ביקורת ספרותית על הבית בקצה הלילה מאת קתרין באנר
ספר מעולה

---

יש ספרים הזוכים לשיווק אגרסיבי ורבים נוהרים לקרוא אותם בשל כך, ולא תמיד יש לזה הצדקה. לכן הרגשתי ממש חובה להמליץ על הספר החמוד הזה עם הכריכה המהממת (ששלחה אותי לגוגל לחפש את המאיירת-תמר ידין) ושלא כל כך בלט בין אינפלציית הספרים החדשים לה אנחנו זוכים כל חודש.

'הבית בקצה הלילה' לא מתיימר לזעזע אתכם עם פרשיית רצח מסתורית, סקנדינבית או אמריקאית, או סוג חדש של רומן אירוטי שעוד לא כתבו עליו (יש כזה?).
בחוויה שלי עם הספר הזה הרגשתי בעיקר את העובדה שלפעמים אפשר פשוט להנות מסיפור טוב, ממש כמו פעם, כשהיינו ילדים ואהבנו לשמוע סיפורי אגדות.
הסאגה המשפחתית הנפרשת על פני כמעט מאה שנה, שתי מלחמות עולם, משבר כלכלי ו-4 דורות שהתגלגלו בבית בקצה הלילה עם לא מעט משברים ואכזבות ריתקה אותי והעתיקה אותי לחופי סיציליה, עם אויר הים שלה ומאכליה המיוחדים. הכינו את הלמונצ'לו!

***

הבית בקצה הלילה -'קאזה אל בורדו דלה נוטה' הוא למעשה הבר השכונתי של האי המנומנם קסטלמארה, שננטש לאחר מלחמת העולם הראשונה ונקנה על ידי אמדאו אספוסיטו-רופא האי אשר לו חיבה מיוחדת לסיפורים שאותם ליקט מפי בני האי שלא ידעו קרוא וכתוב ותיעד במחברתו האדומה. מסתבר שהדמות הזו מבוססת על סיפור אמיתי, ואכן בין פרקי הספר מתועדות חלק מהאגדות הסיציליאניות והאיטלקיות הללו שאסף רופא בשם ז'וזפה פיטרה.

אמדאו שיפץ את הבית בקצה הלילה והפך אותו שוב לבר וגם לבית מגוריו, למרות אזהרתו של ריצו הדייג הזקן, שאמר לו "הבית הזה מתפורר-הוא רק מביא מזל רע". אכן, אירועים לא פשוטים עברו על דרי הבית בקצה הלילה בצל שלל האירועים שעוברים על העולם וגם על האי, ועדיין היה זה מקום אהוב שאליו נקשרו בדרך זו או אחרת כל תושבי האי - בו התקיימו חגיגות אגתה הקדושה ששמרה על האי מפני קללה עתיקה ובו יאזינו הדייגים בפעם הראשונה לרדיו ויצפו בפעם הראשונה בטלויזיה.

כמובן שלא חסרות דמויות צבעוניות-הרוזן הרודה בדייגים ובעובדי האדמה, הקשישה ג'סואינה שיודעת הכל על כולם, האלמנות המקוננות והרכלניות, אגתה הדייגת שיכולה לחזות את מזג האויר כמו כל משפחתה במשך דורי דורות ואפילו חתול בלגניסט בשם מיצ'טו. מומלץ למי שרוצה קריאה ארוכה, מהנה וקולחת בלי סופרלטיבים.

» ביקורות נוספות של Dina
» ביקורות נוספות על הבית בקצה הלילה