבתי שאני יודע, ומאז ניסיתי להעלות השערות ללא הפסקה ונקלעתי לשורת גילויים וטוויסטים שנחתו עליי בקצב מסחרר, שלא הייתי מעלה על דעתי בשום אופן והשאירו אותי פעור פה ממש עד הסוף. אהבתי את האפילוג המרגש והאופטימי, שמזכיר שאפשר לצמוח כמעט מכל משבר, להתחיל מחדש ולסלוח לעצמנו ולאחרים. בנוסף, הערכתי במיוחד שהסופרת לא הסתפקה בלהודות לקוראים במסגרת התודות בסוף הספר, אלא הקדישה לנו מכתב נפרד. זה הספר הראשון של הסופרת, והיחיד עד כה, שתורגם לעברית. וחבל שכך, כי הוא ממש עשה לי חשק לקרוא ספרים נוספים שלה. אולי בעתיד אנסה לקרוא אותם באנגלית בע"ה.
לסיכום, ספר טוב מאוד, מרגש ונוגע. נהניתי מכל רגע ובהחלט ממליץ עליו. רק אל תבואו עם ציפיות גבוהות מדי מבחינת המתח, כי הוא אמנם מגיע בסופו של דבר, אבל לוקח לו הרבה זמן להניע

לפני חודשיים•
★★★★★
•סוקר על גלגלים
וידוי ברכבת של 19:45

וידוי ברכבת של 19:45

ליסה אונגר

קיבלתי את הספר כמתנת יומולדת מיד כשיצא לפני כארבע שנים וכשגיליתי שהוא מעובד לסדרה, העדפתי לחכות עד שיגיע למסך, כהרגלי בקודש. השנים חלפו ועכשיו המליצו לי עליו שוב והחלטתי לא לחכות יותר 🙂
הספר מחולק לשני חלקים והעלילה מובאת בגוף שלישי מפיהן של דמויות המתחלפות לסירוגין. הקריאה זורמת וסוחפת וסיימתי תוך שבוע.
השם והכריכה של הספר אינם מעידים כלל על תוכנו העשיר. לצד עלילת המתח המסקרנת, הספר עוסק בנושאים כגון: חיי נישואין מול רווקות, הבדלים בין נשים וגברים, שחלקם סטראוטיפים וחלקם נכונים. לאורך הספר מורגש כי הסופרת מציגה את הנשים באור חיובי ואת הגברים באור שלילי, הגובל בעיניי במיזאנדריה, וזה ממש הפריע לי בתור גבר.
מבחינת מתח, הספר מתחיל רגיל ודי בנאלי. ההתחלה הזכירה לי את הספר "רצח ראוי" של פיטר סוונסון שלא אהבתי, אך לשמחתי העלילה פנתה משם לכיוון אחר לגמרי והרבה יותר טוב. עליתי על אחד הטוויסטים די בהתחלה, כי הוא היה כתוב כמעט במפורש. טוויסט נוסף היה מפתיע בחלקו וגרם לי לחייך בסיפוק של "ידעתי!" 😃
בפתיחת החלק השני, המתח ממש מעלה הילוך וצובר תאוצה. ומרגע זה, ככל שהעלילה התקדמה כבר לא יכולתי להניח את הספר מהיד, ומצאתי את עצמי מעלה השערות בלי הפסקה. כל הקצוות הפתוחים נסגרים בסיום הקריאה, שאותה חתמתי בחיוך גדול.
זה הספר הראשון של הסופרת שאני קורא, ספר אחר שלה ("בלק אאוט") ממתין לי על המדף ואגיע גם אליו מתישהו בע"ה.
לסיכום, מדובר בספר מתח מפותל ומתוחכם, גם אם צפוי בחלקו. אך זה כלל לא פגם בהנאתי ממנו

לפני 3 חודשים•
★★★★★
•סוקר על גלגלים

ביקורות נוספות על "חפצים חדים (2015)"

חפצים חדים (2015)

חפצים חדים (2015)

גיליאן פלין

"הילדים השתהו גם הם במקום- רוחות רפאים בלונדיניות קטנות שנלכדו בלימבו שבין עצלות וטיפשות. הילדה היפה אולי עוד תסתדר. אבל גורלה של הילדה האמצעית, החזרזירה הקטנה שדשדשה כעת בטשטוש אל החדר, נגזר ללא ספק לסקס תלותי ולהתקפי זלילה. הבן היה מהסוג שיימצא בסופו של דבר שותה אלכוהול במגרשי חניה של תחנות דלק. ילד מהסוג הכעוס והמשועמם, כמו אלה שראיתי בדרכי לעיירה."

