ביקורת ספרותית על אביב המורדים - נפילת הממלכות #2 מאת מורגן רודס
ספר מעולה

---

להבים חדים. יערות. מערות. ארמונות. גנים. כפרים. אוהלים. טורנדו. מצפה. נצים. חלומות. דם.
זה הספר.
הספר השני בסדרת "נפילת הממלכות" שיחרוט בליבכם את שמותיכם.

למרבה הפלא, הוא עקף את הקודם. אני לא יודעת אם זה בגלל שכל הדמויות מכירות, קליאו וג'ונאס, המרד או שסתם הוא יותר מעניין. הוא יותר טוב!

אני עצובה בשביל הדמויות.
לקליאו ומאגנוס- אני לא תומכת בנישואיכם! תתגרשו ושהיא תהיה עם ג'ונאס והוא עם לוסיה.
הסיבה שבגללה לא סבלתי את לוסיה בספר הזה זה בגלל ההתאהבות המטופשת שלה בצופה הזה- אלקסיוס. היא כל הזמן חושבת באחד הפרקים: "הוא כזה יפה. כה יפה. תנשק אותי כבר," וכאלה. באמת לוסיה, ציפיתי ממך ליותר. היא כל הזמן אומרת שהוא יפה, ומה עם פנימיות? את אוהבת אותו רק בגלל שהוא יפה?! את שטחית, כך מסתבר. אני פוקדת עליך להיות עם מאגנוס מיד או שאני אייחל למותך. לך מגיע אותו ולו מגיע אותך (למרות שמגיע לו יותר. אבל אותך הוא אוהב אז תהיו יחד).
אם מדברים, אני פחות אהבתי את מאגנוס בספר הזה, לא יודעת למה. כנראה החיבה שהיתה לי אליו עברה לג'ונאס או שהיא מתחלקת בין שניהם. או שהוא הפך לאדיש מדי.
קליאו התבגרה בספר הזה, הפכה לטובה יותר. אני אוהבת אותה.
ליסנדרה, נחמדה ותו לא.
תחיי ג'ונאס וקליאו!! ליסנדרה, אם תתערבי, אני מבטיחה לך שזה לא יהיה יפה.

ועכשיו לחלק הכי טוב בספר: תופים רועמים...... *ספוילר, ספוילר*
המוות של ארון!!!!!
מחיאות כפיים סוהרות, צווחות שמחה, ריצה בכל רחבי החדר כדי לשחרר את השמחה.
וואי, זה היה טוב.
איך ששמעתי שהוא מת וקראתי את הביקורות כאן וחשבתי: היה צריך לעשות הגרלה מי יהרוג אותו. כל-כך הרבה אנשים רוצים לעשות את זה. דמיינו:
"מספר 12 זכית! אתה תיתן לו מכת ברכיה!" הכרוז קורא בפסטיבל שוקק האנשים
מישהו פוסע לכיוון הנער הקשור בחבלים שמלופפים סביב ידיו ורגליו ושמטפחת קשורה על פיו. אומנם הוא נראה תמים, אך הוא לא. זהו ארון לאגאריס. הדמות הגרועה ביותר בספר (חוץ ממלך הדם בעצמו).
האיש נותן לו את מכת הברכיה, בעוד שהקשור נאנק מכאב.
בעוד שהוא ממשיך לקלל מתחת למטפחת פוסעת מישהי נוספת שנותנת לו סטירה הגונה שמשאירה לו אדום על כל לחיו השמאלית.
עוד מישהו פוסע ונותן לו אגרוף לפנים. ועוד מישהי דורכת לו על הרגל עד שהיא נמחצת. ועוד מישהו ועוד מישהי ועוד אחת ואחד ואחד ואחת. עד שמגיעים לאיזה חמישים אנשים.
ואז מגיעה מישהי. היא מתקדמת אליו בעיניים מושפלות אך רושפות משנאה. היא רואה את פניו השבורות והמייבבות. לרגע היא מרחמת עליו ואז נזכרת, מה הוא עשה ואיזה אדם שפל הוא. היא משתדלת לא להסתכל בעיניו ואז דורכת על שתי רגליו ונותנת אגרוף לחזהו. היא פונה משם, מנקה את ידיה מהגועל שבו נגעה וצופה במי שמתקדם.
שיערו היה שחור, היתה לו צלקת והוא התקדם אליו במהירות. הוא לבש שריון נוצץ ועיניו הוסתרו מעיניה. הוא עמד מול ארון ופתאום שלף חרב ותקע אותה בליבו. מארון התפרץ שטף דם גדול והוא התהפך עם כסאו עד שנשכב על הרצפה. עיניו המטופשות נשארו פתוחות ובוהות בשום דבר. סביבו התפשטה שלולית דם ענקית.
"בוז! בוז!" קרא הקהל, "גם אנחנו רצינו להחטיף לו, עכשיו אנחנו לא יכולים! קנינו כרטיסים! תתחשב בנו!"
הנער בעל השיער השחור פנה משם במהירות. הקהל המשיך לצעוק בוז וכדומה, וביקשו החזר כספי בעוד שאותה נערה שעמדה בצד פנתה לזו שעמדה לצידה והצביעה על גופתו שותת הדם של ארון. היא משכה בכתפיה ואמרה: "מזל שהייתי לפניו."

וזהו סיפור המוות של ארון. סתם, סתם אבל זה יכל להיות נכון. כולם רוצים להחטיף לו ואז מגיע מישהו ולא נותן לכולם להחטיף לו. ואני יודעת שכולם היו רוצים להחטיף לארון בוקס, כאפה, מכת ברכיה או משהו. כל אדם שפגשתי וקרא את הספר הסכים איתי בזה.
לגבי המוות הזה, רודס מורגן היתה חכמה: היא לא עשתה את זה כמו שחשבנו אלא מי שהרג את ארון היה כזה שלא חשבנו שיעשה את זה וזה הפתיע אותנו.
יש חיסרון במוות הזה: א. בכל זאת רציתי שג'ונאס יהרוג אותו. סגירת נעגל שכזו, ב. מי תהיה הדמות השנואה עלי עכשיו?! (טוב יש הרבה אבל הוא מיוחד).

*סוף הספוילר הארוך*

אז זהו. זוהי ביקורתי המשפילה, המבולגנת וקצת סוטה מהנושא. אבל לא נורא זה שווה את זה. קראו מיד!

עוד משהו, בארה"ב יצאו כבר הספרים השלישי והרביעי (הכריכות מדהימות ביופים כרגיל), ובישראל זה לא יצא עוד! תוציאו כבר את הספר הזה! אני מצפה לזה!

עוד משהו שרציתי להגיד גם בספר הזה וגם בספר הראשון. בדרך כלל אינני מתייחסת לתרגום אבל בסדרה הזו זה נורא. אני צריכה לתקן את הספר בשגיאות כתיב ובזכר/נקבה. זה מעצבן! וגם כיף להעיר הערות לספר, אבל זה עדין נורא! ממש!

תודה למי ששרד את הביקורת.

» ביקורות נוספות של snow fox
» ביקורות נוספות על אביב המורדים - נפילת הממלכות #2