• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
סוכן במלכוד

סוכן במלכוד

מאת דניאל סילבה

הביקורת של אספנית כפייתית

תמונה של אספנית כפייתית
דירוגדירוג
הוצאה לאור:ידיעות ספרים
שנת הוצאה:2009
סדרה:גבריאל אלון #07
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
משה
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 11 שנים•1 דקות קריאה

איזה כיף זה לקרוא ספר מתח טוב, שגורם לך לרצות לקרוא בו כל רגע פנוי ולקרוא את כל שאר הספרים בסדרה.
הספר מספר על סוכן מוסד ישראלי שעוזר לשחרר בת ערובה אמריקנית מידי ג'יהאדיסטים, והוא כתוב בכישרון כ"כ גדול שחבל לי שסיימתי אותו.
הספר נכתב לפני כמה שנים ובאופן מדהים סילבה הצליח לחזות את האביב הערבי ואלמנטים שאנחנו רואים היום בארגון דאע"ש.
הדבר היחיד שהפריע לי (אבל ממש לא בצורה שפגעה בהנאה שלי) הוא ההגהה, שלא הייתה מושלמת. מלבד פרט קטן זה - יופי של ספר.
מומלץ מאוד.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של זה שאין לנקוב בשמו
זה שאין לנקוב בשמו
תמונה של שונרא החתול
שונרא החתול
תמונה של צילה
צילה
3קוראים|גיל ממוצע80|67%נשים

על המבקרת

תמונה של אספנית כפייתית

אספנית כפייתית

ותיקה
חברה מזה 12 שנים
90 ביקורות•383 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•מתח ריגול והרפתקאות•ספרות מקורית
תמונה של אספנית כפייתית
אספנית כפייתית
ותיקה
חברה באתר מזה 12 שנים
ביקורות90
לייקים שקיבלה383
דירוג ממוצע3.9 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת49מתח ריגול והרפתקאות19ספרות מקורית10

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של אספנית כפייתית

קפקא על החוף

קפקא על החוף

הרוקי מורקמי

לרוב, אני לא מתחברת לפנטזיה. לעיתים רחוקות בלבד זה באמת מצליח לתפוס אותי ולגרום לי להתעניין. וקפקא על החוף הוא קצת ספר פנטסטי.
הוא מספר על קפקא, ילד בן 15 שבורח מהבית ומגיע לספריה פרטית בקצה השני של יפן ומשתקע שם. הוא מנסה להפוך לבן ה-15 הכי חזק בעולם, וגם לברוח מהנבואה/קללה שהטיל עליו אביו: קפקא יהרוג את אביו וישכב עם אמו ואחותו. הבעיה היא שאמו של קפקא עזבה את הבית כשקפקא היה בן 4, ולקחה את אחותו איתה, כך שלקפקא אין מושג איך הן נראות וכל אישה יכולה להיות אמו או אחותו.
הספר מספר גם על נאקאטה, זקן פגוע ראש שיכול לדבר עם חתולים אבל לא יודע לקרוא ולכתוב ולרוב לא ממש מבין את העולם סביבו. נאקאטה בורח מטוקיו גם הוא, מסיבותיו שלו, ויוצא לחפש אחר משהו שהוא לא יודע מהו. כשהוא יגיע לשם, הוא ידע שזה המקום.
הסיפורים משתלבים יחדיו אבל גם לא ממש משתלבים. אין איזושהי נקודת השתלבות ברורה, אלא הם די מקבילים אחד לשני, עד שבשלב מסוים הם מתקרבים.
בסוף הספר אתה בעיקר נשאר עם שאלות - האם התאוריה שקפקא העלה בספר נכונה? האם קפקא ונאקאטה הם אותו בן אדם? ובכלל, מה קורה פה?
למרות שרוב הספר מתבסס על דברים מיסטיים, ואפילו בלי איזשהו ביסוס מד"בי אמיתי, אלא מתייחס אליהם כאל פשוט קיימים ואל כחלק מהעולם הרגיל (וזה הכי שנוא עליי), עדיין לא הצלחתי להניח את הספר מהידיים. זה הספר הראשון של מורקמי שאני קוראת ונהניתי. רציתי לדעת מה עולה בגורלו של נאקאטה - מה הוא מחפש, האם הוא ימצא את זה, ואיך הסיפור שלו ישתלב עם של קפקא. רציתי לדעת אם קפקא צדק.
לא קיבלתי את כל (אפילו לא את רוב) התשובות לשאלות שהיו לי במהלך הספר, אבל אולי לפעמים לא צריך לדעת הכל.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•אספנית כפייתית
הוא חזר

