ביקורת ספרותית על זמן בין התפרים מאת מריה דואניס
ספר מעולה

---

אדם מתכנן את חייו, לפעמים לפרטי פרטים, כדי להגיע אל המנוחה והנחלה, שרק יהיו בידיו קצת עושר ואולי קצת יותר אושר. הוא עושה הכל כמו שצריך - מתמיד וממשיך לעשות, אבל יום אחד, לרוב בלי הכנה מראש, צונחת עליו החרב. זו יכולה להיות למשל מלחמה או תאונה או מחלה ואולי פיטורים או הסתבכות של בן בצרות, ומה שזה לא יהיה החיים מתהפכים ומדרדרים מדחי אל דחי. ואז, אם אותו אדם נשאר בחיים מגיע השלב שבו יש לו רק שתי אפשרויות: או להמשיך לבכות את העבר ולשקוע יותר ויותר או לקום ולפתוח דף חדש, גם אם לצורך העניין הוא צריך להמציא את עצמו מחדש. וההמצאה מחדש היא זו שבזכותה הספר הזה כל כך מעניין.

אף פעם לא התעניינתי ממש במלחמת האזרחים של ספרד. בכל פעם שניסיתי להבין מה קרה שם הצלחתי רק ללמוד שכולם היו נגד כולם עד שגנרל תאב שלטון, פרנקו, פצח במלחמה עקובה מדם - וניצח. הספר הזה לימד אותי על מעורבותם הרבה של הגרמנים בניצחונו של פרנקו ואחר כך גם על מעורבותם הרבה בספרד של מלחמת העולם השנייה. מעורבות שגררה אליה את סוכנויות הביון והריגול של בריטניה, שניסו להשיג מידע על מהלכיהם העתידים של הגרמנים.

ולתוך 'סערה' זו, של מלחמה וריגול, נקלעת סירה ק. צעירה שבזכות עקשנותה, וגם עם קצת מזל, הצליחה לשקם את חייה, ואז היא ממשיכה לעזור לצד הבריטי, כשכל רצונה למנוע מארצה להצטרף למלחמה.

"זמן בין התפרים" הוא רומן היסטורי שאי אפשר לעזוב לרגע. הוא מורכב כמעט כולו מדמויות אמיתיות. דמויות שהיו בשולי המלחמה, אך בכל זאת השפיעו עליה. מומלץ בחום.

» ביקורות נוספות של בת-יה
» ביקורות נוספות על זמן בין התפרים