פרולוג:
כשסיימתי לקרוא את תיק מצדה, הבטחתי לעצמי שאני לא אקרא יותר ספרים של יובל אלבשן.
קרה מקרה ויצא לי לרכוש את תמיד פלורה בעשרה שקלים אז הפרתי לעצמי את ההבטחה, אחרי שסיימתי לקרוא את תמיד פלורה אני נשבע שאני בחיים לא קורה יותר ספרים של יובל אלבשן.
ביקורת:
הסיפור הוא על משפחה יוצאת עיראק שעולה לארץ וגרה בירושלים, אביה של אלה מעביר לה את סיפור חייו במכתבים לאחר מותו.
הספר מתחיל טוב אך אחרי עמוד 100 בערך הוא מתדרדר בירידה תלולה, מרגע זה ואילך, ד"ר אלבשן מתביית על דמות האחות\דודה פלורה והיא מרכז העולם, הקורא המצוי היה מצפה שהדמות תהיה שונה, מעניינת, גיבורה שאפשר להזדהות איתה אבל איך אומרים? לא דובים ולא יער.
אני נפלתי וממליץ לאחרים לא ליפול גם.