הוא חזר

טימור ורמש

אוף. כשהספר יצא רציתי ישר לקרוא אותו. קניתי והוא ישב לי על המדף תקופה די ארוכה (שנה אם להיות מדויקת, ואם לדייק עוד יותר - זו לא תקופה כל כך ארוכה אצלי). וכל כך התאכזבתי. באמת, איזה שעמום.
כן, הרעיון נחמד ומעניין - היטלר חוזר לחיים? איך? למה? מה עושים איתו? אבל הביצוע הרבה פחות.
היטלר חוזר לשנת 2011. בהתחלה הוא לא מבין מה קרה לברלין שהוא מכיר ולמה הכל נראה כל כך טוב. עד פה הסיפור אמין (עד כמה שחזרה לחיים יכולה להיות אמינה). אבל רבאק, באיזשהו שלב, כשהוא מתוודע לאינטרנט ולטלפון הנייד ולגוגל - הוא לא חושב לעשות על עצמו חיפוש ולראות מה עלה בגורלו?
וכשהוא מתעקש לא להבין שכולם סביבו בטוחים שהוא קומיקאי מסור במיוחד - הוא לא תוהה למה?
ולמה הוא לא מנסה לדבר עם אף אחד ולנסות להבין מה קרה לו?

ריבוי החורים בעלילה מנע ממני לצחוק בצחוק כל כך גדול כמו שהכריכה הבטיחה. נכון נכון, סיפור לא אמין מראש, אבל לא צריך לזלזל כל כך בקוראים ולצפות שהכתיבה לבדה על טאבו תעשה את העבודה.
תחסכו מעצמכם

לפני 9 שנים•
★★★★★
•אספנית כפייתית
סטונר

סטונר

ג'ון ויליאמס

אני נמצאת כרגע בתקופה קצת מבלבלת. תוהה מה יהיה איתי בהמשך חיי. אמנם רק בת 23, אבל זה כבר הזמן להחליט החלטות חשובות. ולכן הספר הזה היה בשבילי כמו מכה בבטן.
סטונר, אתם כבר בטח יודעים, מספר על וויליאם סטונר, נער חווה שהולך ללמוד חקלאות באוניברסיטה, אבל במסגרת קורס חובה בספרות אנגלית, מתאהב דווקא במקצוע הזה. הוא מחליף חוג, מסיים את לימודיו והופך למרצה. מלבד זה, הוא מתחתן עם אדית', אישה משוגעת לכל הפחות, או למחמירים מבינינו - פשוט רעה. באוניברסיטה, הוא מנסה לעמוד על שלו ולא לתת לדוקטורנט עצלן ושקרן להמשיך בעבודתו, אבל נכנס למלחמת אגו עם ראש המחלקה, שמתעמר בו במשך יותר מ20 שנה על כך. יש לו גם בת, גרייס, שהוא היחיד שמטפל בה בשנות חייה הראשונות, אבל בשנות ההתגברות שלה אדית' מרחיקה אותה ממנו ומכולם.
הבעיה עם סטונר היא שהוא פסיבי. הוא לא לוקח יותר מדי אחריות על החיים שלו ולא עומד על שלו מול הסובבים אותו. הוא לא עוזב את אדית' (או אפילו לא מנסה לנער אותה), אלא פשוט משלים עם הנישואים חסרי האהבה ביניהם. הוא לא מתעמת עם לומקס, ראש המחלקה, על כך שהוא מתנקם בו בעזרת מערכת השעות שלו במשך שנים. הוא אפילו לא מתעמת עם עצמו, אלא מקבל את החיים כמו שהם.
אולי בגלל זה סטונר שואל את עצמו בסוף הספר כמה וכמה פעמים "למה ציפית?"
אולי הוא לא ציפה לדבר. אולי הוא לא ציפה מלכתחילה לאיזשהו יחס. אולי הוא מלכתחילה לא ראה את עצמו כשווה מספיק.
--
לאורך כל הספר ליוותה אותי תחושה רעה. כמו כשיודעים שמשהו רע עומד לקרות. היא לא הרפתה, ואתמול, כשסיימתי את הספר, בכיתי. אני לא זוכרת את הפעם האחרונה שבכיתי ממש בזמן קריאת ספר, אבל אתמול לא יכולתי לעצור את הדמעות. בסופו של דבר, סטונר הוא אדם טוב, שפשוט אף אחד לא עומד לצידו ואף אחד לא נלחם למענו, וסיפור חייו הוא לא פחות מטראגי בעיניי.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•אספנית כפייתית
ללכת בדרכך

ללכת בדרכך

ג'וג'ו מויס

כמו שכתבתי כאן בעבר, אני נוטה להיזהר מספרים שהם קונצנזוס. אם יש משהו שכולם אהבו, אני אתייחס אליו בחשדנות. אפילו אם יש סרט שכולם ראו, כנראה ייקח לי כמה שנים טובות לראות אותו.
בנוסף לכך, אני נזהרת ממלכודות בכי כמו מאש. בכל פעם שאני נתקלת במסחטת דמעות, אני מתמלאת ציניות. ב"שומרת אחותי", כשכולם בכו, אני צחקתי.
ועם זאת, הרגשתי שמזמן לא קראתי ספר טוב, שממש נהניתי ממנו ונכנסתי אליו, אז בחרתי את "ללכת בדרכך". וכמה שאני נזהרת מקונצנזוס וממסחטות דמעות, גם אני נפלתי.
התחלתי את הספר בראשון בצהריים וסיימתי אותו הבוקר - פשוט לא יכולתי להניח אותו מהיד. כן, גם אם הוא קלישאתי, גם אם הוא מוגזם, גם אם הוא לא אמין, הוא פשוט יפה ומרגש, ואם לא הייתי מסיימת לקרוא אותו בעודי על כלי תחבורה ציבורית, הייתי מייבבת ומתייפחת.

