ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום שישי, 20 בפברואר, 2015
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
נראה שספרים רבים עוסקים באשמה, חפות ומה שבינהן. אולי כי זה תמיד מעניין לקרוא על פשעים של אחרים, ואולי כי אנחנו יודעים בסתר ליבנו שהאיסורים החברתיים האוסרים על פשעים הם ציפוי דק העלול להיעלם כשהיצרים גוברים, ואפילו האדם הנורמטיבי ביותר עלול להיקלע למצב בו יהפוך לפושע. הסיפור הבדיוני הזה מבוסס על מקרה אמיתי, רצח שבוצע באיסלנד בתחילת המאה ה 19, ורוצחת שנידונה למוות והיתה האישה האחרונה שהוצאה להורג שם. העלילה מנסה לתהות על קנקנה של אגנס מגנוסדוטיר, בת לא חוקית, משרתת, רוצחת.
אגנס שדינה נגזר משוכנת בחווה חקלאית שיושביה נאנסו לקבל אותה ולהשגיח עליה עד ביצוע גזר הדין. את סיפורה היא מספרת בגוף ראשון לעוזר כומר האמור להיות הרועה הרוחני שלה. הסיפור הנפרש לפנינו עוסק יותר בחיים הקשים של החקלאים באותה ארץ בעלת מזג האוויר הבלתי אפשרי, בגישתם של האיסלנדים - נוצרים לותרנים-אוונגליסטים - לילדים לא חוקיים, "אסופים" שהם בחסות הקהילה, בחיים קשים ודלים, בעוני על גבול - ואולי עובר את אותו גבול - של רעב קבוע. למרות התנאים הקשים התרבות מפותחת. אנשים קוראים ומכירים "סאגות" - סיפורי עלילה של מלכי איסלנד בימי הביניים ומעריצים משוררים ושירה עלילתית.
הסופרת - אוסטרלית דווקא - למדה שנה באיסלנד במסגרת חילופי סטודנטים. היא נתקלה אז בסיפור, והספר שכתבה הוא פרי מחקר מקיף שעשתה שכלל את תנאי החיים של איסלנד במאה ה 19. הספר זכה בפרס אינדיס לספר ביכורים.
קנט הצליחה לתאר דמות מורכבת ולהפריד בין הדמות לבין המעשה שעשתה, תוך שהיא מעלה שאלות נוקבות בדבר אשמה וחפות, והקשר בין התנהגות לא נורמטיבית לבין הנכונות להאשים את בעליה. השאלות האלה, נראות לי רלוונטיות היום כמו במאה ה 19, ולא רק באיסלנד.
*
25 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
צודקת, Lali יש פה עונש מוות שלא נוטים לגזור על נאשמים.
אני חושבת שפרט לנאצים ועוזריהם יש עונש מוות על בגידה בעת מלחמה. נדמה לי שאדם אחד הוצא פה להורג בזמן מלחמת השחרור על העבירה הזאת. מאז, לשמחתי, זה לא קרה.
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, זה שאין לנקוב בשמו!
בארץ יש עונש מוות על עבירות ספורות, ולשמחתי בית המשפט אינו נוטה לגזור אותם. הוצאות להורג אכן רווחו בעבר הרחוק, והתמעטו עם הפיכת המין האנושי לנאור יותר. עדיין יש עונש מוות במדינות מסויימות, כולל בחלק ממדינות ארה"ב. ככה זה כשאתה, לדעתך, סמל הקידמה.
|
|
Lali
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
נראה לי שבישראל דווקא יש עונש מוות. זה מה שנגזר על אייכמן
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
שמתי לב שלא הגבתי לביקורת.
ביקורת מעולה על נושא סוער במיוחד. ברוב העולם המודרני והמתקדם כבר אין הוצאות להורג ועונשי מוות. גם בישראל אין את זה (אלא עם כן ליברמן יהיה ראש ממשלה, וזה יהיה אסון גדול). |
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
pen - אני יכולה לראות שורה של ספרים שהייתי לוקחת לבית חולים לפני הספר הזה.
