ביקורת ספרותית על כשאלוהים היה ארנב מאת שרה וינמן

---

כשאני יושבת בפינה החביבה עלי , ומחזיקה ספר פתוח ביד , ובגב כף היד השניה מנגבת את הדמעות שלא מתביישות לעשות דרכן מארובות עיניי , ומתגלגלות באיטיות במורד הלחי , כמו רוצות לומר: " אנחנו ההוכחה שהספר מרגש / נוגע / מעציב / משמח , והכל ביחד , זה הרגע הזה המתוק והמזוקק , הפורקן הזה של כל המילים שקראתי , ועיבדתי , וצרבתי , ואיחסנתי אי שם בראשי ,זה הרגע שאני יודעת להגיד שאני כל כך נהנית מהספר ,והדמעות האלו הן גם לעיתים דמעות פרידה ,מדמויות נהדרות - אלי , ג'ו , צ'רלי, ממשפחה נפלאה ומיוחדת {משפחת מוד } .
יותר מהכל זהו סיפור על אהבה על כל רבדיה , על משפחתיות , על אובדן ופרידה , כשהכל עטוף בהרבה חמלה ,וכתוב בחום .

» ביקורות נוספות של dina
» ביקורות נוספות על כשאלוהים היה ארנב