ביקורת ספרותית על עיר של נשים - מתולדות השואה מאת דייוויד גילהם
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 6 באפריל, 2015
ע"י דנה


בשנים האחרונות אני מתחילה להבין שהיו גם גרמנים "טובים". עם התבגרותי אני מבינה שקומץ מרושע הכתיב מדיניות וגם האחרים (ולא רק היהודים סבלו). גרמניה היא פצע פתוח. הגרמנים כעם היו גם רקמה כואבת מתברר.
ספר מומלץ. ספר טוב.
4 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
יקירוביץ' (לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
פואנטה - אנחנו מסכימים. האבולוציה שמכוונת אותנו לשבטיות ועליונות על האחר, גם מולידה אצלנו את הפחד מהתנשלותנו מעליונות זו שאנחנו מבקשים. זה הכל חלק מאותה מקשה.

האימפריה הרומית התעצמה על ידי הרצון להקדים תרופה למכה ולהתקיף, כך פחות או יותר היא הצליחה מבחינה אסטרטגית (ובזכות גאונתו הצבאית של סקיפיו אפריקנוס בין השאר). בהתחלה אולי היא באמת חששה, ובהמשך היא רצתה לחשוש כדי למצוא את התירוץ שלה לתקיפה. תלוי באיזה שלב מדובר.
יקירוביץ' (לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
נצחיה - יש להפריד בין הניסיון למימוש אידיאולוגיה לבין הכישרון לממש אותה. אולי תסכימי איתי שמבחינת כנות קבלת האידיאולוגיה הפשיסטית, אין הבדל בין הגרמנים לאיטלקים. ההבדל הוא רק בצורה שבה העם הצליח לייעל את האידיאולוגיה הזו.
העניין המרכזי הוא שכל עם יכול בפוטנציה להיות עם שעושה השמדה המונית. אם אחד יעשה זאת יותר ביעילות מהשני, אין זה אומר שהעם השני לא ינסה גם כן, על אף שהכישרון שלו לא מספיק.
ובאשר לנאצים: נאצי זה נאצי. אם את רוצה להפריד בין נאצי מתוחכם לנאצי כושל, סחה. אבל שניהם נאצים.
פואנטה© (לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
יקירוביץ, מסכימה איתך עקרונית אבל חולקת עלייך בעניין החולשה. לדעתי, אחד השורשים הבסיסיים של הקיום האנושי (ושורש כל המחלוקות) הוא הצורך הכללי להרגיש עליונות מעל אחר או הצורך הספציפי להיות עם סגולה (ובזה יהודים דווקא מצטיינים).
נצחיה (לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
זהו, שיש. ואפילו אפשר לראות במבחן התוצאה.
הפאשיזם אולי מהלך קסם, אבל היכולת להענות לו בצורה שיטתית וגורפת משתנה בין אומה לאומה. הגרמנים נלוזים בצייתנותם הרבה, ובחריצותם הרבה, וזה תרם.
והדוגמה היפה היא איטליה. כן, איטלקים נהו אחרי מוסוליני, בהחלט. עם זאת, הניסיון הנאצי להוביל אותם בנתיב ההשמדה התעשייתית נחל כישלון. ליהודים באיטליה היה סיכוי רב להינצל. הרבה מעבר לסיכויים של יהודים בגרמניה או בפולין. כך שאפילו פשיזם לא גורר אותה תוצאה באוכלוסיות שונות.
יקירוביץ' (לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
אם אישיות כריזמטית כמו היטלר תופיע בישראל, סביר להניח שגם יהודים יהפכו לנאצים. מדוע? כי הפאשיזם מהלך קסם על אחד משורשי הקיום האנושי: החולשה, והכמיהה להתגבר עליה. אין אף עם אחד שמחוסן מראש כנגד הוירוס הזה.
רויטל ק. (לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
בעיני יש פער גדול בין האמירה ש"היו ג גרמנים טובים" שהיא ודאי נכונה, לבין האמירה ש"קומץ מרושע הכתיב מדיניות".
ה"קומץ" נבחר בבחירות ע"י אחוז גבוה למדי של גרמנים, שהכירו את משנתו הגזענית של "הקומץ" וזה לא הפריע להם כלל (אם לא עודד אותם) לבחור בו.
(אגב, גם גיבורי לבד בברלין בחרו בהיטלר, ע"פ הספר, ונזכרו להתחרט על בחירתם רק לאחר מות בנם.
ספסלים עם שלטים האוסרים על יהודים לשבת עליהם, ליל הבדולח ושאר אירועים מינוריים שכאלה לא ממש הפריעו להם, ככל הנראה).

