ביקורת ספרותית על נדודי שינה מאת סטיבן קינג
ספר מעולה

---

משהו טוב קורה לי כשאני קורא את סטיבן קינג.
הייתי חייב באמת... אבל באמת לדון ולהעביר ביקורת וזאת למרות שאני נמצא כרגע רק בעמוד 444.
אני מת על ספרות רבת דפים , אני יודע שאני מתענג לי על כל דף ודף , עושה המון הפסקות בידיעה שיש לי הרבה מה לקרוא..
יש משהו בסופר המדהים והמטורף הזה שלא באמת ניתן לפרשנות.
יש לו ספרים מדהימים המשאירים אותך , דן ודש בעלילה ובתהיות מרובות , ויש לו את הספרים שהם פחות טובים.
יש לסופר הזה את היכולת הייחודית באמת , לפרוט על המיתרים הדקיקים ביותר באופן פסיכולוגי ופסיכיאטרי
הוא יודע , להטריף אותך , לפרק לך ולנתח לך כל משוואה בסיסית עד לרמה המולקולרית , הוא יודע להכנס לחשיבה הכמוסה ביותר שלך.
לפרק אצלך ולך את הפחדים הכי בסיסיים , להכנס ולדון במרתפי המוח במחשבות הזימה ובסודות הכי ביזארים שבן אנוש יכול להעלות על הדעת , הוא סוטר לך , מדגדג אותך עד לנבכי נשמתך , בועל אותך ולעיתים גורם לך להסכים שבכל אחד מאיתנו , יש פחדים איומים מחושך , הפחד ממוות , לגרום לך להבין שגם אתה כמו כולם , יש בך את אותו יצר המציצנות והחרמנות , להציץ ולדעת מה יש מתחת לשמלה של השכנה שלך ולפנטז על כך, גורם לך להבין ולהסכים לכך.
הוא שובר כל מחסום ובכך הוא סופר גאון!!
בניגוד מוחלט לספר נדודי שינה. לי אין נדודים שכאלה , כשאני עייף, לא צריך יותר משנייה וחצי בסלון ואני מוצא את עצמי נוחר כמו חזירון , יכול להרדם בנקל בכל מקום ובכל מצב , עם מוסיקה ורעש , ובטח בלעדיה.
אומנם אני יכול ברוב לילותיי ללכת לישון בשעות מאוחרות מאד , אך הכניסה למוד שינה אצלי הוא מהיר ביותר.
אני נורא מזדהה בספר על אותם נקודות בבית החולים , בהם אני רץ עם עגלת תרופות בין המטופלים שלי , או לחליפין רץ עם עגלת החייאה לעוד לקוח לא מרוצה בדרך לפרוס כנפיים או איך שאני קורא לזה one way ticket to the blue
הספר נותן אור ודרור לפחדים מהזקנה ומהשלבים הפחות נעימים באותה דרך , השילוב עם ההילות , יוצר אמינות מטורפת מאין כמוה.
גורם להזדהות בלתי רגילה עם הדמויות. הספר נותן ביטוי חד וכואב בהבדלים המהותיים של המציאות , העבודה של הצעירים , לדור הזקנים והפנסייה תוך ההדגשה בה חשים המבוגרים לכך שישנה הוקעה וסלידה של הדור הצעיר מהזקנים על כל המשתמע מכך.
על אהבה והמתח שאהבתי מאד בין ראלף לבין....... והמבין יבין.
ספר איכותי מאד , מרתק ביותר , התעלות אמיתית של סטיבן קינג
בנוסף אני יושב עם עצמי וחושב לי שאם יש באמת חיים לאחר לכתינו , האם המטופלים שלי או של רעיי לעבודה הסתכלו עלינו מלמעלה בכל אותם ניסיונות עקרים להצילם , או שמא התבוננו בנו בזמן שהכנו אותם לפתולוגיה.... מחשבה מצמררת משהו.

» ביקורות נוספות של arti
» ביקורות נוספות על נדודי שינה