כך מתארת פלין את ילדיה של הנחקרת. רוע תאמרו. שיפוטיות. ואכן, אלו תכונות שפלין נטעה עמוק בליבה של הגיבורה שלה- עיתונאית צהובונים במדור הפשע שחוזרת לעיירת הולדתה הנידחת-ווינד גאפ, בכדי לסקר שורה של מעשי רצח ילדות. תוך כדי, היא תגלה מחדש כמה דברים לא נעימים על עצמה ועל המשפחה שלה, בלשון המעטה.
למרות מה שכתוב על הכריכה, אני לא בטוח שהסיפור הזה הוא סיפור על רצח. הוא גם לא סיפור על משפחה. כלומר, יש שם משפחה ויש שם רצח, ויש שם בעל חדש ואחות מתה ואחות מתבגרת שחצי מהזמן שקועה בהזיות מסמי מועדונים, אבל זה לא ספר על משפחה.
יש שם גופות של ילדות רכות ותיאורים מזוויעים ובלש שמנסה לפתור את התעלומה, אבל זה לא ספר על רצח.
לדעתי, זהו ספר על העיירה עצמה-ווינד גאפ. היא הפרוטגוניסטית והאנטיגוניסטית . היא הרוצח והיא הבלש. זו היא, ולא הדמויות. היא שנאנסת במסיבת תיכון רוויית אלכוהול. היא שלוחצת על ההדק. היא שהכדור מרסק את ליבה.

פלין מציירת לנו ציור אמין כמעט כמו שהוא מזעזע של עיירה שכוחת אל בתחילת המאה ה21- מהנחל השקט שעובר לידה, דרך חבורת התיכוניסטיות בלונדיניות המרושעת ועד לבנות עשירים מזדקנות שירשו את הונו של אביהן ומאז לא עשו יותר מידי.
הדמות הראשית היא ללא ספק העיירה. האנשים שמעטרים את הסיפור, כולל העיתונאית שמנקודת מבטה מסופר הסיפור, הם למעשה הדמויות המאירות. מקהלה אם תרצו, למונולוג מכשף על עיירה פצועה ומדממת, שרבות הלשונות הרעות בה, ורבות עוד יותר הידיים הרעות.
השיפוטיות של העיתונאית היא בסך הכל אלומת האור של הפנס באמצעותו מבקשת פלין לחשוף אותנו לעיירה ולנפשות הפועלות בה.

הקלישאה השחוקה מדברת על כך שהאדם הוא תבנית נוף מולדתו.
במסע הזה העיתונאית תתעמת עם הטענה הזו, ואולי גם תוכיח אותה כנכונה.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•TheBlindProphet
חפצים חדים (2015)

חפצים חדים (2015)

גיליאן פלין

הספר מספר על כתבת צעירה בשם קמיל. היא ברחה מהעיירה בה גדלה לפני שנים כדי להתנתק מהחיים האכזריים שחייתה, ולהתחיל חיים חדשים.
כעבור שנים, קמיל נאלצת לחזור לעיירה בגלל המאמר שהיא צריכה לפרסם. קמיל, שעשתה הכל כדי להתנתק מהעיירה הזו, מצאה את עצמה חוזרת לשם בלית ברירה.

אני באופן אישי לא כל כך אהבתי את הספר. זה היה... דפוק מדי. לא הספר עצמו, אלא העיירה. אני שונאת את העיירה הזו. אני לא בטוחה איך להסביר את זה, אבל תוך כדי קריאת הספר, אני פשוט... הרגשתי רע. בדיוק כך. הייתה לי תחושה רעה וחסרת מנוחה. העיירה הזו, האנשים שגרים בה, הדרך בה הם חיים. הם חסרי אלוהים. הם אכזריים. הם צבועים ושקרנים. זה פשוט כל כך, כל כך דפוק. אם הייתי גרה שם, כנראה הייתי מתאבדת. ואני לא צוחקת.

וקמיל, כל כך שבורה מבפנים, כה מעוותת, כל כך מצולקת, תרתי משמע. היא הייתה מצולקת מהרגע שנולדה בעיירה הזו. אבל זו בדיוק הבעיה - כולם מצולקים בגלל העיירה הזו.

אני לא בטוחה כמה כוכבים אני באמת רוצה לתת לספר הזה. אחרי הכל, זה היה די מעניין. אבל כמו שאמרתי, הספר הזה גרם לי להרגיש כל כך רע. וגם אחרי שסיימתי את הספר - התחושה הרעה נותרה שם ולא נתנה לי מנוחה. הסיום נגמר טוב, אבל באופן אישי לא הרגשתי טוב, הספר המשיך להטריד אותי גם לאחר שסיימתי לקרוא אותו.