מיותר לציין שאתמול הזמנתי גם את ספר ההמשך, נכון?

לפני 9 שנים•
★★★★★
•אספנית כפייתית
המלכה היחפה

המלכה היחפה

אילדפונסו פלקונס

אני מאוד אוהבת רומנים היסטוריים, רצוי כאלה שמתרחשים באירופה באלף השני. מאוד אהבתי גם את "הקתדרלה ליד הים" של פלקונס, לכן לקחתי גם את הספר הזה, על אף שהעלילה בכריכה האחורית לא נשמעה לי מי יודע מה מפתה - הקשר בין משפחת צוענים לבין שפחה לשעבר במאה ה-18.
אני מודה שאין לי יותר מדי מה להגיד על הספר הזה. לקח לי זמן להיכנס לעלילה (אבל גם לקח לי זמן להתחיל לאהוב את "הקתדרלה", לכן לא נבהלתי) ובסופו של דבר היא לא הייתה מרגשת במיוחד.
זה ספר שבסה"כ עושה את העבודה - נחמד לקרוא אותו, הוא מעביר את הזמן, הדמויות מעניינות, אבל הוא לא יישאר איתך אחרי.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•אספנית כפייתית
פלאפל אוסלו

פלאפל אוסלו

אמיר בן-דוד

בסך הכל אני מחבבת פלאפל. זו לא תהיה הבחירה הראשונה שלי כשאני רעבה, ככל הנראה אעדיף אוכל איטלקי או אסייאתי, אבל מדי פעם, גם פלאפל זו אופציה ממש נחמדה.
גם "פלאפל אוסלו" לא הייתה הבחירה הראשונה שלי. למעשה, הספר שכב למעלה משנתיים על המדף עד שהואלתי בטובי להגיע אליו. אבל כמו שהמאכל יכול להיות מרענן, כך היה גם הספר.
"פלאפל אוסלו" מספר על פרוספר לנון לומברוזו. פרוספר על שם סבו מצד אמו, ולנון על שם ה-לנון, כי הוא נולד ב9 בדצמבר 1980 - היום שבו נרצחה החיפושית האהובה, לפי שעון ישראל. אביו של לנון מאמין שנשמתו של ה-לנון התגלגלגלה אל גופו של בנו, ולכן קורא לו כך.
הפלאפל הוא בדם של משפחת לומברוזו. לאביו, אלבר, יש דוכן פלאפל פופולרי מאוד בטבריה והוא כבר דור רביעי בתחום. לכן, אך טבעי שגם לנון יתגלגל לעסק, אבל להפתעת כולם הוא מגיע לשם רק בנורווגיה, אליה עבר עם אהובתו הנורווגית. באוסלו הוא פותח דוכן פלאפל, עליו הוא מציב שלט שמכריז: "המאכל הלאומי המופלא של ישראל", אבל כמו כל דבר שקשור בישראל, יש מי שלא אוהב את התיאור הזה ועולה השאלה - האם ניתן לקרוא לפלאפל המאכל הלאומי של ישראל? האם זה עוד משהו שנכבש מהערבים (כדבריהם בספר)? כמובן שהפרשה מקבלת תשומת לב בינלאומית, ובארץ מתחילה גם "אינתיפאדת הפלאפל", במסגרתה מיידים פלסטינים כדורי פלאפל על שוטרים.
למעשה, הספר מתחיל בסוף - על העמוד הראשון אנחנו כבר יודעים איך הכל נגמר, ורוב ה"עניין" עליו מסופר בכריכה האחורית מגיע ממש בעמודים האחרונים, אבל בעיניי ידיעת הסוף לא פוגמת בחווית הקריאה כלל, אלא רק מגבירה את העניין, את הרצון לדעת איך דברים התגלגלו כך. "פלאפל אוסלו" הוא ספר מעולה, מעניין, שנון וזורם.
אולי אלך לקנות פלאפל, פתאום בא לי.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•אספנית כפייתית
מדונה על הירח

