ביקורת ספרותית על בורחסטיין מאת סרחיו ביסיו

---

זהו סיפור על מערכת היחסים של אנסו עם אשתו, על הפחד והאימה שלו מהטרדות והרעשים בחייו ועל התמודדותו עימם.

“זעם” הינו ספרו הראשון של סרחיו ביסיו שקראתי ועד היום הוא מופיע במסגרת ספרי החובה שאני ממליצה עליהם.
כאשר גיליתי את “בורחסטיין”, ספרו החדש, התיישבתי מלאת ציפייה והתחלתי לקרוא אותו.
ביסיו כהרגלו כותב בצורה שהזמינה אותי למסע, לבילוי ולהרפתקאה שאין אני יכולה לסרב להם ואין אני יודעת מהו היעד.
אהבתי!

לתשומת ליבכם – סקירתי יכולה להכיל ספוילרים…
הספר הינו על אנסו, פסיכיאטר העובר לגור בבית בהרים לאחר שמטופל שלו, משורר בשם בורחסטיין, תוקף אותו בסכין.
בנוסף, הוא ואשתו שחקנית התיאטרון, כבר מעל לשנה לא ערים באותן שעות ופועלים בשעות הפוכות.
הוא מחליט לעזוב את העיר ולצאת לטבע, אל ההרים.
הוא שוכר בית קטן, על בסיס תמונות, במרחק מטרים אחדים ממפל מים.

מספר דברים מפרים את שלוותו -
האחד, פומה תוקפת מטיילים באזור.
השני, רעש המפל חזק ומחריש אוזניים. דבר העולה על כל הצלילים האחרים ואף משתיק את מחשבותיו.
השלישי, הפחד והאימה מהתוקף, בורחסטיין, המאושפז במחלקה סגורה שקל להימלט ממנה.
הרביעי, בריות אותם פוגש אנסו בכפר הסמוך ושרבות מהן גם מופיעות בביתו בתדירות הולכת וגוברת.

הפעולה העיקרית בה עוסק בעת שהייתו הינה העברת אבנים אל המקום בו נקווה המפל, על מנת להפחית את רעש נתזו.

האם אנסו יצליח להתמודד עם הטרדות והפחדים?
האם יצליח לעמעם את הרעשים?

הספר שונה לחלוטין מ”זעם”.
שניהם מהנים, מרתקים ומעוררי מחשבה.
הכתיבה כאן זורמת וקלילה.

לא הצלחתי להניחו מהיד.
ממליצה בחום!

» ביקורות נוספות של מירב גת
» ביקורות נוספות על בורחסטיין