ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 15 במרץ, 2015
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
כשקראתי אותו לראשונה הייתי בגיל המתאים והוא עשה עלי רושם עז. דומה שזה ספר שצריך לקרוא בגיל נעורים, כמו שאמרו על קומוניזם - מי שאינו קומוניסט עד גיל 18 אין לו לב, ומי שהוא קומוניסט מעל גיל 18 אין לו שכל... איין ראנד כנראה מתהפכת בקברה על ההשוואה לקמוניזם שנוא נפשה, אבל מתבונן חד עין יבחין בדמיון בין האובייקטיביזם של ראנד לבין הקומוניזם. לא בתוכן כמובן, אלא בחוסר הספקנות, בחוסר הסובלנות, בשיפוטיות ובטוטליות. בעיקר בטוטליות. הרומאן רחב היריעה הזה נכתב מ 1938 ויצא לאור לראשונה ב 1943.
גיבור הסיפור הוא אדריכל המנסה להישאר נאמן לעצמו ולרעיונותיו. הוא כופר במוסכמות המקובלות - בתפיסה האסתטית כמו בגישה החברתית, מאמין רק ברוחו של האדם וביצירתיותו, דוחה קולקטיביות מכל סוג, ואינו חברותי או חברתי. סיפור האהבה המרכזי בספר - מין אהבה גדולה מהחיים - נשמר בסוד שנים רבות על ידי בני הזוג. במקביל לגיבורים מתקיימות עוד מספר דמויות: צעיר שאפתן המוכן לחקות יצירותיהם של אחרים ולהשתמש בפרי רוחם הגנוב של אחרים, שהוא האנטיתזה ליצירתיות, איש רוח כריזמטי המכור לכוח והופך את נאמניו לחסידים שוטים, ואיל עיתונות מיליונר המשתמש בכוח התקשורת כדי להוריד את קוראיו לרמה עלובה ונלעגת. כל אלה מצויירים בקווים חדים ובולטים, עד כדי הפיכתם לקריקטורה.
הספר כתוב כך שהדמויות בסיפור מייצגות את הפילוסופיה של ראנד. אין צורך בנאומים חוצבי להבות או בספרי עיון כדי להסביר את תורתה. הסיפור פורש את משנתה ומצליח לשכנע, כי הסופרת האמינה בלהט ברעיונות שהעלתה, וכל דמות נשארה במשבצת שקבעה לה הסופרת, והדמויות שלמות מאד. שלמות עד חוסר אנושיות. הסיפור דרמטי ומעניין, ולמרות הקיצוניות בה מצויירות הדמויות והתנהגותן הלא הגיונית, אתה נשאב לסיפור ולא מתאמץ לסתור את הנחות הסופרת.
ראנד כתבה את הספר על רקע חוויותיה מהמהפכה הבולשביקית, בתקופה בה התגברה מאד החרדה העמוקה של האמריקאים מהקומוניזם. למרות אורכו, הפונט הקטנטן מכסח העיניים, וההתנהגות חסרת ההגיון של הגיבורים, הוא מרתק ומושך. מלאכת מחשבת שהסיפור והאג'נדה כרוכים זה בזה, ואפשר להבין את דורות הצעירים שנסחפו והזדהו עם גישת האובייקטיביזם של ראנד, עד שהגיעו התינוקות, החיתולים והמשכנתא (בעברית - המציאות) וטשטשו אותה.
*
47 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
אכן דנה מסתבר שזהות מגובשת אינה רק יתרון...
|
|
|
דנה
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
קראתי אותו לא מזמן באיזשהו מקום הרגשתי קצת החמצה - כפי שכתבת, הוא יכול להותיר רושם עז מאוד בגיל מסוים - וכנראה שבמקרה שלי הגיל כבר חלף.
אין ספק שהספר הוא מלאכת מחשבת וייחודי בדרכו, והוא גרם לי להיסחף בשלל מחשבות לאורך הקריאה, אבל בשל הידיעה שהוא "הפך עולמות" והיווה אפילו אבן דרך באופן החשיבה של קוראים רבים, קצת חבל לי שלא נשאר לי יותר מדי מהחוויה הזו... לעזאזל, אני והזהות המגובשת שלי! |
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, סדן!
אני ראיתי את הקומוניזם בספר הזה מוצג - לא בשמו המפורש - כהנגדה לאינדבידואליות של היחיד הכשרוני (כל מיני ועדות המכתיבות מחשבה וכו') אבל יכול להיות, כדבריך, שהושפעתי ממה שידעתי על הסופרת.