מדונה על הירח

רולף באוארדיק

״אפקט הפרפר״ הוא מונח שמתאר מצב בו שינוי קטן וזניח למראה בתנאים ההתחלתיים מביא לשינויים גדולים לאורך זמן.
ב״מדונה על הירח״ אפקט הפרפר הוא כיבוי נר התמיד בכנסייה של באיה-לונה: ׳״בכפר הזה כולם משוגעים, וגם אתה כמוהם,״ ככה אמר לי פריץ הופמן רגע לפני שכיבה את נר התמיד בכנסייה. ״מה זה כבר משנה אם בכפר המת הזה דולק או לא דולק נר קטן?״ בשביל פריץ זה לא שינה דבר, אבל את חיי חילק אותו נר לתקופה שלפני כיבויו ולזו שאחריו.׳ (עמ׳ 255)
--
באיה-לונה הוא כפר קטן בטרנסמונטניה, מדינה קטנה ודמיונית שמזכירה למדי את רומניה. המספר הוא פאבל בוטב, נער צעיר, שלומד בבית הספר עם כל ילדי הכפר באותה כיתה, אצל המורה ברבולסקו, אלכוהוליסטית, שלאחר שהיא מבקשת מפאבל לתלות את תמונותו של מזכיר המפלגה החדש על הקיר, היא מצווה עליו גם להרוג אותו ולשלוח אותו לגיהנום. זמן קצר לאחר מכן, היא נעלמת.
פאבל הוא גם נכדו של איליה, שיחד עם חברו דימיטרו הצועני, מחפש את מריה הקדושה על הירח ומנסה לעצור את תוכנית החלל הסובייטית.
בנוסף לכל אלה, יש גם כומר שנרצח, שחיתות שלטונית, אהבה לא אפשרית ומצפון שלא מניח.
--
הספר הזה נהדר. באמת. אני לא יודעת איך כל כך מעט אנשים קראו אותו. הכתיבה נפלאה, מצחיקה ומעציבה בו זמנית, ובעיקר לא מרפה.
הספר מראה שלא פעם הדברים הם אינם כפי שהם נראים, שאי אפשר לדעת מה עומד מאחורי החזות של האדם ושכשמיהו שרוצה להאמין במשהו, הוא ימצא את כל הראיות להוכחת צדקתו. גם אם זה אומר להאמין שמרילין מונרו היא מריה הבתולה.
לכו, דלגו, קפצו ורוצו לקרוא.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•אספנית כפייתית
הרוצח שחלם על מקום בגן עדן

הרוצח שחלם על מקום בגן עדן

יונס יונסון

לפני כחצי שנה הייתי בחו"ל כלשהו. לקחתי איתי ספר של הנס פאלאדה וסיימתי לקרוא אותו כבר בטיסה הלוך. לכן לא הייתה לי ברירה אלא ללכת לחנות ספרים ולקנות ספר חדש. האמת, שעם המחירים שהיו שם לספרים, הרגשתי שזה פשע לקנות פחות מארבעה.
וכך יצא מצב שגיליתי שליונס יונסון יש ספר חדש, שעוד לא תורגם לעברית. אני יודעת שרבים פה לא אוהבים את ספריו של יונסון, אך מכיוון שאני כן אהבתי מאוד את ספריו הקודמים לא היססתי וישר קניתי גם את הספר החדש, אבל לצערי התאכזבתי.
לפעמים כן צריך להחליף סוס מנצח, כי גם הוא מתעייף. מה שעבד בשני הספרים הקודמים לא עבד כאן הפעם. כבר קשה לי לשים על זה את האצבע, כי זה היה יחסית מזמן, אבל אני זוכרת שדי השתעממתי מהעלילה והכתיבה לא כל כך הצחיקה וריגשה אותי, וזה חבל.
יכול להיות שמישהו שלא קרא את הזקן ואת האנלאפביתית (או קרא רק אחד מהם) כן יהנה מ"הרוצח", אבל אני אישית התאכזבתי.
אחכה לספר הבא ואקווה שיהיה טוב יותר.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•אספנית כפייתית
הצופן האלכסנדרוני

הצופן האלכסנדרוני

ויל אדמס

אני אוהבת ספרי מתח ואני אוהבת היסטוריה. אלה שני דברים שאך טבעי שיתחברו יחד.
אבל אני לא אוהבת ספרים שמנסים להיות "צופן דה וינצ'י". זה משעמם, זה מיותר ואף אחד לא נופל בזה.
"הצופן האלכסנדרוני" מספר על ארכיאולוג שבורח מכולם תוך כדי שארכיאולוגים עמיתים מגלים תגלית גדולה על אלכסנדר מוקדון. כמובן שעד הסוף אנחנו לא יודעים ממה הוא ברח, כמובן שיש ארכיאולוגית בסיפור, שלא יודעת את כל האמת וכמובן שיש את הbad guys. אבל שום דבר מזה לא עובד.
הכתיבה לא מעניינת ומשאירה אותך במתח והכל קורה בצורה פשוטה מדי.
אני חושבת שלכתוב ספר ולהכניס לתוכו המון מידע במעט מאוד מילים זה ככל הנראה כישרון, אבל כאמור, לדן בראון יש אותו ולרבים אחרים אין.
זה כבר קרה לי בעבר, עם "אחוות התכריך הקדוש", ספר נוסף שמנסה להיות צופן דה וינצ'י אבל נכשל חרוצות. שנאתי כל שנייה ממנו אז, ולכן נטשתי את הספר הזה בעמוד 170. אני עובדת על העניין הזה של לא לבזבז את הזמן שלי על ספרים שלא שווים אותו.
המחשבה שהייתה לי כשהגעתי לעמוד 169 הייתה: "האם כשאסיים את הספר, אזכור בעוד שנה על מה הוא היה?"
התשובה הייתה לא.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•אספנית כפייתית

