ביקורת ספרותית על נפש אחות מאת אהוד אשרי
ספר טוב

---

ולפני שהכל מתחיל...ציטוט יפה
"בלי הגעגועים שלה הנפש שלך היא צמיג משומש שמספיק אולי לקיץ אחד על החוף"
סול בלו ("רוולסטין")

אני לא יודעת כמה מהקוראים אוהבים לקרוא את ההקדמות בספרים כגון ציטוטים והגיגים של הסופר
אבל אני אוהבת לקרוא משהו/ פיסה נוספת מהסופר לפני הקריאה, (יש את הכריכה האחורית של הספר
ששם תמיד התקציר ולשם אני לא מגיעה בכוונה .ויש את הקדימה שבו אני תמיד מציצה. .מזכיר מבואה
של בית שמכניסה אותך באטיות ונותנת עוד ערך נוסף על הבית ואנשיו לפני הפגישה.


העלילה היא על יחסים בין אנשים בין אם הם תקינים ומוסריים ובין אם לאו. יש כאן הרבה כאב והרבה געגועים
מודחקים שנפרסים בשתיקה שנים על גבי שנים.
אין ספקות או תהיות לגבי החומר האנושי שבדמויות המסופרות זה מוחלט וברור לחלוטין מי חולה נפש. מי הוא ההגון, מי הכמהה, מי המבולבל והמפוזר....אני יודעת שתיוגים הם "NO NO"
אבל הספר מספר על במאי ושחקנים והצגה שצריכה להימשך והרי אין הצגה טובה יותר מהמציאות עצמה.

על הדמויות הראשיות:

יותם - גרוש ,מבקר הצגות וכולם פוחדים ממנו כי אוי מה אם הוא לא יאהב את ההצגה הוא יכתוב ביקורת שלילית
הוא וסאני היו חברי אמת עד שמשהו קרע להם את הלב,הם לא דברו 20 שנה וכנראה שעכשיו זה הזמן המתאים.

סאני - גבר בוגדני מעורער בנפשו במאי ומחזאי,שומר סוד גדול בבטן וכתיבת המחזה זה בעצם ווידוי
שקורע אותו מבפנים.סאני מאהבה של מתי לביא השחקנית האהובה עליו שעושה לו הרבה רעש בלב
אבל היא לא שלו היא רק המאהבת,אשתו כן שלו והיא בבית עם הילדים.

ליאו - גיי עם לב שבור במשבר זהות מינית,חבר שלו עזב אותו והוא פשוט התפרק לגורמים ונכנס למיטה עם החברה הכי טובה שלו.

מתי – שחקנית נפלאה ששכבה באופן מקרי עם שלושה גברים בשלושה ימים .יש לה עובר בבטן והיא לא יודעת ממי.
היא מאהבת של סאני וליבה נשבר פה יותר מפעם אחת בגלל משולש אהבה.

הספר הוא על הנפש שלנו, על הכמיהה הגדולה למגע, לאהבה, ספר שנראה קליל בתחילה אך
ככל שנכנסים עמוק הוא מורכב מלא סודות חבויים. הספר גורם לחשוב על החיים ועל הצמתים שאנו
מגיעים אליהם במודע או לא במודע ונוטים לעשות בחירות שחלקן יתגלו כשגיאות הרסניות וחלקן כמקפצה טובה.

על הבדידות והנפש

"אתמול ברח לי ה "אני", ברח, ואינני יודעת לאן. ברח, ולי מתחבא. אבל לא'כפת לי בכלל,
כי יש לי עוד "אני" ועוד "אני" ועוד "אני" . גם לך? בכלל אתה מכיר משהו שיש לו רק "אני"
אחד וכשהוא בורח לו, לא נשאר לו אף אחד? "

הכתיבה זורמת, העלילה והדמויות נפלאות כמו לראות הצגה טובה ומרגשת כולל מונולוגים .
אם הספר לא היה מתגלגל לידי עד לידיים סביר להניח שבכלל לא הייתי יודעת מי זה אהוד אשרי
ולא הייתי חווה את הספר היפה והרגיש הזה על כל גווניו.

( יותר מכל בספר זו האווירה הקצת מנלכולית שמשפיעה על הקריאה מעבר לכל.הכתיבה כמו מחבקת את הקורא
נותנת לו אומץ להמשיך לקרוא עוד פיסקה ועוד פיסקה...
אז רק אומר שיש משהו בכתיבה של אשרי שהיא הרבה מעבר...)

היה לי העונג להכיר סופר שהכתיבה שלו או משהו שהוא מקרין בין המילים פשוט היפנטו אותי.

» ביקורות נוספות של חני
» ביקורות נוספות על נפש אחות