"אנו החיים" שהיה הרומן הראשון שכתבה היה, לדעתי, הטוב מספריה מבחינה ספרותית, למרות הבוסריות שלו. |
|
|
סדן
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
גם אני קראתי את הספר בנעוריי.
אינני יודע מה הייתי חושב עכשיו עליו, אבל עד כמה שזכור לי הייתה שם ההערצה לדמותו של היחיד הכשרוני והגאון, לעומת ההמונים הפשוטים והבינוניים. זה אכן מייצג את תורתה של איין ראנד אבל לפי הזכור לי לא הייתה שם שום התייחסות לקומוניזם ככזה ונדמה לי שאת פשוט מושפעת ממה שידעת גם ככה על איין ראנד. יש לה לעומת זאת ספר בשם "אנו החיים" שהוא ממש אנטי-קומוניסטי באופן בוטה ביותר ועוסק במה שהיה פעם ברה"מ בשנאה גדולה (כנראה על רקע זיכרונתיה האישיים כשברחה משם) וגם אותו קראתי כבר לפני שנים רבות!...
|
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, שירה36!
מסכימה איתך שהקפיטליזם הטהור והאידיאליסטי שראנד ציירה אינו דומה כלל לקפיטליזם המציאותי - זה שהמוצר העיקרי שהוא מייצר הוא כסף, שהשגתו מקדשת את כל האמצעים. אבל היא גם שאפה להירארכיה אנושית חדשה - יצרנים ויצירתיים למעלה וכל האחרים עבדיהם הנרצעים..
קראתי אותו בגיל 16 והושפעתי עמוקות. רציתי לבדוק אם וכמה רחוק הלכתי מאז... |
|
|
שירה36
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
קראתי לפני 20 שנה וזה שינה אותי
הייתי קפיטליסטית במשך כמה שנים, עד שהכרתי את הקפיטליזם המעוות דרך עולם התעסוקה. כפי שה'קומוניזם' בבריה"מ לא היה בדיוק קומוניזם, גם מה שיש לנו היום זה לא מה איאן ראנד שאפה לו. היא רצתה עולם יצרני וטהור של עבודה קשה וחשיבה. מה שיש לנו היום אלו קרימינלים ברמה גלובלית.
מעניין מה גרם לך לקרוא אותו דווקא עכשיו (הכוונה לא בגיל 20:)) |
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
שונרא -
יש הרבה פטנטים לשיווק מוצר. ולא הפחות בינהם הוא מראית עיין של גיזרה דקה לספר שבמקור נדמה לי שהיה בן כ 800 עמודים.
|
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, דן ירון!
|
|
|
ירון דן
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
אהבתי
|
|
|
שונרא החתול
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
לא יכול להיות גופן יותר קטן מהגופן של המהדורה המקורית. אפילו משקפי פארוק לא יוכלו לו :-)
ודק גיזרה זה כנראה כדי להתאימו להירואין שיק של ימינו. |
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
מה שהם עשו במהדורה החדשה
היה לעדכן את השפה (לא בטוחה שאת הכל אהבתי). כדי להפוך את הספר לדק גיזרה (יחסית); הם בחרו בפונט קטנטן ובנייר דק במיוחד. מה שמוכיח שפוטושופ עובד מצויין...
|
|
|
שונרא החתול
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
יש לי אותו במהדורה ישנה מצהיבה ובלויה שמעידה על העידן בו קראתי אותו.
אם אקרא אותו שוב, בוודאי יהיו לי תובנות אחרות. הראשונה שבהן תהיה שאני צריכה משקפיים כי הגופן שלו קטן יותר מהגופן של דפי המידע שמצורפים לחפיסת אקמול! |
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, שונרא החתול!
לזכור שם של גיבורים בספר שקראת מזמן (זה באמת פיטר קיטינג) מגדיר מצויין התרשמות מהספר. לא תמיד איכות ספרותית עולה בקנה אחד עם התרשמות עמוקה והשפעה של ספר. הספר הזה השפיע עמוקות על אנשים רבים, והוא תופעה יוצאת דופן.
ולגבי הקומוניזם - אני מצאתי אותו בכל פינה. כל מיני "ועדות" מפוקפקות, גישה שמנסה ליישר לפי סרגל אידיאולוגי תפיסות אסתטיות ואחרות. אבל זה הקומוניזם שהיא חוותה על בשרה ותיעבה, לא בהכרח הקומוניזם בפועל. |
|
|
שונרא החתול
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
אין הרבה שמות של דמויות ספרותיות שעמדו במבחן השנים, אבל השם הווארד רוארק נחרט לי בזיכרון.