ביקורות נוספות על "סוכן במלכוד"

סוכן במלכוד

סוכן במלכוד

דניאל סילבה

"הכל היה אז איכשהו קל יותר, לא? מחסלים את המנהיג, והרשת גוועת. היום אנחנו נלחמים ברעיון, ורעיונות לא גוועים בקלות. זה קצת כמו להילחם בסרטן. צריך למצוא את המינון הנכון של התרופה. מעט מדי - הסרטן מתפשט, יותר מדי - החולה מת".

זה ספר שממש לא מתאים לקרוא אחרי שבעה באוקטובר, אבל תשעה חודשים מאוחר יותר ואל מול הכשל בהסברה ישראלית בעולם, זה זמן טוב לבחון את התופעה ששמה דניאל סילבה, ואולי הוא צריך להצטרף למייקל רפפורט, דאגלאס מאריי ועוד כמה אוהדי ישראל שרופים ובלתי נלאים ברחבי העולם.

המקורות שלי, כלומר ויקיפידה, מוסרים לי כי דניאל סילבה, יליד 1960 (התמונה באתר אינה מעודכנת, האיש בן 64), נוצרי-קתולי מלידה, התגייר לקראת נישואיו עם עיתונאית יהודייה, והוא מתגורר בוושינגטון ומהווה חלק מהקהילה היהודית במקום. עד כאן דניאל סילבה. הגיבור הבלתי מנוצח שלו, גבריאל אלון, יליד עמק יזרעאל ובן לניצולי שואה יוצאי גרמניה, היה בשנת 1972 סטודנט צעיר לאמנות, שזה עתה השתחרר מצה"ל לאחר שירות כלוחם ביחידה מובחרת. בספטמבר אותה שנה, בעקבות טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן, גויס אלון לשורות "המוסד" על ידי רב המרגלים ארי שומרון (בן דמותם הבדיוני של רפי איתן, איסר הראל ומייק הררי), איש הפלמ"ח בעברו, שהיה מופקד בין היתר על מבצע לכידתו של הפושע הנאצי אדולף אייכמן בארגנטינה בשנת 1960 וראה את הרג הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן ממגדל הפיקוח. התרגומים לעברית של סדרת "גבריאל אלון" התחילו עם הראשון בסדרה ("המחסל") ועברו ישר לשישי ("הבלדרית") תוך דילוג לא מוסבר על השני, השלישי, הרביעי, והחמישי.

בהווה של הסיפור השביעי, שהוא אמנם חלק מסדרה שלמה אבל בעיקר ספר המשך לספר הקודם בסדרה שנקרא "הבלדרית", גבריאל אלון הוא רסטורטור, כלומר עוסק בניקוי ובשחזור של תמונות אומנות ישנות עבור מוזיאונים. הוא עושה את זה בזמנו הפנוי, כלומר כשהמוסד - בספר זה "המשרד" - מזמן אותו לפעילות. הוא מתגורר ברחוב נרקיס בירושלים, מתאושש מכמה אסונות אישיים ומאורס לקיארה, גם היא סוכנת. הפעילות שאליה הוא מוזמן היא שגרתית לחלוטין וכרוכה בסידור וניקוי ניירת בהולנד, מדינה באירופה שאליה גבריאל מנוע מלהיכנס, אבל זה לא מפריע לאף אחד. הפרשייה הולכת ומסתבכת. רק רסטורטור יכול להסתכל על חריטות שנותרו בבלוק קשקושים צהוב לאחר שתלשו ממנו את הדף הכתוב, לזהות מערכת שבילים בהייד פארק ולהסיק ממנה מזימת טרור אסלאמיסטי. המתקפה לא נועדה לתקוף ישראלים, לא היתה שום סיבה שישראלי יהיה חלק מהטיפול בפרשה, אבל סילבה מכניס את אלון בכוח לעלילה. מי שנחטפת היא ביתו של השגריר שהיא גם אישה עצמאית וחזקה ולכן גם למרבה הנוחות רופאה מנתחת בעלת ידע בחומרים המטשטשים שהחוטפים שלה מזריקים לה. לא משנה.