הסיבה היחידה שהספר הזה מקבל 3 כוכבים ולא פחות, היא בזכות כתיבתה של פלין. היא כותבת בצורה מדהימה, והיא ראויה למאה כוכבים רק בשביל הכתיבה שלה.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•Rose Bane
חפצים חדים (2015)

חפצים חדים (2015)

גיליאן פלין

זהו ספר מאותו סוג ש"אם לא קראת אותו, לא קרה כלום". נכון, הוא בסדר. הוא בסדר כי יש בו טיפה מתח, הרבה בלבול ובעיקר "טוויסט בעלילה". הרבה רגשות אשם והאשמה של ההורים, הרבה תסביכים, מעט פסיכולוגיה בגרוש, ו... אה! צריך להיות פה גם סיפור בלשי. אולי גם קצת מתח...
בקיצור - אם אין לכם משהו אחר לעשות - זה בסדר. אם יש - אל תרוצו לבזבז את זמנכם על הספר הזה דווקא.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•עומר ציוני
חפצים חדים (2015)

חפצים חדים (2015)

גיליאן פלין

קריאת הספר הזאת טלטלה אותי. הוא עוסק בנושאים לא קלים בכלל. רצח של ילדות קטנות, מוות במשפחה, הפרעות נפשיות ומשפחה בהפרעה.

קמיל פריקר עיתונאית שעובדת ב״דיילי פוסט שיקגו״ חוזרת לעיירת ילדותה ווינד גאפ. עיירה במיזורי, די שקטה בדרך כלל שפקדה אותה מקרה רצח של ילדה צעירה, אן נאש. הגופה נמצאה חסרת שיינים לאחר שעקרו אותן, חנוקה בחבל כביסה וזרוקה על גדת נחל של מים רדודים. ואם זה לא מספיק עוד ילדה נעדרה עכשיו, נטלי קין. קמיל חוזרת לעיירה שגדלה בשביל לכתוב כתבה על האירועים שמתרחשים בה.

הגופה של נטלי נמצאת יומיים אחרי החיפושים, בסמטה בעיירה בין שני חנויות. עקורת שיניים וחנוקה, סיבת המוות חנק. פריקר מתחילה לחקור את הנושא מאחורי הרציחות. תוך כדי היא נפגשת עם אנשים מילדותה והעבר חוזר אליה, הבית שגדלה בו, אמה הקשה והנורא מכול, אחותה הקטנה שמתה מתחלואה מגיל קטן.

קמיל לא יציבה נפשית, צריכה להתמודד עם כל השדים מהעבר ועם עבודתה העתונאית על רציחות מזעזעות. יש לה אחות חורגת חדשה שלא פגשה מעולם בשם אמה, היא בת 13. אבא חורג שלא התעניין בה אף פעם. ואמא שאף פעם לא אהבה אותה באמת.

חפצים חדים הינו ספר שלופת אותך ולא עוזב עד שתסיים אותו ותגלה מי הרוצח. יש שיאמרו שזה ספר חולני, אני מסכים. הכתיבה שלו מהפנטת וגרמה לי לצחוק כמה פעמים. זה הספר השני של גיליאן פלין שאני קורא לאחר ״נעלמת״. זהו הספר הביכורים שלה והרבה יותר נהנתי ממנו מ״נעלמת״, אני ממליץ עליו בחום.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•באבי
חפצים חדים (2015)

חפצים חדים (2015)