והיה גם קיטינג. אני לא זוכרת את שמו הפרטי. פיטר? רק כעבור שנים רבות מאז קריאת הספר למדתי שרוארק מבוסס חלקית על פרנק לויד רייט. ובלי קשר, לא זכור לי שחלפה בראשי אסוציאציה קומוניסטית. |
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, עומר ציוני!
הוא באמת עורר הדים רבים. מהדורות נוספות שלו הודפסו עם השנים - בלי שינויים. הוא נחשב בארה"ב לספר השני המשפיע אחרי התנ"ך. יש מנהיגים כריזמטיים שנאומהם גורמים להמונים ללכת אחריהם בעיניים עצומות. יש הרבה פחות מנהיגים כאלה שעושים זאת באמצעות כתיבה.
|
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, רץ!
צודק. משה קרוי, שהיה אדם אינטליגנטי מאד, היה באופן פרדוקסלי דמות שבכמותה ראנד מאסה בספריה - חסיד שוטה. מה שמראה שתאוריה תאוריה - כריזמטים מטפחים מעריצים נרצעים, לטיפוח האגו...
|
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, נצחיה!
אני חושבת שראנד היא גאון ספרותי. אין הרבה סופרים שיכולים לעטוף את משנתם (יוצאת הדופן) בסיפור כל כך "נכון", שיצליח לעשות למשנה הזאת נפשות.
ולגבי הילדים - הגישה האובייקטיביסטית לוקה פה בכשל מבני. רוב ההורים (חוץ מגוגן...) יותרו על הרבה לטובת ילדיהם. כולל על הגשמת עצמיותם. ילדים פשוט מתנגשים לה בתאוריה. |
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, dushka !
באמת מעניין איך יקרא אותו מישהו בוגר, שעמדתו מגובשת. אני מניחה שלא יהיה לו אותו קסם, אם כי היכרתי אנשים שקראו אותו בפעם הראשונה כבוגרים ונשבו בקסמו.
היום אני יודעת בוודאות שמדינה המבוססת על האובייקטיביזם שלה תהיה לא פחות - אולי יותר - מצרה צעדי אזרחיה ממשטרים אפלים אחרים. לא חשבתי כך בנעורי (-: |
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, בלו-בלו!
|
|
|
עומר ציוני
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
מעלה זכרונות
אחד מאותם ספרים שפעם אמרנו עליהם "שחובה לקרוא". ולכן הביקורת שלך מענינת - כי היא ניתנת בפרספקטיבה. הראיה הכוללת שלך בביקורת - ההיסטורית והחברתית, מוסיפה הרבה לספר שמעורר אצל רבים התנגדות או אהדה. יופי של ביקורת. |
|
|
רץ
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
עד כמה שאני מבין לראנד יש חלק בפלוסופית האגואיזם אותה העתיק פילוסוף ישראלי הזוי בשנות השבעים משה קרוי שמו.
|
|
|
נצחיה
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
גם אני קראתי אותה פעמיים.
בשנות העשרים ובשנות הארבעים שלי. יש לי מחלוקת קשה על האידיאולוגיה ותמונת העולם שהיא מציירת, ולמה (למשל) אין בו ילדים, אבל אני עדיין סבורה שהוא ספר טוב מאוד.
|
|
|
נעמי
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
נתנה או לא?
|
|
|
dushka
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
באופן משונה פספסתי את ראנד בגיל 18
ולכן גם לא מרגישה צורך לקרוא אותה שוב (אם כי יש משהו מפתה בביקורת שלך).
לא מזמן קראתי את המכתב שכתבה לאחייניתה כשזו בקשה ממנה הלוואה של 25 דולר כדי לקנות שמלה. אם זה משקף אז לא הייתי רוצה לחיות במדינה אובייקטיביסטית, למרות שאני לא חברתית או חברותית. |
|
|
בלו-בלו
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
בדיוק מה שאני חושבת על הספר, מנוסח בדיוק חותך!
|
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, נתי ק.!.
הספר הזה כלל אינו ספר נוער, למרות שנוער וצעירים יתרשמו ממנו יותר מאלה שהם כבר לא נוער. הדמויות אינן שטחיות. הן כתובות בתשומת לב רבה, לעתים מעמיקה. אפשר לומר שהן פלקטיות, אבל מה שבטוח הן אינן מתנהגות כמו אנשים בשר ודם, ואין בהן שום אפור. רק שחור ולבן.
|
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, חני (דולמוש)!