זו עלילת ריגול קצבית ומהנה, למי שאין מהעם שלו מאה ועשרים איש חטופים בשטח קטן בנוי בצפיפות והם לא מצליחים לשחרר אותם. נעים ונוח לחשוב על כמה הביון הישראלי מתוחכם, קטן וזריז, לעומת הביון האמריקאי והבריטי, וכמה חבל שזה לא נכון. בסיום הספר יש שני עמודים של תודות בהם המחבר חושף את המקורות איתם התייעץ. ובוודאי תופתעו לשמוע שאין שם ולו ישראלי אחד. מושפע מסרטים כמו אקסודוס, אנחנו מבקרים במשרדים מרוהטים בצניעות וסגפנות ברוח בן גוריון, מאזכרים את שדרות שאול המלך ואת רחוב קפלן אבל בשום אופן לא את הקרייה, נוסעים לירושלים במחלף שגם הישראלים לא קוראים לו שער הגיא אלא באב אל וואד, שם בהר הרצל יש לא רק בית קברות אלא גם מוסד אשפוז לחולי נפש, ומגלים שבעלי אולמות אירועים בירושלים ממש נדהמים ומופתעים מרעיון של חתונה שיש בה שבע מאות אורחים.

לא רק מה שישראלי נראה לא אמין ולא אמיתי. זה ספר של 2007, האיסלמיזציה של אירופה היתה רק איום ולא מציאות ממשית, האביב הערבי טרם קרה, חוסני מובארק מופיע במלוא כוחו ואונו כחלק מהמזימה הבינלאומית, ומשדר GPS הוא המצאה חדשנית ביותר. עם זאת, ועל כל החולשות, זה ספר קיצי וקצבי שאפשר לקרוא ולשכוח מיד, ומי צריך יותר מזה בימים טרופים אלה.

לפני שנה•נצחיה
סוכן במלכוד

סוכן במלכוד

דניאל סילבה

זהו אחד מספריו היותר טובים של סילבה וקשה להניחו מהיד לאחר שמתחילים לקראו. כמובן שצריך לאהוב את הז'אנר, אבל כמו ברוב ספריו של סילבה, העלילה המותחת היא רק חלק מהסיפור, והמסר ה"פוליטי" משלים אותו. גם כאן גיבורנו הוא אותו גבריאל אלון, סוכן המוסד שהוא גם משחזר ציורים מהטובים בתחומו.
סילבה התגורר מספר שנים באיזורנו כעיתונאי אמריקאי, ונחשף לבעיות המזרח התיכון. ספר זה מתמקד בהתפשטות האיסלם הקיצוני בעולם ולשנאה חסרת הפשרות לתרבות המערבית המלווה אותו. סילבה מתייחס גם לטיפול הכושל של העולם באיום. הוא משווה את הטיפול בתופעה לטיפול בסרטן - מחד, ללא טיפול הולם החולה ימות תוך זמן קצר, ומאידך, טיפול תרופתי נמרץ מדי יהרוג את החולה. להבנתו, רק מינון נכון יתגבר על המחלה, וזה אומר הצבת גבולות ברורים לקיצוני האיסלם והתנגדות תקיפה לכל גילוי של אלימות או טרור, אבל גם קידום הכוחות המתונים באיסלם ושיפור חייהם של המוסלמים העניים.
היבט קרוב לנו של התחזקות האיסלם הקיצוני הינו האיום המתגבר מצד הרב הקיצוני על יציבות השלטון במצרים, והחשש שתוך מספר שנים תהפוך מדינה זו למעוז נוסף של האיסלם.
לסיכום - כדאי מאד!

לפני 16 שנים•
★★★★★
•יובל
סוכן במלכוד

סוכן במלכוד

דניאל סילבה

דב"ט


שליחות שגרתית לכאורה לאמסטרדם יוצאת מכלל שליטה כשאיש המוסד גבריאל אלון חושף פעולת טרור שזוממת המחתרת האסלאמית בטבורה של לונדון.

על הכוונת: בתו של השגריר האמריקני בבריטניה. אלון מגיע באיחור של רגע להצילה, אבל המפגש בינו לבין חוטפיה חורץ גם את גורלו שלו.

החיפוש הקדחתני אחר הנעדרת גורר את אלון לברית בלתי-אפשרית עם אדם שאיבד הכל בגלל מסירותו לאסלאם, גורם לו לפקפק במוסריותן של הטקטיקות המקצועיות שלו - ועלול אף לעלות לו בחייו.

סוכן במלכוד מגולל עלילה מפתיעה ועוצרת נשימה ויורד לחקרן של כמה מן השאלות המטרידות ביותר בזמננו:
המלחמה בטרור, הנשק שבאמצעותו מנהל אותה המערב ופצצת הזמן המתקתקת בלב מערב אירופה.


-------


"גבריאל לקח מידי נבות את הספר. ספר מתח קליל שאמור להיות טוב, חשב. נשמע נחמד, אבל הדברים האלה איכשהו אף פעם לא מסתדרים ככה..."

וזה באמת לא הסתדר. זה בהחלט ספר טוב ומהנה, שמכניס אותך אליו ואתה מוצא את עצמך עם קושי להפסיק לקרוא לפעמים. אבל, עלילה לא כל כך מפתיעה(מה שמפתיע זה מאיפה כל החומר נפץ הזה הגיע? נראה לי כיוון טוב לנסות להבין מאיפה זה הגיע, כי יש שם לא מעט חומרי נפץ), בהחלט מעלה כמה וכמה שאלות בנוגע ל"לאירופה המוסלמית" והתרחיש המתואר בהחלט לא עד כדי כך מופרך. אבל... בספר מתואר פיגוע בלונדון וחטיפה של צעירה אמריקנית. דניאל סילבה מכניס בכוח את הגיבור הישראלי שלו לעלילה, ושמים לב שזה מאולץ.