גיליאן פלין

חפצים חדים. רואים את האור האדום הרך הזה? זאת נורת האזהרה שלכם שנדלקת.
אולר יכול להיות רהיט מגולף ביד אומן. מחט יכולה להיות שמלת נשף מפוארת. מספריים יכולות להיות גזירות נייר מקושטות. פינצטה יכולה להיות גבות מעוצבות להפליא. סכין יכולה להיות ארוחת גורמה. לכל חפץ חד יש שימוש חיובי ויפהיפה. לכל אחד מטרה שראוי לחפש.
אבל מי שמחפש 'חפצים חדים' לא מעוניין באף אחת מהתוצאות הללו. האדם שעולה מהכריכה של הספר מסתובב ברבחי החדר, לבדו, אחוז טירוף בחיפוש להוט ונואש אחר 'חפצים חדים'. לא משנה מהו אותו חפץ, העיקר שיהיה חד. הוא מחפש משהו שיכול לדקור, לפצוע, לפגוע. חפצים חדים זה חיתוך עצמי, זה התאבדות. לכן נורת האזהרה, למקרה שתהיתם.
דעות קדומות הן לא דבר נחמד, ולכן לרוב אנחנו נוטים לתת לספרים מטרידים כאלו הזדמנות יחידה לפחות. אז אנחנו קוראים את הספר רק כדי לגלות שהוא בדיוק מה שציפינו. ומכיוון שזה כל כך ברור מהשם של ספר, לא נראה לי שזה בגדר הספוילר לומר שאכן, גיבורת הספר חותכת את עצמה. כלומר הייתה. נוסף על כך היא שתיינית, פאסיבית בצורה מעוררת חלחלה ובאופן כללי רעת לב למדי.
כמו שהספר הוא הסטיגמה של עצמו, כך גם כל הדמויות הן התגלמות הסטיגמות של עצמן. העיתונאית מרחיקת הלכת, שחוזרת אל עיירת הולדתה הכול-שליו-פה-תמיד בעקבות סדרת רציחות מזעזעת. הנרצחות מושלמות מקסימות נהדרות הכי שבעולם. המשפחות השכולות השבורות למה-שמישהו-ירצה-לפגוע-בבת-המדהימה-שלי. הבלש החתיך החסון שבא להתיר את סבך התעלומה וטוב נו אנחנו יודעים לאן זה הולך. כל דמות נמצאת בדיוק איפה שהיא צריכה להיות, אומרת בדיוק את מה שהיא צריכה לאמר בכל פעם, קדה קידה לקהל וחוזרת אל מאחורי הקלעים.
האמת היא שזה מאפיין של מותחנים, שזה הז'אנר הספרותי הכי פחות מוצלח מבין כל אלו שאני מוכנה לקרוא. הטווית התעלומה דורשת הזנחה של צבעוניות ואמינות הדמויות לטובת התמקדות בקצב העלילה ובמינון מדויק של רמזים מטרימים. אבל הרמזים המטרימים תמיד ברורים מדי, וזה מאוד מתסכל לדעת מי הרוצח איזה חמישים עמודים לפני שהגיבור מבין. וקצב העלילה הוא אסון בספר הזה, כמו נהג חדש שעדיין לא הבין לגמרי מה קלאץ' אמור לעשות. והדמויות דפוקות לחלוטין, גם ביחס למותחן.
המשפחות האלה, שתמיד תוהות לגבי האובדן שלהן- למה שמישהו יעשה דבר כזה? פשוט בא לי לצרוח עליהם שזה לא משנה. כי רוצחים אותנו כאן כל שני וחמישי והמניע ידוע לכל, נצעק בראשי חוצות, מרוסס בגרפיטי, נלעס שוב ושוב בדיונים, ממלא עיתונים וספרים לאין ספור וזה לא משנה. לא קשה לראות שהידיעה לא נותנת מזור כלשהו לשכולים. התרגלנו שידע זה כוח, שהידע עוזר לרפא אותנו, אבל זה נכון רק עד גבול מסוים, כי לפעמים פשוט אין תרופה.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•מרים
חפצים חדים (2015)

חפצים חדים (2015)

גיליאן פלין

קמיל פריקר, משאירה את עברה הקשה בעיירת וינד גאפ מאחור ואת הזמנים במוסד פסיכיאטרי ויוצאת לחיים חדשים ככתבת זוטרה בצהובון ה"דיילי פוסט" בשיקגו. באחד הימים העורך שלה קורא לה לחדרו ומבקש ממנה לחזור לעיירה ממנה היא "ברחה" ולסקר רצח של ילדה והיעלמות של אחרת. היא אוזרת עוז, לוקחת את מטלטליה ויוצאת למסע נפשי מפרך.

כשהיא מגיעה לעיירה היא מבינה למה היא כל כך רצתה לצאת משם. המשפחה השלטת והמוזרה שלה – האמא, האבא החורג והאחות למחצה מראים לה שאין היא שייכת למקום וכך גם שאר תושבי העיירה שמסרבים להכיר במציאות ולשתף פעולה. היא מנסה בכל כוחה להוציא משהו לציטוט מכל מי שנקרה בדרכה ולשווא.

