סיפור מקסים ומרתק המבוסס על מקרה אמיתי שאירע באיסלנד בשנת 1828,
בעל חווה ואורחו נמצאים מתים בחוותם שהועלתה באש.
2 המשרתות ואורח מחווה סמוכה ששהו במקום, הואשמו ברצח ונגזר על שלושתם עונש מוות.
אחת המשרתות זו אגנס.
הוחלט שעד לביצוע גזר הדין, יפזרו את שלושת הנאשמים, בחוות שונות, בגלל בעיות לוגיסטיות במאסר בכלא.
אגנס נשלחת לחווה חקלאית של אחד מקציני המחוז בקורנסו, לבית משפחה של הורים ושתי בנות.
המשפחה נחרדת מהרעיון שרוצחת תתגורר בביתם, אך אין להם ברירה.
אגנס מועסקת כמשרתת בחווה המשפחתית.
אחת הזכויות היחידות שעוד נותרו לה עד הוצאתה להורג, היא הזכות להיפגש עם כומר שיעזור לה להציל את נשמתה החוטאת.
במפגשים עם הכומר טוטי, אגנס נפתחת ומספרת לו את סיפור חייה ואת חלקה בפרשה שהורשעה בה,
בתוך כך גם המשפחה נחשפת לסיפורה של אגנס והיחס אליה משתנה בהתאם.
תוך כדי הסיפור אנו למדים על תנאי מזג אוויר קשים בחורף האיסלנדי.
למדים על צורת החיים בחוות באיסלנד במאה ה-19, על נופים יפים, על הזוהר הצפוני ועל חיי הקהילה.
הסיפור החזיר אותי לחוויות האישיות שלי מטיול באיסלנד לפני שנים אחדות,
בהבדל קטן, שאני הייתי שם בקיץ, בימים ללא חושך בכלל ובנופים מהממים.
מומלץ בהחלט (גם הספר וגם איסלנד..)


