הבעיה השניה היא, ציפיות. זה מה שקורה כשכתוב לך במאחורה:
דניאל סילבה כונה "מחבר ספרות הריגול הטוב בדורו",

"אחד מסופרי הריגול המחוננים באמריקה", ו"יורשם של גרהם גרין וג´ון לה קארה".

כשכתוב "מחבר ספרות הריגול הטוב בדורו" אתה מצפה לספר מעולה וכשכתוב "היורש של ג'ון לה-קארה", אולם ראיתי רק את הסרט של החפרפרת שעשו ב-2011(גרי אולדמן, קולין פירת' ובנדיקט קאמבר-משהו). אתה מצפה לספר עם עלילה מורכבת. זה לא שלא היו שם תחבולות של הרעים והטובים("בתחבולות תעשה לך מלחמה - זאת התורה שלנו"). אבל, בהחלט ציפיתי למשהו יותר "מורכב". עולם הריגול של סילבה נשמע דומה יותר לג'יימס בונד מאשר של ג'ון לה-קארה. זה אכזב. למרות שהספר הוא מהנה לגמרי.

זהו גם הספר הראשון שאני קורא של סילבה. האם אחפש עוד ממנו? התשובה הקצרה היא כן. התשובה הארוכה היא שיש לי ספרים ברשימת קריאה שלפי דעתי עדיף שאבזבז את זמני עליהם מאשר עוד סילבה כרגע.

אין לי שמץ איך הוא קיבל בGOODREADS ציון של 4.23, כי לפי דעתי הוא בין 3.8 ל-4.05.

לסיום, שאלה שעלתה לי לראש, האם סופר לא ישראלי שממה שהבנתי לא היה בישראל יכול לכתוב על סוכן מוסד? בתשובה הקצרה, כן.
בתשובה הארוכה, אני חושב שציטוט מקטע מהספר של הדמות ארי שומרון(הלוא הוא מייק הררי על פי קורותיו מהספר) מספיקה:
"... אבל לא הייתי מבקש מהאמריקנים לעשות את זה בשבילי. כחול-לבן, גבריאל, כחול-לבן..."

לפני 9 שנים•
★★★★★
•בלש מבולש
סוכן במלכוד

סוכן במלכוד

דניאל סילבה

ב"ה
התרגשתי לאחוז בספר כשעמדתי להתחיל לקרוא בו. ואכן זה ספר ריגול-מתח-פעולה בלתי פוסק ועל הכל מנצח הבלתי מנוצח משלנו! גם הסיום היה מאוד מרגש. ספר מעולה.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•משה
סוכן במלכוד

סוכן במלכוד

דניאל סילבה

ספר ריגול סוחף ומרתק.
מסופר על סוכן מוסד שנשלח למשימה בחו'ל בכדי לחשוף את פעולות הטרור שזוממת מחתרת האיסלם.
במהלך הספר נחטפת ביתו של השגריר האמריקני.
הסוכן עושה את כל מאמציו בכדי לאתר היכן היא נמצאת בכדי להצילה. הוא נקלע עם החוטפים לעימות רב שכמעט עולים לו בחייו.
ספר מתח שקשה להניח אותו מהיד.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•ר י נ ת
סוכן במלכוד

סוכן במלכוד

דניאל סילבה

ספר מתח סוחף וחוצה מדינות. הספר הראשון של דניאל סילבה שקראתי היה "הבלדרית" שהוא ספר מעולה לדעתי, ולכן הציב רף מאוד גבוהה לקראת הספר הבא שלו שקראתי (שזהו "סוכן במילכוד") והספר אכן ענה על כל הציפיות ואף עבר אותן.
הכתיכה טובה, הרקע הישראלי בעלילה בהחלט עוזר להתחבר (לפחות מבחינתי) והמאורעות הבלתי פוסקים הופכים את הספר למעולה בעיני.
מומלץ בחום.

לפני 16 שנים•
★★★★★
•dbf148
סוכן במלכוד

סוכן במלכוד

דניאל סילבה

מאוד אוהבת ספרי מתח, בייחוד כשהעלילה מדברת על מרגלים וסוכני ביון למיניהם..
הספר נקרא בקלות ואפילו מעניין ומותח בהתחלה.. אלא שלקראת אמצע הספר העלילה פשוט מאבדת מאמינותה בצורה מוגזמת.. בשורה תחתונה עזבתי את הספר משהו כמו 100 עמודים לפני הסוף כי פשוט כל הסיפור שם נראה לי מגוחך לגמרי.. לא הצליח לדניאל סילבה במקרה הזה לפי דעתי!

