ביקורת ספרותית על צופן הפרעונים - פרוזה # מאת ויל אדמס
ספר מעולה

---

לפני שאני כותב ביקורת אני בדרך כלל קורא ביקורות אחרות ,את הספר הזה מסתבר המבקרים האחרים 'שחטו' בעיקר בטענות של חוסר אמינות ,גיבוב תיאוריות היסטוריות ועוד שלל תירוצים . מבחינתי מבחן התוצאה הוא שקובע . אם נהנתי ,נשארתי במתח והתוכן עניין אותי אזי אין סיבה לשחוט את הספר . ספר לא טוב מניחים מהיד אחרי כמה דפים או פרקים ואת 'צופן הפרעונים' לא אני ולא שאר המבקרים הניחו מהיד ....אז מה המסקנה ? שהוא כנראה לא כזה גרוע . אם הגיבור חוטף שלל מכות וממשיך לקפץ לצלול ולדלג מעל מהמורות אזי כנראה שהוא ממש אינדיאנה ג'ונס .ואת אינדי אנחנו מאוד אוהבים בדיוק כמו ג'ימס בונד . כן אלו גיבורים שמשרתים אצלנו איזה כמיהה נסתרת להצליח לנצח את הרעים , עם חיוך וקריצה וללא שריטה . אז נכון שהספר הזה פחות מעניין היסטורית מהצופן האלכסנדרוני ועלילתו מסתעפת אבל הוא בעיקר מותח ומהנה בדרכו שלו ולדעתי האישית כן מעורר מחשבה בנוגע להיסטוריה ולתולדה של דתות שונות שהתפתחו באזורנו והקשר שלהן אחת עם השנייה . אגב גם המחבר בספר עצמו מלגלג על העניין של קשירת קצוות היסטוריות לכאורה ללא קשר ביניהן והפיכתן לתיאוריות מבוססות . אני אומר שאם בעולם האקדמיה והמחקר הצליחו לקשור קצוות שאף אחד לא הצליח לבטלן עד היום כמו מסעה של הקונ-טיקי מיבשת אמריקה לאיי פולינזיה על רפסודה סימן שגם הבלתי הגיוני יכול להפוך למציאות .

» ביקורות נוספות של רוני
» ביקורות נוספות על צופן הפרעונים - פרוזה #