ספר לא משהו

הביקורת נכתבה ביום שבת, 13 ביוני, 2015
ע"י אני =]
ע"י אני =]
לא הייתי מאמינה על עצמי שאדרג כ"לא משהו" ספר של מירה קדר, אחרי שכל כך אהבתי את הספרים הקודמים שלה.
או שאולי במקום לומר על הספר שהוא "לא משהו", מדויק יותר לומר שהוא "לא ברור".
כי לא מספיק הבנתי מה עניינו של הספר הזה.
החיסרון העיקרי שלו טמון במספר רב מידי של דמויות. לאורך כל הספר (!) מצאתי את עצמי חוזרת שוב ושוב לשני העמודים הראשונים, המסבירים מיהן הדמויות השונות. וגם כשהצלחתי לזכור שמות, ברגע שהסצנות היו עמוסות בדמויות שונות, ו-6 שמות שונים הופיעו באותו משפט- עייפתי מהניסיון להבין ולקשר. לא ברורה לי לגמרי הבחירה האומנותית להתמקד בכל כך הרבה דמויות, אבל תכלס- זה לא עובד.
חסרון נוסף הוא חוסר בעלילה ממשית, בתזוזה של הסיפור. יש לסיפור שני צירים- ההווה (שנת תשס"ב) והעבר. בעבר עוד איכשהוא קורה משהו (שוב תוך אזכור של שמות ויחסים משפחתיים רבים מידי), אך בהווה כל העלילה סובבת סביב ערב אחד: המפגש של כל הדמויות בהצגת בכורה, ולאחר מכן דיון בין הדמויות השונות לגבי ההצגה. פשוט לא קורה מספיק! לאורך כל הספר רק חיכיתי שמשהו יקרה סוף כל סוף.
אז על מה קדר כן מדברת בספר הזה?
המיקוד הוא בעיקר ביחסים הבין-אישיים שבין הדמויות, או אולי אפילו בדינמיקה קבוצתית. רוב המלל בספר הוא על מה כל אחד חשב על מה שהשני אמר ואיך בחר להגיב. לעיתים נדירות היתה הבלחה יפה של מניעים נסתרים שקיימים במינון כזה או אחר בכולנו, אבל רוב הזמן היתה שם התעסקות רבה מידי במה שכולם חשבו על כולם כל הזמן. מייגע.
עוד דבר שקדר התמקדה בו הוא הניתוח של ההצגה, ודרך זה- ניתוח של צורות הסתכלות שונות על המדינה, הציונות, החברה ועוד. שם קדר אפילו ציטטה רעיונות וקטעים של הרב קוק תוך כדי- דבר שהופיע גם בספריה הקודמים, ושרק לעיתים רחוקות השתלב יפה בעלילה, לדעתי.
גם החלק הזה, של ניתוח ההצגה, היה מייגע לדעתי, במיוחד לאור העובדה שלא ראינו בפועל את ההצגה.
כנראה שבשני המוקדים שקדר בחרה לעסוק בהם היתה אמירה אומנותית והגותית חשובה, אך אני מודה שאני צריכה גם את הפעתלנות והעלילה כדי להנות מספר. אומנם בציר ההתרחשות שבעבר - אכן קרו דברים, אך למען האמת לא הבנתי את התועלת הגדולה שבעיסוק בו. בנוסף, גם שם המוקד העיקרי היה על יחסים בין הדמויות ועניינים הקשורים לציונות.
אז איך בכל זאת קראתי את כל זה?
קודם כל- אמנם קראתי עד סוף, אך בחוסר סבלנות. ובמהירות.
ולמה? כי חיכיתי שזה ישתפר. כי נתתי קרדיט לקדר, והזכרתי לעצמי איזו סופרת מעולה היא.
אבל בספר הזה העדויות היחידות לכך הן הכתיבה שנשארה מעולה כתמיד, והבניה היפה של הדמויות. שזה הרבה, אך לא מספיק.
בספר הזה נעשה נסיון לחבר בין שני ספרים קודמים (כך כתוב בכריכה האחורית. אך אם אינני טועה, הופיעו כאן דמויות גם מספרים קודמים נוספים של קדר). ולדעתי זה היה ניסיון מיותר. יכול להיות שאם הייתי קוראת את כל הספרים ברצף, ולא בהפסקה של מספר שנים בין ספר לספר, זה היה מעניין אותי יותר ולא הייתי מתקשה לחבר בין הדמויות. אך לא סביר שאמצא את הסבלנות לקרוא שוב את הספר כולו כדי לנסות.
2 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
אני =]
(לפני 10 שנים ו-2 חודשים)
תודה=]
גם אני התקשיתי להאמין, כי איך יכול להיות שקדר תכתוב ספר והוא לא יהיה טוב?? לכן נתתי לו צ'אנס למרות הדירוג הנמוך באתר... רק מוכיח שלכל אחד יש לפעמים ירידות=] מקווה בשבילך שתהני ממנו בכל זאת... |
|
האופה בתלתלים
(לפני 10 שנים ו-2 חודשים)
לא קראתי אותו עדיין, ואני גם כן כל כך אוהבת את הספרים של קדר.
חבל לשמוע שהוא אולי פחות טוב. ביקורת טובה ומסכמת היטב! |
2 הקוראים שאהבו את הביקורת