לפני 10 שנים•
★★★★★
•Tanya
סוכן במלכוד

סוכן במלכוד

דניאל סילבה

הספר "סוכן במילכוד" מאת מחבר ספרי המתח דניאל סילבה עוסק, כמו רבים מספריו, בעלילותיו של סוכן המוסד והמתנקש גבריאל אלון. אלון, יליד עמק יזרעאל ובן לניצולי שואה יוצאי גרמניה אשר "היה צייר צעיר ומבטיח שנטש תפקיד ביחידת צבא מובחרת לטובת לימודים בבצלאל, אקדמיה לאמנות ולעיצוב." (מתוך הספר "העריק" מאת דניאל סילבה, ידיעות ספרים, 2011, עמוד 72). בספטמבר 1972, בעקבות טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן, גויס אלון לשורות המוסד על ידי רב המרגלים ארי שומרון (בן דמותם הבדיוני של רפי איתן, איסר הראל ומייק הררי), איש הפלמ"ח בעברו. "גבריאל אלון הוא לא סתם "סופרמן" המיישם היטב את שיעורי "שלוף-דרוך-תירה" במהירות הבזק של המוסד. הוא גם אחד הרסטורטורים הנחשבים בעולם, ומתמחה ב'אולד מסטרס'." (כפי שתיארו פעם גבי לוין במאמרו: "מה משותף לסוכני מוסד, CIA, טרוריסטים וסתם רוצחים? שכולם חובבי אמנות, כמובן", "הארץ",‏ 04.09.2007).

בספר הנ"ל נשלח אלון לאמסטרדם וחושף שם כי המחתרת האסלאמית מתכננת לבצע פיגוע קטלני בלב לונדון. מטרתם לחטוף את בתו של השגריר האמריקני בבריטניה. אלון מגיע באיחור של רגע להצילה אולם הוא נחוש לחצה מיד החוטפים. צוותו הוותיק של אלון נקרא לדגל אנשיו הנאמנים ובהם עוזי נבות, מיכאל, המתנקש המומחה יוצא סיירת מטכ"ל, דינה וקיארה, אהובתו משכבר ולוחמת מוסד בזכות עצמה, ומנהל מרדף ברחבי מערב אירופה אחר החוטפים ובת הערובה. אף שהספר חוטא בשלל סופרלטיבים ציוניים (סילבה כמעט שאינו מבקר את ישראל והפועלים בשמה הינם כל יכולים הפועלים תמיד ממניעים אידיאולוגים טהורים וצודקים) ונעדר כל ציניות המחיבת את העוסקים בתחום, הוא כתוב טוב, מותח ונעים לקריאה. ההשוואה עם ספריהם של רוני דונביץ' הכותב אודות ראש אגף המבצעים במוסד, אלכס ברטל, וספריו של מישקה בן דוד (בעברו לוחם ומפקד במוסד) בלתי נמנעת ודלדידי מומלץ לבחור דווקא בישראלים המוסיפים מידה בריאה של ספקנות וציניות כמו גם ביקורת וקורטוב של הומור, על פני ספרי הריגול שכותב סילבה ברוח ספרו של ליאון יוריס "אקסודוס". יתרה מזו גם ההשוואה לספריו של לה קארה אינה מוצדקת. ספריו של האחרון כתובים בכישרון רב של סופר גדול ולאו דווקא סופר ריגול, היורד לנבכי נפש האדם כמו גם המרגל ומבין כי עולם המודיעין מורכב בהרבה מן השאלה את מי נחסל ומה נסכל מחר בבוקר. עם זאת קל להיזדהות עם אלון ולא פעם הקורא יחוש כי הוא ממש מוכרח לגמוע עוד ועוד עמודים עד אשר וידא כי אלון נחלץ מן הסכנה בה הוא נתון. ספר מותח עד העמוד האחרון. מומלץ!!!

לפני 12 שנים•
★★★★★
•פרל
סוכן במלכוד

סוכן במלכוד

דניאל סילבה

ספר מעולה!!
דניאל סילבה כותב ספר מתח שלא רק שהם ממש טובים, הם מושיבים אותנו ולא נותנים לנו להפסיק, הספר מרתק, נותן הרבה חומר למחשבה והמון גאווה ישראלית!! ממולץ בחום!!

לפני 15 שנים•adva
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
סוכן במלכוד

סוכן במלכוד

מאת דניאל סילבה

הביקורת של אספנית כפייתית

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של אספנית כפייתית
דירוג
5.0
לפני 13 שנים

“ב"ה התרגשתי לאחוז בספר כשעמדתי להתחיל לקרוא בו. ואכן זה ספר ריגול-מתח-פעולה בלתי פוסק ועל הכל מנצח”

6/25
ביקורות על סוכן במלכוד
הבאה
ר י נ ת
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 15 שנים

“ספר ריגול סוחף ומרתק. מסופר על סוכן מוסד שנשלח למשימה בחו'ל בכדי לחשוף את פעולות הטרור שזוממת מחתרת”