בספריה שלי, זו הפרטית ולא הציבורית שאליה חזרתי לאחרונה, הקדשתי מדף שלם לספרי תיאטרון. הספרים שעל המדף הזה הם רובם ככולם שייכים לזכרו של מי שהוא בעיניי הוא הגדול מכולם, חנוך לוין זכרונו לברכה שעם השנים קיבל הכרה מצד הממסד. במשך השנים יצא לי לראות כמה הצגות מפרי עטו, כשהחוויה הגדולה מכולם היתה ונותרה בעיניי היא "מלאכת החיים", שהיתה בזמנו בכיכובם של יוסי בנאי זכרונו לברכה, ו-תיקי דיין שתבדל לחיים ארוכים. אחרי אותה הצגה ניפגשתי עם יוסי מאחורי הקלעים ואני זוכר שדבר ראשון היה חשוב לו לומר שלוין היה גדול ולשאול אם הצלחתי להתחבר.
אתמול הלכתי לראות בתיאטרון הצפון את ההצגה "אוי אליאס אליאס" של תיאטרון הקאמרי, אותו מקום שכידוע חנוך נחשב למחזאי הבית שלו ואומר שמעבר לערב הזה מעלה עוד ממחזותיו. השחקנים בהצגה הזאת הם: מוני מושונוב, דרור קרן ואחרונה חביבה ליליאן ברטו, אין שום ספק שגם הם עושים את חנוך לוין מתוך חיבור עמוק שלהם לדברים שכתב, מעבר לעובדה שליליאן כידוע היתה בת הזוג שלו בתקופת חייו האחרונה. השלישיה היוצאת מן הכלל הזאת עושה חסד רב לדברים שכתב.
אפשר לומר שספר הציטטות הזה נערך לאותה מטרה, בזמנו רכשתי אותו במקום לרכוש את כל סידרת הספרים של המחזות והשירים שכתב. אחרי שנותרתי מאתמול עם טעם של עוד, חזרתי אליו ואני יותר מממליץ לכם לרכוש אותו וללכת לראות את ההצגה.
