וכמו בכל דבר - ובודאי בקריאה - הספר צריך "לדבר" אל הקורא וגם העיתוי של הקריאה חשוב. החלמה מלאה.
|
|
pen
(לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
סיפורה של אגנס
לפני כשבועיים אושפזתי בבית חולים בגין דלקת ריאות. לקחתי איתי את הספר הזה. אין מה להגיד, כתוב נפלא, מעניין, אבל כל-כך מדכא שלא יכולתי להמשיך בקריאה עד הסוף. רגשית היה לי קשה מידי. לצערי הוא חזר למדף בבית כשהסימניה עדיין בתוכו. ( אולי בגלל סביבת האשפוז).
|
|
אפרתי
(לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
כרגיל, ביקורת משובחת ומסקרנת.
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, דן סתיו!
תגובתך שמחה אותי מאד.
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, צילה!
אנחנו מסכימות לגבי הספר הזה.
|
|
דן סתיו
(לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
yaelhar
ביקורת מרשימה וכתובה מצוין. לא נותר לי אלא לצטט מתגובתה של שונרא "אני תמיד מתפעלת מחדש מהיכולת שלך לכתוב על ספר בשלוש-ארבע פסקאות ולראות גם את המקרו ולא רק את המיקרו".
|
|
צילה
(לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
אהבתי את הביקורת שלך יעל. אהבתי את הספר. מומלץ. הוא כתוב נפלא ולא ניתן להישאר אדישים לספר.
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, עמיר!
הספר טוב גם לדעתי.
|
|
(לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
אישה שמאוד קרובה ללבי טענה באוזניי בדיוק אמש כי זהו הספר הטוב ביותר שקראה מזה זמן רב
(אחרי שהוא נתפס בתיק שלה ומיד הושאל בהחלטה של צד אחד)
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, בת-יה!
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, שונרא החתול!
אני קוראת מה שהסופרים כותבים... למדתי שבניגוד לאיסלנד של המאה ה 19 של עבודה קשה וחיים קשים עוד יותר, איסלנד של היום היא השלישית בעולם בהכנסה לנפש (לא חוכמה עם 320,000 תושבים במדינת איים ענקית) בלי נפט שמעשיר אותה, רק עבודה, חלוקת משאבים הוגנת, ואנרגיה נקיה. במקרה של איסלנד הקידמה ניכרת מאד.
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, עומר ציוני!
הייתי רוצה להיות אופטימית כמוך ולהאמין שאכן החברה האנושית התקדמה. אולם באיסלנד הוציאו להורג לאחרונה ב 1928, ובמדינה "מתקדמת" יותר כמו ארצות הברית עדיין לא נאמרה המילה האחרונה בנושא...
|
|
בת-יה
(לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
יעל, תודה על הביקורת. נשמע מעניין.
עומר, חברה אנושית מתקדמת? תלוי לאן מפנים את העיניים. |
|
שונרא החתול
(לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
אני תמיד מתפעלת מחדש מהיכולת שלך לכתוב על ספר בשלוש-ארבע פסקאות
ולראות גם את המקרו ולא רק את המיקרו.
גם בחירת הספרים שלך מרשימה. איסלנד היא ארץ עלומה למדי, קצת זנוחה אפילו אבל מאוד מסקרנת, ואת לא הסתפקת באיסלנד העכשווית אלא חזרת להיסטוריה שלה. ומזל שהספר נכתב באנגלית כי אני בספק אם יש בישראל מישהו שיכול לתרגם מאיסלנדית :-) |
|
עומר ציוני
(לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
תודה על הבאת הספר
יעל, אחד הדברים שמנחם אותי ומושך אותי לקרוא את הספרים הללו, היא היכולת לראות את ההתקדמות שחלה בחברה האנושית - ההפיכה מעדר רעב שטורף את בניו לחברה אנושית אמיתית. הארת את עיני ולכן אחפש את הספר. תודה! |
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, רץ!
זו באמת יכולת נדירה, שסופרים מעטים התברכו בה. כך הרגשתי גם כשקראתי את הספר "רכות של זאבים" של סטף פני, שהיא סקוטית הסובלת מאגורפוביה שכתבה להפליא על קנדה באמצע המאה ה 19.
|
|
רץ
(לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
יעל - מדהים האופן בו סופרת אוסטרלית מספרת על ארץ צופונית כמו איסלנד במאה - ה- 19 .
|
25 הקוראים שאהבו את הביקורת