ספר נחמד, רגיש עם המון תובנות ומסרים.
משפחה יוצאת עירק, קשת יום מהקטמונים בירושלים כאשר אב המשפחה איש קשה שהשאיר צלקות בילדיו. נעים בן הזקונים שנולד כבר בארץ הוא המספר את הסיפור של משפחתו הענפה. אוהב את אחיו ואחיותיו אך מכולם הכי השפיעה עליו זו האחות פלורה שהוא מעריץ אותה. היא היוותה הכל עבורו ובזכותה חייו קיבלו מעט צבע ועניין ואפילו אחרי מותה "דאגה" להשיא אותו.
הספר מתובל בפתגמים עיראקיים, ערביים עם מסר וקריצה לחיינו. אהבתי מאד את אמרות הכנף הללו ואחד המשפטים החזקים בזוגיות -
"כל אחד אחראי במאת האחוזים לחמישים אחוז שלו בקשר".
כמו שאומרת פלורה בספר "שלכל קורא יש את הרגע שלו בספר ולא פעם זה הרגע הכי פרטי של אותו קורא. הוא יכול להתרחש בכל מקום, בכל ספר ובכל שעה. הרגעים הללו מצטברים והופכים לשעות, ימים, שנים ובסופו של דבר הלקט הסופי מתקבץ לחיים שלמים. חיים של קורא.
אם זה לא ספר חכם אז איני יודעת מהו?
מומלץ.


















