ביקורת ספרותית על דמדומים - דמדומים #1 מאת סטפני מאייר
בזבוז של זמן

---

בלה היא הדמות הכי מעצבנת ודבילית ורדודה בספר.
למה אריק ומייק וג'ייקוב ואדוארד- שנחזור אליו בהמשך- התאהבו בה? במה יש להתאהב? סתם פרצוף של נערה אפילו לא יפה במיוחד שלא מסוגלת ללכת על משטח ישר בלי ליפול.
לא אהבתי את זה. הנערה המסכנה שזקוקה להגנתו של הגיבור הנאה עם הקוביות בבטן?
תחסכו את זה ממני.

*
המתכון:
1 נערה מגושמת שזקוקה להגנה
1 ערפד חתיך שאובססיבי כלפיה
1 איש זאב עם שרירים אפילו יותר מפותחים מאלה של הערפד
2 בנים נוספים שמאוהבים בנערה אבל אין להם סיכוי אצלה
1 פרידה
מלוא החופן חלומות על אותו הערפד
3 אמירות לפחות של "לא אכפת לי מה אתה"
כמה שיותר אמירות של הערפד שהוא "מסוכן" לה
המון סכנות שבאורח פלא הערפד נמצא שם כדי להגן עליה
כמה שאפשר- נשיקות
1 סכנה שבה יכולותיו של הערפד נבחנות
3 לבבות שבורים של שלושת הבנים המאוהבים שהם לא אדוארד

לא להוסיף בשום אופן:
תחביבים נורמליים (לא, בלה, בהייה בשרירי הבטן של אדוארד לא נחשבת לתחביב נורמלי)
דברים לא קיטשיים
הערכה עצמית (אם אני אקרא עוד ספר אחד שהנערה שואלת בו "מה אתה בכל מוצא בי", אני אעשה משהו קיצוני- שאני אחשוב עליו אחר כך)

*
שלבי ההכנה:
ערבבו את 1 הערפד עם 1 הנערה המגושמת, ולאחר שהתקבלה תערובת האהבה הקיטשית החולנית והפדופילית הזו (זה שהוא נראה צעיר לא אומר שהוא צעיר) הוסיפו את 1 הפרידה, ששברה את ליבם של שני המרכבים הראשונים.
לתערובת הוסיפו את 1 איש הזאב השרירי, ולאחר שנוצרה תערובת ידועה לשמצה שנקראת "משולש אהבה", הוסיפו את הערפד בשנית. (הוא ערפד. תמצאו דרך כלשהי להוסיף אותו עוד פעם)
המתינו במשך כמה דקות ותנו לתערובות להיסמך ולהסתבך.
הוסיפו אמרה אחת של "לא אכפת לי מה אתה"
1 נשיקה
1 אמירה של הערפד "אני מסוכן"
אמירה נוספת של "לא אכפת לי מה אתה" , ותנו לתערובת המתקבלת לגעוש.
לאחר המתנה, הוסיפו 1 סכנה, זבה הנערה מחכה בפחד לערפד ונתלית מאחוריו. הוסיפו אחד סוף טוב והכניסו למקרר.

*
(סטפני מאייר- בניית שלבי ההכנה)
"הממ..."
"אמרת משהו, סטפני?"
"לא, לא. אני חושבת מה לעשות עם הערפדים."
"אה. אנשי זאב יש?"
"לא, אין! איך לא חשבתי על זה. אתה צודק, כמובן, כי אתה גבר ואני סתם אישה חלשה."
"בחייך, סטפני. זה לא טוב לאגו שלי."
"כן, אני מיד מוסיפה אנשי זאב. למה שלא... הידיד שלה! הוא יהי איש זאב. זה יספק מספיק מתח, אני חושבת."
"אני מניח שאת צודקת."
"למען האמת- זה אתה שצודק."
"בגלל זה בדיוק את צודקת." מתי תכיני ארוחת ערב, סטפני? אני רעב. כמו זאב. הא-הא."
"מיד, אני רק אחשוב מה לעשות עם הזאבים האלה..."
"סטפני, אני רעב!"
"טוב, אני רק מסיימת פה משהו."
"עכשיו, סטפני."
"סיימתי. רק שרבטתי איזה משהו גרוע, אתה יודע."
"עכשיו אני יודע רק שאני רעב."
*

זו הדעה שלי על הספר. גיבוב של שטויות שוביניסטיות של אישה חלשה.

» ביקורות נוספות של סקיי
» ביקורות נוספות על דמדומים - דמדומים #1