לא מקבלת את התיאור של הגרמנים כקרבנות תמימים של הנאציזם.
הם בחרו בו, הם ראו בו את התקווה לעתיד טוב יותר לעצמם ולגרמניה.
התואר "קומץ" מתאים יותר לאותם "גרמנים טובים" - אלו שהתנגדו לנאציזם מלכתחילה, אלו שסלדו מהגזענות ומהאלימות שלו לכתחילה ולא רק בדיעבד, כשהסתבר שהטרור שהוא השליט כוון גם נגדם ולא רק נגד "גזעים נחותים".

העובדה שהגרמנים סבלו במלחמת העולם השניה לא הופכת אותם לטובים בסיפור.
פואנטה© (לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
דנה, אני לא רואה שום סיבה להצטער או להתנצל. כתבת דברים הגיוניים, רק חבל שהשתמשת במרכאות. בטוח היו גרמנים טובים, בלי מרכאות. האם מספרם היה מזערי (להגדרתה של סופי) או, לחלופין, "הרוב הגדול היו מרושעים" כהגדרתו של יקירוביץ - אין לנו לדעת. דבר אחד ברור לגמרי - המדיניות אכן הוכתבה ע"י קומץ רשעים, ובראשם היטלר, בדומה למדיניות של סטלין שהכניס מדינה שלמה לקומה עמוקה, למרות הטבח ההמוני. כל מי שמעז להתנגד למשטר מהסוג הזה - דינו מוות, ואנשים מטבעם רוצים לשרוד.
בעידן האינטרנט של היום, יותר קשה ליצור הסכמה כזאת רחבה שבשתיקה אבל גם היום לא חסרים משטרים מדכאים ומתאכזרים שבהם קומץ מרושע עושה ככל העולה על רוחו כמעט באין מפריע.
נצחיה (לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
דנה, את לבד בברלין קראתי. הוא עיקר התזה שלי. הוא היה *לבד* בברלין. קומץ אנשים טובים בין עשרות מיליונים שנסחפו בזרם הנאצי.
את גנבת הספרים התחלתי וזרקתי בזעם כשהבנתי את רוח הספר. בגלל זה אני גם לא הולכת לקרוא את המפתח של שרה ואת אלה שהצילו אותנו, ובטח לא את עיר של נשים.
את האדריכל מפריז אני קוראת עכשיו. זה שונה, כי מדובר על ארץ תחת כיבוש, ולא על גרמניה. גם בארצות הכבושות היה מאוד בולט לראות שהגרמנים הצליחו כאשר האוכלוסיה היתה אנטישמית כמותם (אוקראינה, פולין, במידה רבה צרפת) והצליחו הרבה פחות כאשר האוכלוסיה התנגדה (דנמרק, שוודיה, הולנד).

הנקודה היא שלא כל העולם אנטישמי. אלא שהעם הגרמני היה אנטישמי מאוד, וצייתן מאוד, ולא פלא שהנאציזם שגשג בתוכו ומתוכו. וזו הנקודה העיקרית שלי. זה לא "הנאצים השתלטו על גרמניה" אלא "הגרמנים העלו את הנאציזם מתוכם". וכן, הגרמנים סבלו מאוד במהלך מלחמת העולם השניה. בעיקר בסופה. בכל מלחמה סובלים, והכיבוש הרוסי בחסות הארכי-רוצח-עמו סטאלין גרם סבל לא קטן, של שוד, אונס, ביזה, ורצח בקני מידה גדול מאוד. אבל אין לי ולו טיפת אמפטיה, שכן אפשר להגיד "לי זה עלה יותר". העם שלי (ובפרט המשפחה הפרטית שלי) סבל פי כמה וכמה באותן שנים, על ידי אותו עם גרמני מסכן כביכול. ובעיני הגל הזה, של ספרי "גם גרמנים סבלו" ולחילופין "היו גם גרמנים טובים" או "היו גם יהודים רעים" שפורח עכשיו הוא גל הכחשת-שואה-לייט, ולכן אני מתנגדת אליו.

