ביקורת ספרותית על נדודי שינה מאת סטיבן קינג
ספר לא משהו

---

אחת השאלות המעניינות שכל קורא של סטיבן קינג ישאל את עצמו אחרי כמה מספריו, היא "איזה סטיבן קינג אני אוהב יותר?": האם את סטיבן קינג היותר הגיוני ועקבי, או את סטיבן קינג של 'הכל ייתכן' וחוסר החוקיות? האם את סטיבן קינג של "דולורס קלייבורן", "אביב של תקווה" ו"סתיו של תמימות", או את סטיבן קינג של "נדודי שינה" ו"מתוך הביואיוק"? אחרי קריאת הספר הזה, אני חושב שאני יודע את התשובה.
לא, סטיבן קינג, אני מצטער, אבל אני מתקשה לקרוא ספר שבו הכל יכול לקרות, שבו לכל בעיה ומכשול נמצא באופן פתאומי הסבר פנטסטי משולל כל הגיון (כמו - ספוילר - אצבעות שהופכות למספריים), בלי שום נימוק, הסבר או בסיס הגיוני כלשהו. הספר "נדודי שינה" הוא אולי הדוגמה המובהקת ביותר לסטיבן קינג של חוסר הסדר - מופיע לפנינו בליל שלם של התרחשויות על-טבעיות שמנותקות לגמרי מההגיון של ליבת הספר שעוסקת בתפיסה על-טבעית הנובעת מחוסר שינה (ספוילר): טלפורטציה דרך אסלה, טבעת שמקיימת את האויב (שר הטבעות - קינג בעצמו עושה את ההקשר הזה), היפר-מציאות, מלאכי מוות בדמות רופאים וכו' וכו'. ישנה עלילה, כמובן, ואפילו מעניינת (ולכן הספר זכה אצלי לציון 2/5), אבל בליל ההמצאות ההזוי הזה פגע אצלי באופן חמור באמינות ובהגיון של הספר כפי שלא קרה אצלי בשום ספר אחר שלו. מה לעשות! לדעתי נדרש מינימום של הגיון ברצף האירועים, מה שפשוט לא היה קיים בספר הזה, עד כדי אבסורד וגיחוך!
הייתי נותן לספר הזה ציון של 5\5 (כי יש בו שנינות, הומור ועלילה מותחת, והדמויות הן בהחלט אמינות ומעוררות סימפטיה. הסוף של הספר מאד מרגש!), אבל רק אם היה נשאר בחוקי המשחק של היפר המציאות והשפעת נדודי השינה על המוח. אולם כאשר הספר חרג מהנ"ל והתחיל לכלול אצבעות שהופכות למספריים, הוא הפך לפארסה.

בכל מקרה, אם אתם עדיין שוקלים לקרוא את הספר הזה (ולמה לא? כל ספר של סטיבן קינג מעביר היטב את הזמן, לדעתי), אנא תקראו אותו אך ורק אחרי שתקראו את הרומן "זה" שעלילתו כמו עלילת "נדודי שינה" מתרחשת בעיר הבדיונית דרי (ורצוי לקרוא את שניהם בהפרש של כמה חודשים), מכיוון שההזכרות של הדמויות, המקומות וכמה מהאירועים מהרומן המפורסם, בספר "נדודי שינה", הם כמו גלולת נוסטלגיה שממתיקה את חוסר הנוחות שכרוך בקריאת הספר.

» ביקורות נוספות של אבק ספרים
» ביקורות נוספות על נדודי שינה