אט אט היא מצליחה ליפול שוב אל תוך העבר שלה ואל המחלה הפרטית שלה ומנסה להתמודד עם כל הפחדים והטראומות שחוותה כילדה, היא מתחברת לשוטר שאינו בן העיירה ויחד הם מנסים להגיע לאיזשהו קצה חוט שלו יתן את הפתרון בתיק ולה יתן משהו לכתוב עליו.
עם עבור הימים קמיל מגלה דברים שאולי עדיף שהייתה מדחיקה ומשאירה כנעלמים, היא מבינה שהעיירה שבה גדלה היא גיהנום אחד גדול ושאומנם הכל יפה מבחוץ מבפנים הכל רקוב ושהמשפחה שלי היא סיוט הרבה יותר גדול ממה שזכרה. והכל מגיע לשיא אחד גדול לקראת סוף הספר.

למען האמת אני מהרבע השני של הספר חשדתי בדמות מסוימת שבסופו של דבר התברר גם שהיה צדק בדבריי, עם זאת בעמודים האחרונים פשוט קיבלתי סטירה בדמות טוויסט מטורף שזה בעצם הטוויסט שהגדיר את הספר הזה לספר מעולה בעיני אנשים רבים. אני אישית (ויסלחו לי כל אלו שהתלהבו ממנו מאד) לא נפלתי מהכיסא גם לא כשגיליתי את האמת. הספר בנוי טוב בכך שהוא משלב את דרכו לאמת בשלושה רבדים – המשפחה של קמיל, בעיותיה של קמיל והאמת על העיירה ועם זאת לא הצלחתי לחבב אותו יתר על המידה.

בכל מקרה, זה ספר מתח סביר בהחלט, מומלץ לחובבי המתח הפשוט.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•ראיה
חפצים חדים (2015)

חפצים חדים (2015)

גיליאן פלין

ההתחלה של הספר התחילה טובה, ילדה נעדרת בעיירה נידחת סמוך למיזורי שבאה"ב וקמיל פריקר, כתבת משיקגו שנולדה וגדלה באותה עיירה, נשלחת לסקר את הכתבה. זמן קצר לאחר שהותה אצל אמא שלה אותה ילדה נעדרת, נטלי קין שמה - נרצחת. המשטרה המקומית חושדת כי הרצח הזה ורצח נוסף שאירע לילדה בשם אן נאש לפניי כתשעה חודשים הם רציחות של אותו רוצח, רוצח סדרתי שעוקר לילדות קטנות את השיניים.
ברוב הבולט של ספרי המתח אתה לומד שמבצע הפשע והאשם הוא בעצם מישהו שבחיים לא היית עולה עליו, זה יכול להיות כל אחד מהדמויות בספר, לפעמים היא דמות מרכזית, ולפעמים משנית. בספר "חפצים חדים" הקורא הממוצע יגיע למספר מאוד מאוד מצומצם של נאשמים פוטנציאליים אבל לדעתי גיליאן פלין דיי נכשלה בכך שפתרון לתעלומה היה דיי סביר ? רגיל? מאכזב? כן הוא היה מפתיע אבל לא מפתיע ברמה שהלסת שלי יורדת כחמישה סנטימטרים ולא מספיק מפתיע כדי שאצטרך "להתאושש" לקראת קריאת הספר הבא ברשימת הקריאה.
צריך לתת מילה טובה פה לגיליאן פלין שהכתיבה שלה מאד טובה בעניי והיא הצליחה להצחיק אותי פעמים רבות. אולי העלילה, בהשוואה לנעלמת (השוואה מתקבלת על הדעת כיוון שמדובר באותה סופרת) פחות טובה, אך הכתיבה אותה כתיבה ואם נסחפת בספר אחר שלה תוכל להיסחף גם כאן.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•alongopro
חפצים חדים (2015)

חפצים חדים (2015)

גיליאן פלין

החלטתי לקרוא את הספר לאור הביקורות שקראתי, ולמרות שלא התחברתי לסדרת הטלוויזיה ששודרה על בסיסו. אני מוצא את הכתיבה מרתקת, וכך נוצר ספר מתח בלשי 'רגיל' עם איכות כתיבה ספרותית גבוהה.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•דורון נחמני
חפצים חדים (2015)

חפצים חדים (2015)

גיליאן פלין

הדבר הכי מפחיד בספר בשבילי היה שאני מכירה מישהו שדומה לאמא מהספר. סיפורים כאלו לא ממציאים והם נמצאים בכל מקום.
הייתי אוהבת את הספר יותר עם הסוף שלו לא היה מהיר כל כך ודבר כזה כמעט תמיד הורס לי ספרים טובים.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•sister fox
דירוג
3.0
לפני 10 שנים

“סטיבן קינג ממליץ על חפצים חדים.. איך אפשר לסרב לו? צפו בסיקור ביוטיוב! :-) http://bit.ly/1l7V9”

12/12
ביקורות על חפצים חדים (2015)
הבאה
אין ביקורת הבאה