לא פגעת בי דנה, הביקורת שלך היתה סתם טריגר. אבל אלה דברים שצריכים להאמר. בשבוע הבא יום הזיכרון לשואה, וזה עיתוי טוב להזכיר את זה.

ואם כבר המלצות ספרים - אני ממליצה על "שלושה בבומל". ג'רום ק. ג'רום מספר על טיול בגרמניה בתחילת המאה העשרים. יש לו שם תיאורים של צייתנות עיוורת ושל התמכרות לאלימות. בדיעבד התיאורים הללו מצמררים ממש.
דנה (לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
נצחיה, אני ממליצה לך לקרוא את לבד בברלין, את אלה שהצילו אותנו, האדריכל מפריז וגנבת הספרים, המפתח של שרה.
אני מרשה לעצמי לכתוב את מה שכתבתי כדור שלישי לניצול בוכנוולד וכנכדה לפרטיזן, שנתקלו גם הם באנשים "טובים" שלא היו דווקא יהודים. אני יכולה רק להצטער עם הביקורת שלי פגעה בך או הפריעה לך, אני מקווה שנדע כל העמים לא לתת לעולם לקומץ מרושעלהכתיב מדיניות. יקרוביץ' וסופי בטח יסכימו...
יקירוביץ' (לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
נצחיה:
1) זה שקומץ מרושע הכתיב מדיניות, לא אומר שהשאר לא היו מרושעים.
2) זה שהרוב הגדול היו מרושעים, לא אומר שהם נולדו ככאלה.
3) אין דבר כזה המון שמכתיב מדיניות, זה בלתי אפשרי. מדיניות בהגדרה מתגבשת על ידי קומץ השליטים שמחליט עליה.
4) אותו קומץ היה קומץ מרושע שהכתיב מדיניות... (מה שמוביל חזרה למסקנה 1).
סליחה על הלוגיקה הקרה, אבל הרי לך טיעון תקף.
סופי (לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
היו גם גרמנים טובים, כן כפי שאפשר לומר כי יש גם ערבים טובים, אולם.. מספרם מזערי ואינו ממשי ליצור שינוי למצב ההולך ונעשה רע מול עיניהם .
אלו אותם גרמנים/גרמניות שחיו ליד בעלים קציני אס אס , אמאות לבנים שמנוער היטלרי הפכו לחיילים במכונה היעילה בעולם.
ליד ההמון שהצדיעו הי היטלר בטרוף הסחף.
ולא עשו דבר , כי ראו שאין הכח איתם לשנות פני הדברים.
הפחד לדבר על המצב שלט בכל רעיון התנגדותי.
והיו אמיצים בודדים שהעזו לעשות והצילו נפשות , ואם לא נתפשו ונענשו קשות, הפכו לחסידי אומות עולם.
נצחיה (לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
"קומץ מרושע הכתיב מדיניות". נו, באמת.
יקירוביץ' (לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
מה הטעם נצחיה להוציא מאחרת דברים שלא אמרה רק כדי לתקוף אותם?
נצחיה (לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
אכן, יש טרנד כזה. לפי הספרות המתפרסמת בעשור האחרון מתברר כי גזע מרושע של חיזרים השתלט בשנות השלושים של המאה העשרים על אומה שלווה ורודפת שלום, ואילץ אותה לבצע הרג שיטתי ביהודים, בצוענים, בנכים, ובהומוסקסואלים, ובכל מי ששונה מהם. אבל הם בכלל לא התכוונו.



4 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