אני מעריכה מאד את דברייך.
|
|
|
נתי ק.
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
לא קראתי את הספר, אבל נשמע שהוא לוקה במה שהרבה ספרי נוער וספרים בכלל לוקים.
מצד אחד את אומרת שהדמויות שלמות, מצד שני נדמה שהדמויות נופלות כל אחת למשבצת מתאימה. האם זה לא מעיד על שטחיות או שאני טועה?
|
|
|
חני
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
יעל אני אוהבת שאת מוצאת תמיד את המילים הנכונות
לתאר במדוייק את המחשבות שלי על ספר כזה או אחר.
אז מלאכת מחשבת שתיארת כאן של ראנד די תופסת גם לגבייך. פשוט מסכימה עם כל מילה. |
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, לי יניני!
שימחת אותי מאד.
|
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
וואו, נעמי, תודה רבה!
אמסגר את תגובתך (-:
|
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, צילה!
|
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, Billie Moon!
ההשוואה שעשיתי היתה לפי מידת הטוטליות של המאמינים באידיאולוגיה זו או זו. נכון שהמשטר הקומוניסטי היה טוטליטרי, ואף אחד לא הקים - בינתיים - מדינה הדוגלת בתורת האובייקטיביזם של ראנד (תודה לאל על זה. זו היתה יכולה להיות מדינה קטלנית לאזרחיה לא פחות מזו הקומוניסטית)
ואת צודקת - ראנד אינה בעד אחוות האדם. להפך. |
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, דן סתיו!
מבחן הפרספקטיבה הוא באמת המבחן המרתק מכולם. קראתי כמה אנשים שאומרים שלא יקראו שוב ספרים שאהבו פעם, כדי לא לקלקל להם את החווייה. לדעתי קריאה חוזרת מוסיפה עוד מימד - לא תמיד זה משמח, אבל לרוב גורם לך לחשוב ולהבין את עצמך הצעיר (-:
|
|
|
לי יניני
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
ביקורת מעולה. ברור שקראתי אותו ואהבתי. כתבת נהדר תענוג לקרוא אותך!
|
|
|
דן סתיו
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
נעמי
אכן כך. מסכים עם כל מילה.
|
|
|
נעמי
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
דן, יעל היא אכן אשפית ביקורות ומצליחה לספר כ"כ הרבה ביחסית מעט מילים.
|
|
|
צילה
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
נהניתי לקרוא את הביקורת והתובנות המחכימות. אוסיף אותו לרשימה.
|
|
|
Billie Moon
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
ביקורת טובה מאוד, תודה! לא הצלחתי רק להבין היטב את ההשוואה עם הקומוניזם ומשנתה. הקומוניזם, כפי שהוא הצליח להתקיים על פני האדמה, היה בהחלט בעל יסודות טוטליים-כלומר, המתקיים דרך משטר טוטאליטרי. זה לא חלק מהפילוסופיה הקומוניסטית, אלא הדרך בה ניסו להחיל אידיאל זה על החברה. לא מאשימה את ראנד שנכוותה מהקומוניזם, אבל התורה שלה קיצונית ולא מותירה הרבה תקווה בלב לאחוות אנוש.
|
|
|
Billie Moon
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
ביקורת טובה מאוד, תודה! לא הצלחתי רק להבין היטב את ההשוואה עם הקומוניזם ומשנתה. הקומוניזם, כפי שהוא הצליח להתקיים על פני האדמה, היה בהחלט בעל יסודות טוטליים-כלומר, המתקיים דרך משטר טוטאליטרי. זה לא חלק מהפילוסופיה הקומוניסטית, אלא הדרך בה ניסו להחיל אידיאל זה על החברה. לא מאשימה את ראנד שנכוותה מהקומוניזם, אבל התורה שלה קיצונית ולא מותירה הרבה תקווה בלב לאחוות אנוש.
|
|
|
דן סתיו
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
yaelhar
עולם ומלואו בביקורת משובחת וקצרה אחת! בביקורת הזאת הצלחת להתייחס בצורה משכנעת להתנגשות בין אידיאולוגיות מובילות, התייחסת לדמויות וגם קשרת בין שני המרכיבים - דמויות ואידיאולוגיות. אבל יותר מכל אהבתי את ההתייחסות במבחן הפרספקטיבה. זו בעיני מרתקת במיוחד. כל הכבוד!!
|
47 הקוראים שאהבו את הביקורת
