ביקורת ספרותית על התור מאת אולגה גרושין
ספר בסדר

---

בפינת הקפה בעבודה, אני תמיד אוהבת להחליף חוויות לגבי קריאת ספרים, עם המעטים שקוראים. כשספרתי לאחת הבנות, עולה מרוסיה, כי שם הספר הוא "התור" היא התחלחלה. מיד שיתפה אותי בחוויותיה, סיפרה לי כי ברוסיה בחורף, לא היה דלק למכוניות. היית אמור לעמוד בתור כדי לקנות דלק. מלבד העמידה בתור, היו קיימות רשימות המכילות את שמות האנשים הממתינים בתור. הם היו מבצעים רוטציות לעמידה בתור, על מנת שחלילה לא ימחקו מהרשימה, או שחלילה יאבדו את מקומם בתור ובזכות לקנות דלק. העמידה בתור, בקור המקפיא של רוסיה, הייתה אורכת יומיים.

התור, הינו סיפור על עמידה בתורים אינסופיים, כאשר העומדים בתור אינם יודעים מה מוכרים בקצה התור, בקיוסק. הם פשוט עומדים בסבלנות אין קץ, ומפנטזים. אחת מפנטזת על גרביים, השנייה על כרטיסים להצגה. לכל פריט אשר היה מבוקש או נמצא במחסור, התקיים תור.
העלילה מתרכזת במשפחה. סבתא בעברה רקדנית בלט. אב המשפחה, סרגיי, נגן טובה. אלכסנדר (סאשה), סטודנט באוניברסיטה. בכל פעם נציג אחד מהמשפחה עומד בתור לכרטיסים לקונצרט של סלינקי. התור אורך שנה שלמה.
עם העמידה בתור, הם מכירים אנשים נוספים העומדים בתור מלפניהם או אחריהם ויוצרים עימם קשרים חברתיים. במהלך הכרות זו, הדמות מהמשפחה ודמות מהתור, נפתחים בפני הקורא. מכירים את סיפורם המשפחתי, מחשבותיהם, מאווייהם ואהבותיהם. עם העלילה למדים, מה הדמויות מוכנות לבצע למען האהבה. גם הקשרים במשפחה משתנים לאורך העלילה.
מקסים.

הערה:
התלבטתי מאוד מאוד לגבי הכוכבים, הזמן שלקח לי להתחבר לעלילה. הסופר מאוד יצירתית. העלילה עשירה מאוד בתיאורים. בתחילת הספר, לעיתים בקריאת פרק, מרב תיאורים כבר שכחתי על מה מדובר. כמו כן, במהלך קריאתו כמעט עד חציו, אני נלחמת עם עצמי , האם להמשיך או לעזוב.
שורה תחתונה: שמחה ביותר שלא עזבתי. עושה וואו בסוף.

» ביקורות נוספות של צילה
» ביקורות נוספות על התור